את הודעת היח"צ על עלייתה של הסדרה החדשה "למה נשים רוצחות", קיבלתי בתזמון אומלל – ימים ספורים לאחר רצח אסתי אהרונוביץ ז"ל בידי בעלה. אהרונוביץ הייתה האישה ה־12 שנרצחה השנה על ידי בן זוגה, וכותרת המייל, שעסקה בהיפוך התפקידים ובשאלה מה מניע דווקא נשים לאקט האלים מכול, רק הכעיסה אותי.
אבל כאשר התפניתי כעבור חודש לצפות ב"למה נשים רוצחות", גיליתי שניסיון לקשר הקומדיה השחורה החדשה מבית היוצר של CBS עם המציאות הישראלית הקשה, יהיה כמו לקשר את "גולסטאריות" מהטור שמימין עם ליגת העל בכדורגל.
נקייה ממשקעים התפניתי לעלילותיהן של בת־אן, סימון וטיילור, שלוש נשים משלושה עשורים שונים – שנות השישים, שנות השמונים וימינו אנו, בהתאמה – שרוצחות את בני זוגן הבוגדים (אל דאגה, זה אינו ספוילר). העלילה מזגזגת בין הדמויות והתקופות, מדגישה את הדמיון בין סיפוריהן של הגיבורות – ובעיקר את דרך ההתמודדות השונה של כל אחת מהן.
מאחורי הסדרה עומד מארק צ'רי, היוצר של "עקרות בית נואשות", אחת הסדרות המצליחות של שנות האלפיים. טביעת אצבעו של צ'רי ניכרת בכל פריים, ואוהדי "עקרות בית", שירדה מהמסך לפני שבע שנים, מקבלים כאן את התחליף המושלם.
אבל גם עבור מי שלא הכיר את עבודתו הקודמת של צ'רי, "למה נשים רוצחות" מספקת בידור קליל למרות שמה הכבד, ומזגזגת בחן בין מתח להומור צבעוני. הניגוד הגמור למציאות השחורה של רצח בתוך המשפחה.
למה נשים רוצחות יום ראשון, 21:15, yes drama ,yesVOD
