אורה מרגל ואלי שפר היו חברים כאשר אלי נפל בקרב בגבול הצפון, לפני 32 שנה. אלי וחבריו עצרו את כניסתה של חוליית מחבלים לשטח ישראל ומנעו פיגוע חטיפה באחד הקיבוצים בגליל העליון. לאחר נפילתו של אלי, אורה החליטה להתחתן ולהקים משפחה. יחד עם זאת, לאורך השנים אלי היה חלק בלתי נפרד מחייה וממשפחתה החדשה, והוריו היו לסבא וסבתא נוספים עבור ילדיה.
לפני שנתיים, ילדיה של אורה החליטו להלחין ולהקליט שיר שאלי כתב לחניכיו בסניף בני עקיבא בהרצליה. השיר משמש עד היום אנשי חינוך, מדריכים ומורים באירועי סיום שונים. זהו פרויקט מיוחד לזכרו של אלי שבני הדור השני, שגדלו לאור הסיפורים עליו והאישיות המיוחדת שלו החליטו לעשות. בסיום הפרויקט, הילדים של אורה צרפו לשיר מכתב שכתבו לאלי ובו הם מספרים לו על הקשר המיוחד שלהם עם דמותו וההשפעה הרבה שיש לו על חייהם.
"אלי,
אנו מכירים אותך אבל אתה לעולם לא תכיר אותנו,
אנו שמענו עליך סיפורים וקראנו את כתביך,
אנו נולדנו למציאות בה אתה חלק מהמשפחה,
אנו בכל שנה פוקדים את הקבר שלך,
אנו מכירים את דמותך,
אנו דור שני שלך אך ללא קשר דם
כל זה לא היה לולא אימנו, אורה, אותה הכרת והייתה חברה שלך בזמן נפילתך על הגנת המולדת. לאחר נפילתך, היא הקימה משפחה יחד עם אבינו, אליהו, ואתה חלק בלתי נפרד ממנה. אומנם אתה כבר לא איתנו אבל הוריך, לאה ומשה שפר, בשבילנו כמו סבא וסבתא ואתה בשבילנו כמו דוד. לעתים אנו זוכים לדרישות שלום ממך כגון – אחות שנולדה בתאריך יום ההולדת שלך, אחות אחרת שנולדה בתאריך נפילתך ואח שנושא את שמך.
אלי, אנחנו רוצים לספר לך שאין ילד אחד בבית שלא מכיר את השיר שכתבת לחניכים שלך בתנועת הנוער בסיום ההדרכה. קראת לו – "שיר פרידה", השיר כל כך משמעותי בשבילנו שגם אנחנו הענקנו אותו לחניכים שלנו כאשר סיימנו להדריך אותם. לפני שנתיים החלטנו לעשות פרויקט ולהוציא את השיר לאור, לאחר מאמצים רבים השיר הולחן ובוצע על ידי חברת המשפחה, יעל שמשוני. אלי, השנה בעקבות המצב לא נוכל לפקוד את הקבר שלך ולכן הוצאת השיר מקבלת עבורנו משמעות נוספת.
ראה כמה פרחים גידלת בגינה שלך,
ראה כמה אנשים מתקבצים סביב דמותך,
ראה כמה אנשים מכירים זה את זה בזכותך.
אוהבים וזוכרים- אריה, רגב, רנה, אלחי, אושרת, זיו, ישורון, תהלה, פורת ומעין".
הגן האהוב
מילים: אלי שפר הי"ד
עריכה ועיבוד טקסט, לחן ושירה: יעל שמשוני
הגנן עוזב את הגינה
הפרידה קשה עליו
נזכר בימים הראשונים
בהם התחיל לטפל בה התרגל להתבונן בנבטים הזעירים
לשמור ולצפות בהתפתחותם לניצנים רכים.
עם הזמן שם ליבו שאף הם
משתנים לנגד עיניו
גדלים ושולחים ענפים
לגובה ולרוחב
היו גם פעמים
בהם נדקר מקוציהם
ועדיין אמר בגאווה
אני הגנן שלהם.
הוא ידע שמלאכתו לא נגמרה
שיש צמחים שעדיין לא פרחו
ישנם כאלה שבמקום פרחים
רק קוצים הצמיחו
חלק מהעצים זקוקים לתמיכה כדי לצמוח ישר
חלק מהפרחים לא מרגישים בנוח על יד העץ המאושר.
הוא מקווה שהגן ימשיך לפרוח
כי יש לו קיום משלו
הגן יידע להתמודד
עם הסערות שעומדות לבוא
הוא רק המסייע
ועכשיו עליו לעזוב
הוא מקווה שאת הגננים שיהיו
הגן ידע לאהוב.
אולם יותר מכל הוא מקווה
שלצמחים תהיה את התבונה
להתלכד ולעזור זה לזה
גם לארז גם לשושנה
לאלון ולורד
לצמוח יחד עוד יותר
ואז יראו שהם יוצרים גן יפה
יותר מכל גן אחר.
רב"ט אליעזר ליפא (אלי) שפר היה בן 19 בנופלו. אלי כתב את השיר לחניכיו, שבט הצבי, בסניף בני עקיבא הרצליה כאשר סיים את ההדרכה. היה לוחם בחטיבת הצנחנים פלוגת "אפעה" מאי 87, נפל בקרב מול מחבלים בגבול הצפון ליד קיבוץ יפתח, בתאריך ט"ז בשבט תשמ"ח, ה- 4 בפברואר 1988.
