בלגיה, 2003. בתום ארבעה חודשי מעקב וחקירה שערכה המחלקה הבלגית לפשעים כלכליים, פשטו בלשי משטרת אנטוורפן על משרדי חברת Soafrimex, המייצאת מזון לאפריקה בתמורה ליהלומים. בכירי החברה, כולל בעליה קאסים טאג'דין, נעצרו באשמת הלבנת הון, מרמה והברחת יהלומים. חודשים ספורים לאחר מכן עצרה המשטרה גם את אשתו של טאג'דין, הודה. עורכי הדין של איש העסקים הבלגי־לבנוני, שהתגלה כאחד ממלביני ההון הגדולים בארגון חיזבאללה, הצליחו להשמיט מכתב האישום את הסעיפים הקשורים בטרור, ובית המשפט הסתפק בקנס של 150 אלף אירו בעוון זיוף והלבנת הון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המתווה המתוכנן: העלאה של הממתינים וסגירת המחנות באתיופיה
– האם עלינו להיכנע לדרישות חמאס בתמורה לשקט בדרום?
– ארגון "עד כאן" תובע משתמש פייסבוק בגין תקיפה ואיום
אך טאג'דין לא הפסיק את פעילותו. ב־2009 הוא נכנס לרשימת יעדי הטרור של משרד האוצר האמריקני, נכסיו בארה"ב הוקפאו, ועיצומים הוטלו על שותפיו לעסקים. צו מעצר בינלאומי של האינטרפול הוצא נגדו, בהתאם לכתב אישום שהוגש בארה"ב בחשד להונאה, קשירת קשר, הלבנת הון והפרת משטר העיצומים העולמי נגד ארגוני טרור. ב־2017 נעצר איש העסקים בנמל התעופה בקזבלנקה שבמרוקו, בעת שהיה בדרכו ללבנון. הוא הודה שעמד בראש אימפריית משלוחים שהעבירה מיליארדי דולרים, ובאוגוסט 2019 נגזרו עליו חמש שנות מאסר וחילוט של 50 מיליון דולר מהונו האישי. אך העונש לא מומש במלואו: לפני חודשים אחדים שוחרר טאג'דין בגלל מצב רפואי ירוד ומחשש שיחלה בקורונה בכלא האמריקני. הוא עזב את ארה"ב ונסע לביירות.
דרום־אפריקה, 2018. אוסמה חמדה, דרום־אפריקני ממוצא לבנוני המכונה "הנסיך סם" (בשל טענתו כי הוא "ממשפחת המלוכה הלבנונית"), נעצר בנמל התעופה הבינלאומי ביוהנסבורג עם אחיו עיסאם. השניים הוסגרו לארה"ב והועמדו לדין בבית המשפט הפדרלי במינסוטה, יחד עם סמיר אחמד, אזרח בריטי. לפי ההאשמות, הם רכשו למען חיזבאללה רכיבים טכנולוגיים לייצור מל"טים, ובהם מנועים, מצפנים דיגיטליים וציוד הקלטה לווידאו. הרשת שהפעילו לשם העברת הסחורות והכסף חצתה מדינות ויבשות, וכללה את ארה"ב, איחוד האמירויות, דרום־אפריקה, יפן, גרמניה ולבנון.
צרפת, אוקטובר 2018. המשטרה המקומית פשטה על המרכז האסלאמי זהארה בגראנד־סינת'ה, סמוך לדנקרק שבצפון המדינה. המרכז, שהוקם ב־2009 בידי אזרח אלג'יריה ונתמך על ידי איראן, שיתף פעולה עם חיזבאללה וחמאס. במטהו מצאו הצרפתים אמצעי לחימה וכן כספים משלושה ארגונים אחרים שתומכים בארגון השיעי הלבנוני.
כל אחד מהמקרים הללו אינו עומד לבדו. ארגון חיזבאללה שוכן אמנם בלבנון, בירתו היא ביירות ומעוזו הוא רובע הדאחיה – אבל כאשר מביטים במפת פעילותו ברחבי העולם, נחשפת רשת מסועפת העוטפת את הגלובוס כולו, ונוכחת באירופה, באמריקה הצפונית והדרומית, באפריקה ובמזרח אסיה. כעת "מכון וושינגטון למזרח הקרוב" מציג את הפעילות הזאת במפה אינטראקטיבית באתר אינטרנט ייעודי, שמספק פרטים על כל מקרה של מעשי טרור, הלבנת כספים וסחר בסמים שנקשרו בחיזבאללה.
מת'יו לוויט, שניצח על המפעל בשלוש שנות העבודה שנדרשו להקמתו, הוא חוקר שכתב ספרים על פיגועי 11 בספטמבר, על חמאס ועל חיזבאללה. לדבריו, כדי להבין את היקף פעילות הארגון של חסן נסראללה, מוכרחים להציג את המידע באופן נגיש וטכנולוגי: מאות מסמכים, צילומים, קישורים ופרטי מידע נפרשים על המפה (חפשו hezbollah interactive map). "בספר שלי, 'חיזבאללה: טביעת הרגל של מפלגת האל הלבנונית', יש פירוט נרחב של פעילות הארגון", אומר לוויט. "אבל הבנתי שאי אפשר לצפות מהקוראים לקלוט את כל הפרטים מתוך ספר ארוך מלא במידע. המטרה שלנו היא לחשוף את האנשים לחומר ולעורר דיון".
סוכנים רדומים
גם המפה הזאת אינה מקיפה את כל הפעילות של חיזבאללה בעולם. דיווחים על מעורבות הטרוריסטים הלבנונים בלחימה בעיראק ובסוריה הם דבר שבשגרה. חוקרי סחר בסמים מכירים את פעילות חיזבאללה בתחום בדרום אמריקה. מפעם לפעם נחשפת הלבנת הון של הארגון באירופה ובמזרח הרחוק. אבל הרבה אינו ידוע; המידע שמציג מכון וושינגטון הוא רק החומר הגלוי והממוסמך, אך מטבע הדברים יש כמויות של מידע חסוי, שמצוי בחקירה, וגם פעילויות רבות שעוברות מתחת לרדאר של סוכנויות המודיעין ורשויות החוק ברחבי העולם.
דניאל כהן, ראש התוכנית למדיניות ואסטרטגיה במכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית, מנסה לשרטט את קווי המתאר של קורי העכביש: "האיום הבינלאומי של חיזבאללה מגוון, ומפוצל למחלקות שמשלימות זו את זו. יחידה 910, היחידה לפעילות חוץ של חיזבאללה שהקים עימאד מורנייה, צועדת בראש. זהו כוח ריגול מקצועי שמתאמן באיראן, מגייס פעילים, מממן טרור וסוחר בסמים בכל העולם.
"בחיזבאללה קיימת גם מחלקת קשרי חוץ, שתפקידה לשמר קשר עם הפזורה השיעית הלבנונית ברחבי העולם. הקהילות הללו הן התשתית לגיוס סייענים מקומיים וכספי תרומות – חמישית מהשכר, זה המספר המקודש. חומש. הלבנונים מעבירים את כספי הצדקה לזרם שהם משתייכים אליו, ורוב השיעים תורמים לחיזבאללה".
לא רק שיעים לבנונים נרתמים למען הארגון. חאלד קשקוש, בן 29 מקלנסווה, גויס לחיזבאללה ב־2001, בזמן שלמד רפואה בגרמניה. הוא מסר מידע על סטודנטים ערבים־ישראלים כמותו, במטרה לסייע לחיזבאללה לגייס גם אותם. כשחזר לארץ, עבד קשקוש כמתמחה בבית החולים בילינסון בפתח־תקווה. הוא העביר למפעיליו מידע על בית החולים, צילם מטרות צבאיות ישראליות ועוד ועוד. את כל זה הוא עשה תמורת תשלום בסך אלפי אירו.
ערבי־ישראלי אחר, ראווי סולטאני מטירה, גויס בפולין; הוא התבקש לאסוף מודיעין על בכירים ישראלים, וכמו קשקוש סייע גם הוא באיתור סייענים אפשריים נוספים. באוגוסט 2009 נעצר בחשד שעקב אחר הרמטכ"ל גבי אשכנזי, ובאפריל 2010 הורשע ונידון ליותר מחמש שנות מאסר בגין מגע עם סוכן זר והעברת מידע לאויב.
לדברי כהן, המשמש גם עמית מחקר ב"מכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור" במרכז הבינתחומי, התשתית האנושית של חיזבאללה באירופה מתמקדת בעיקר בשתי מדינות. "בבלגיה ובגרמניה יש מרכזי פעילות לצעירים, שבעצם מתפקדים כמעין לשכות גיוס", הוא מסביר. "את הפעילות הזו מנהלות משפחות פשע שעברו לגרמניה מדרום לבנון אחרי מלחמת האזרחים שם ומלחמת לבנון הראשונה". גם גורמי פשיעה אירופיים מקומיים משרתים את חיזבאללה לעיתים, במעין "מיקור חוץ": "בשנה שעברה כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים שכר ארגון פשיעה באלבניה כדי לייצר פיגוע טרור", מספר כהן על פעולה שנחשפה וסוכלה.
אלכסנדר ריצמן, חוקר טרור מברלין, אומר שהקשר בין חיזבאללה לארגוני פשיעה אירופיים הוא "מכפיל כוח". "כך הם יכולים לשכור את שירותם של מתנקשים, להשיג נשק ולזייף מסמכים", הוא מסביר. "השותפות הגיעה לרמה גבוהה מאוד, עם אנשים שיכולים לייצר פיגועים כאשר תתקבל הפקודה מטהרן. לפי ההערכה יש באירופה 'סוכנים רדומים' של חיזבאללה: אנשים פשוטים שמתגוררים במדינות האיחוד, מנהלים אורח חיים רגיל, לא מושכים תשומת לב – ובד בבד הם מאומנים היטב ודרוכים לפעולה בעת פקודה. חלקם מסוגלים ליצור חומרי נפץ באמצעים פשוטים שאפשר למצוא בכל חנות מכולת, כמו שאמוניום חנקתי, חומר דישון בסך הכול, הפך לפצצה איומה בביירות. כמובן, בעת הצורך אנשי חיזבאללה יחפשו את האנשים המתאימים לפעולה הדרושה להם – התנקשות במנהיג זר, פיגוע בבית כנסת או בשגרירות, וכל פעולת טרור אחרת".
בגלל הגבולות הפתוחים באירופה, אין כמעט משמעות למיקומם הפיזי של הפעילים. "יש חשיבות לגודל הרשת, עד כמה היא מושרשת, מה איכות הקשרים של האנשים. גם ארגונים אחרים שואפים לבצע פיגועים, אבל הכלים שלהם מוגבלים. לחיזבאללה יש יכולת מוכחת, ומדינות אירופה מכירות בקושי שלהן לעצור את הארגון הזה".
גם בארה"ב קיימים "סוכנים רדומים" של חיזבאללה. במפה האינטראקטיבית, בהקלקה על ניו־יורק, אפשר לראות את המקרה של עלי קוראני, שעבר אימונים ביחידה 910 של מורנייה. הוא נשלח לארה"ב, למד שם לתואר ראשון ושני, ואחרי שנטמע החל לאסוף מידע למען חיזבאללה, לחפש ספקי נשק ולזהות מגויסים אפשריים. בין השאר ביקר בנמל התעופה הבינלאומי קנדי בתור יעד אפשרי למתקפה, ושוטט בקונסוליה הישראלית כדי לאסוף מידע על נספחי צה"ל שפועלים שם. ב־2017 נעצר קוראני בידי ה־FBI, ובחקירתו חשף פעילים נוספים בארה"ב ובקנדה שעבדו בשירות הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה.
פעיל אחר, אלכסיי סאעב, עבר אימונים של חיזבאללה ב־1999, נכנס לארה"ב כחוק, וב־2008 קיבל אזרחות. במשך השנים חקר שם מטרות ישראליות ואמריקניות, במטרה למסור את המידע לחיזבאללה. הוא צילם את הבית הלבן, את גבעת הקפיטול וכן פארק בבוסטון, כהכנה לפיגוע. לאחר מכן גם הוכשר בשימוש בחומרי נפץ. ב־2019 הוא נעצר והוגש נגדו כתב אישום. בהודעה לעיתונות שפרסם משרד המשפטים האמריקני בספטמבר שעבר, נכתב שמלבד תכנון המתקפות בארה"ב סאעב פעל גם בחו"ל: כך למשל הוא נשלח – לא מצוין לאן, אבל מחוץ לגבולות ארה"ב – לרצוח אדם שנחשד כמרגל ישראלי. "סאעב כיוון אליו את כלי הנשק מטווח קרוב ולחץ על ההדק, אך כלי הנשק לא ירה", כתבו התובעים האמריקנים, והוסיפו שהנאשם גם ליקט מודיעין למען חיזבאללה באיסטנבול.
הפסיכולוגיה של גיוס פעילים וסוכנים, אומר ריצמן, היא מורכבת. "יש אנשים בעלי מניע דתי, ואחרים רוצים פשוט להיות שייכים למשהו גדול. יש כמובן עניין כספי, אבל אני לא חושב שהמגויסים האלו מתעשרים בעקבות הפעילות עם חיזבאללה. הם לא חיים בווילות גדולות או נוסעים במכוניות יוקרה".
תקציבו השנתי של חיזבאללה, לפי ההערכות, עומד על כ־1.1 מיליארד דולר. כ־80 אחוזים מהכסף, פחות או יותר מאז מלחמת לבנון השנייה, מגיעים ישירות מטהרן; אך ככל שגברה המעורבות של הארגון בסוריה ובעיראק, וככל שהחריפו הסנקציות על איראן, כך נדרש חיזבאללה למצוא מקורות מימון עצמי, והרחיב את העיסוק שלו בתחום הסמים. לשם כך הוא נעזר בפזורה הלבנונית השיעית שהגיעה לדרום אמריקה.
מלחמה בטשתי רשתות ענק להפצת סמים שפעלו למען חיזבאללה התגלו בעשור שעבר. איימן ג'ומה, לבנוני־קולומביאני שחבר לקרטל הסמים המקסיקני "לוס זטאס", תיאם משלוחי קוקאין למערב אפריקה, לאירופה, למזרח התיכון ולארה"ב. את הכסף הלבין באמצעות הבנק הקנדי־לבנוני, ובסך הכול נמסרו לחיזבאללה בדרך זו כ־250 מיליון דולר. ב־2011 הואשם ג'ומה על ידי רשויות החוק האמריקניות בהפצת סמים ובהלבנת הון. רשת אחרת, שנחשפה ב־2016, כללה 60 אנשי חיזבאללה מצרפת, בלגיה, גרמניה ואיטליה, שהלבינו כספי סמים. בתקופות השיא של פעילותם הם הצליחו להלבין מיליון אירו בשבוע, בעיקר דרך גרמניה.
"בעבר, כשגרמניה התירה קניית בתים במזומן, ראינו שם עלייה גדולה ברכישת נדל"ן על ידי משפחות פשע ממוצא לבנוני", אומר כהן. דרך אחרת להלבין את כספי הסחר בסמים, הוא מסביר, היא רכישת מכוניות פאר במזומן, העמסתן בשעוני יוקרה, שילוחן למדינות אפריקניות כמו בנין, חוף השנהב וטוגו, ומשם – מכירה של המכוניות והשעונים למדינות המפרץ הפרסי וללבנון. "לפי ה־DEA (הרשות האמריקנית לאכיפת חוקי הסמים – א"ג), כ־20 אחוזים מהכסף המולבן מגיע לחיזבאללה", מוסיף כהן.
עשן ואש
מלבד התשתית האנושית, לחיזבאללה יש גם תשתית פיזית ברחבי העולם. אפשר להתחיל כמובן בבירת לבנון עצמה: עוד לא ברור אם האמוניום החנקתי שהתפוצץ בנמל ביירות היה "שייך" לחיזבאללה ובאיזו מידה נוכחותו הממושכת שם קשורה בארגון הטרור, אבל ברור שהנמל עצמו הוא חלק מהמשאבים העומדים לרשות נסראללה. "השאלה היא מה עוד התרחש באתר הזה", אומר לוויט. "האש פרצה שם לפני ההתפוצצות של האמוניום החנקתי. אנחנו יודעים שראש מערך האבטחה של חיזבאללה, ואפיק סאפא, השתמש בנמל לבנון לייבוא חומרים ולהכנסת אנשים ללבנון. לחיזבאללה היו צוותים קבועים במקום".
השימוש באמוניום ליצירת חומרי נפץ אינו זר לחיזבאללה. ג'לאל ג'ומה – אזרח לבנוני, תושב העיר ליון בצרפת ומרצה באוניברסיטה צרפתית – החזיק בבעלות על מחסן אמוניום חנקתי בקפריסין, שנועד לשימוש חיזבאללה. ב־2010 הפרשה נחשפה, והפרופסור נמלט ללבנון לאחר שהאינטרפול הוציא נגדו צו מעצר בינלאומי. בשנת 2015 נעצר בקפריסין פעיל חיזבאללה אחר, לבנוני־קנדי, שהסתיר במחסנים באי 8.3 טונות של אמוניום. בגרמניה ובצרפת התגלו מחסנים דומים, שהיו בבעלות אנשי עסקים המזוהים עם הארגון. "הכשרה של אדם לבצע פיגוע אינה מספקת", אומר כהן. "יש צורך בתשתית. ההנחה היא שחיזבאללה יימנע מפיגועים במדינות אירופה החזקות, ויעדיף לאיים על מדינות קטנות כמו יוון, קפריסין או בולגריה. כך הפעולה שלו לא תחייב תגובה נגדו או נגד פטרוניו האיראנים".
לדבריו, בשנים האחרונות גרמניה מבינה יותר ויותר את הסכנה הטמונה בארגון הלבנוני. "ב־30 באפריל השנה הגרמנים קבעו כי חיזבאללה על כל זרועותיו יוגדר כארגון טרור. כוחות הביטחון פשטו על מרכזי חיזבאללה בארבע ערים, החרימו ארגזי מסמכים וחשפו את עומק החדירה של הארגון לגרמניה".
לקבלת ההחלטה הזו בגרמניה סייעו אנשי מכון אבא אבן: מחקר שהגישו למומחי לוחמה בטרור ולגופי אכיפת חוקי הסמים באירופה ובארה"ב, חשף את הזיוף שבכסות המדינית והחברתית של ארגון חיזבאללה. "היה שינוי גדול מאוד בעמדה של גרמניה", אומר ריצמן, שסייע להשלים את מהלך ההכרזה על חיזבאללה כארגון טרור. "היא חשבה בטעות שאם לא תתערב בענייני הארגון, הוא לא יפגע בה. עכשיו המחשבה הגרמנית השתנתה". להערכתו של לוויט, גם מדינות אחרות שלא מחרימות את חיזבאללה עושות זאת מתוך חשש שהארגון יתנקם בהן באמצעות פיגועי טרור. כדי להצדיק את חוסר המעש שלהם, טוענים מקבלי ההחלטות שאין די מידע על הפעילות של חיזבאללה. "המפה הזאת בהחלט מגישה להם את המידע הדרוש", הוא אומר.
ב־2013 שקלו בהנהגת האיחוד האירופי מהלך דומה, אולם לבסוף החליטו להמשיך להבחין בין "זרועות" שונות של חיזבאללה. לוויט יצא גם אז למסע שכנוע סוער, שכלל דיונים עם מחוקקים במדינות אירופה ועם חברי פרלמנט האיחוד לקראת ההחלטה הקריטית, אך מאמציו לחולל את השינוי המבוקש עלו בתוהו. "עכשיו יש הערכה מחדש של ההחלטה, בין השאר כי בריטניה שינתה את המדיניות שלה", הוא אומר.
סיבה אחרת לאיפוק האירופי כלפי חיזבאללה היא הרצון לשמר את הקשרים עם לבנון. אחת המדינות המובילות באירופה בנושא הזה היא כמובן צרפת, שהחזיקה במאה שעברה במנדט חבר הלאומים במדינה. הפיצוץ שהחריד את ביירות בתחילת החודש הביא אל העיר את נשיא צרפת עמנואל מקרון, וההמון קיבל אותו בקריאות נגד ממשלת לבנון ונגד הנשיא מישל עאון. עשרות אלפי לבנונים אף חתמו על עצומה שלפיה הם מעוניינים בהשבת עטרה ליושנה: הם ביקשו שצרפת תמשול בארצם, ותסיר ממנה את עולה של ההנהגה המושחתת.
אין פלא שבניגוד לגרמניה, צרפת ממשיכה להבחין בין פעילות הטרור של חיזבאללה ובין הפעילות הפוליטית שלו, כדי לא להביא לניתוק הקשר עם מדינת החסות לשעבר. "אף אחד לא מאמין באמת בהפרדה המלאכותית בין הזרועות הללו", אומר ריצמן. "נסראללה וסגנו, נעים קאסם, אפילו לגלגו על כך בפומבי. ההפרדה הזאת היא קונספציה מערבית, אבל עכשיו היא משתנה, וזה מתבטא גם באופן מעשי. יותר ויותר משאבים מושקעים כדי לחשוף את הפעילות החשאית של חיזבאללה באירופה וברחבי העולם, וזה מקשה על העבודה של הארגון".
חשיפת הנעשה מתחת לפני השטח היא המטרה העיקרית של המפה האינטראקטיבית באתר של מכון וושינגטון: כל אזרח יכול כיום ללחוץ על עיר מגוריו ולראות כיצד הארגון הקהילתי־פוליטי, ארגון הצדקה והסיוע לנזקקים, מפעיל ממש סמוך לביתו גם רשת בינלאומית של טרור, פשע וסחר בסמים. "הכנסנו לתוך המפה הזאת המון חומר גלוי לציבור, כדי שאנשים יבינו מה מתחולל", אומר לוויט. "חיבור בין הנקודות מבהיר את מגוון האמצעים של חיזבאללה, וממחיש את הפעילות המשולבת שלו. גם אם לא נאהב את זה, חיזבאללה הוא לא רק ארגון טרור, אלא גם מפלגה פוליטית וגוף שעוסק בצדקה. יש להם ארגונים בלתי ממשלתיים, מרכזים רפואיים ועוד. חיזבאללה מנסה ככל האפשר לחשוף את העולם לפעילויות הללו, בין השאר באמצעות תחנות רדיו, אתרי אינטרנט ורשת הטלוויזיה אל־מנאר. מנגד הוא עושה הכול כדי להסתיר את פעילות הפשע והטרור שבה הוא מעורב.
"האתר כשלעצמו לא יספיק לצורך החשיפה של הפעילות הזאת. אני באופן אישי קיימתי 45 תדריכים לגורמים רשמיים ברחבי העולם כדי להציג להם את המפה, להראות להם את אפשרויות החיפוש ולדרוש שינוי. אני לא חושב שהמפה יכולה להציל את העולם, אבל היא יכולה בהחלט לתרום למלחמה נגד הטרור".
