אתם חוזרים הביתה בערב, מניחים את המפתחות על השולחן בסלון, ניגשים למטבח, פותחים את המקרר ומוצאים אותו במצב שונה לגמרי מכפי שהיה בבוקר. את קרטון החלב המרוקן מחליף קרטון חדש, במקום הגבינה שחיסלתם בלילה מחכה אחת אחרת, ומגירת הירקות עברה גם היא רענון. אתם מתקדמים לעבר המקלחת ומוצאים שם מכל שמפו מלא, במקום זה הריק שהשארתם בביקורכם האחרון. איך כל אלה הגיעו לשם? הבית שלכם זיהה אילו מצרכים חסרים, שלח את המכונית האוטונומית לסופר לערוך קניות, והורה לרובוט ייעודי לשנע את המוצרים אל תוך המטבח וחדר האמבטיה.
הסיטואציה הזו, שלפני עשרים שנה הופיעה רק ביצירות מדע בדיוני, נמצאת לדברי מומחי הטכנולוגיה כבר ממש מעבר לפינה. בתוך עשור לכל היותר, אוכלוסיית העולם תגור בערים חכמות, בתוך בתים חכמים עם מוצרי חשמל חכמים, שידאגו לכל צורכי הדיירים. בשפה המקצועית נקרא העולם הזה IoT, "האינטרנט של הדברים", והוא מבוסס על תקשורת של5G , הדור החמישי של טכנולוגיה סלולרית. בשבוע שעבר פרסם משרד התקשורת את המכרזים לפריסת רשתות התקשורת הנחוצות לשם כך, כשתאריך היעד לביצוע הוא שנת 2021. בכך התקדמה מדינת ישראל עוד צעד אחד לעבר עידן שבו חפצים מתקשרים ביניהם, המקרר שולח אותות למכונית, ואפילו החיתול של התינוק משגר מסר לטלפון שלכם: הגיע הזמן להחליף.
אלא שהעולם החדש והמופלא הזה מדיר שינה מעיניהם של לא מעט רופאים, חוקרים ואזרחים מודאגים בארץ ובחו"ל. רגע לפני שאנטנות הדור החמישי מוצבות ברחובות הערים הגדולות, יש כבר מי שנערכים למאבק מול מה שנתפס בעיניהם כאיום על עתידנו ועתיד ילדינו, וכפגיעה בבריאות ובפרטיות של כולנו. במאי האחרון התקיימה במרכז תל־אביב הפגנה שכותרתה "בעד החיים, נגד 5G", יוזמה של קבוצת קטנה, עיקשת ואידיאולוגית ששמה לה למטרה להעלות את המודעות לנזקי הדור הבא של הטכנולוגיה. דף הפייסבוק התוסס של הקבוצה מציג כתבות וסרטונים על הקרינה הסלולרית, ומחוץ לרשתות החברתיות עסוקים הפעילים בהפצת המידע וביצירת קשר עם חברי כנסת ומשרדי ממשלה. את האידיאולוגיה הם מכניסים גם לחייהם האישיים: רובם ויתרו על הויי־פיי וחזרו לאינטרנט קווי, ויש שנמנעים אפילו משימוש במיקרוגל.
"5G מוצג כשלב שיפתח בפנינו המון אפשרויות", אומר שי דנון, אחד הפעילים בנושא. "בפועל, התוצאה תהיה הרבה יותר מחלות. אני לא מדבר רק על סרטן, שהוא המקרה הקיצוני, אלא גם על סחרחורות, כאבי ראש ונזקים למוח, למערכת העיכול ולמערכת החיסונית. הפגיעה תהיה מתמשכת ומצטברת, אבל מתעלמים ממנה. כופים עלינו לחיות בתוך הטכנולוגיה הזו ולהיות מושפעים מהקרינה ומהסכנות שלה".
"אני בכלל לא אופטימית", אומרת ד"ר יעל שטיין, שחוקרת את ההשפעות הבריאותיות של הקרינה האלקטרומגנטית. "יש כאן חברות שעושות עלינו קופה, והן ידאגו לשכנע אותנו שאנחנו לא יכולים להסתדר בלי מקרר שמדווח כשנגמר החלב. אני לא מתנגדת באופן אוטומטי לכל טכנולוגיה חדשה, אבל כן, אם היא גורמת לכאבי ראש כרוניים ולמחלות, צריך להיאבק נגד הכניסה שלה. החיים שלנו אולי יהיו נוחים מאוד עם מקרר חכם, אבל הם יהיו פחות נוחים ברגע שנחלה בסרטן, כולם טומנים את הראש בחול ומתעניינים רק בטכנולוגיה, לא בבריאות. את המחיר נשלם כולנו".
שיעורי הסרטן לא עלו
החששות שמעוררת טכנולוגיית 5G קשורים בקרינה האלקטרומגנטית הנדרשת להפעלתה. קרינה, בהגדרתה הבסיסית, היא פליטה או התפשטות של אנרגיה. הקרינה האלקטרומגנטית, שמתפשטת במרחב או בחומרים שונים בצורת גלים, נפלטת הן ממקורות טבעיים, כמו השמש למשל, והן ממקורות מלאכותיים כמו הסלולרי, הרדיו והמיקרוגל. היא מוגדרת על ידי מאפיינים פיזיקליים, הכוללים את אורך הגל, גובהו, והתדר – מספר הגלים ביחידת זמן מסוימת.
על הספקטרום קיימים שני סוגים של קרינה אלקטרומגנטית: מייננת ובלתי מייננת. הקרינה המייננת, שלה תדרים גבוהים וגלים קצרים, מסוגלת לשנות את המטענים החשמליים של אטומים או מולקולות, והיא נחשבת מסוכנת מאוד לבריאות. זו הקרינה שנפלטת למשל בצילום רנטגן. האינדיקציות הראשונות לסכנות הכרוכות בה נרשמו בברית המועצות של שנות החמישים והשישים. "לא מעט טכנאים ומהנדסים רוסים שעבדו בסביבת מכ"מים, או חיילים שנעמדו בחורף מול מכשירי רדאר כדי להתחמם, דיווחו על תסמינים של כאבי ראש, בעיות במערכת הדם, בעיות פוריות, בעיות של חוסר תשוקה מינית והפרעות בפעילות המוח", מספרת ד"ר שטיין, רופאה מרדימה בבית החולים הדסה עין־כרם, שכאמור חוקרת את השפעות הקרינה.
הרדיו, המיקרוגל, הרשתות האלחוטיות והטלפונים הסלולריים פולטים קרינה בלתי־מייננת, שבה הגלים ארוכים יותר והתדרים נמוכים יותר; גם בעוצמות גבוהות, היא נחשבת למסוכנת פחות מן הקרינה המייננת. הטלפון הסלולרי שולח ומקבל אותות דרך גלי רדיו, המועברים באמצעות רשת של אנטנות. הסלולריים הראשונים התבססו על טכנולוגיה אנלוגית; הדור השני שלהם הציג מערכת דיגיטלית; בטלפונים מן הדור השלישי יכולנו כבר לנהל שיחות וידאו; ובדור הרביעי קיבלנו את הטלפונים החכמים. הדור החמישי יבטיח קצב העברת נתונים גבוה מאוד – למשל, הורדת סרטים שלמים בשניות בודדות – וכן תקשורת בין מכשירים. בישראל עדיין נפרשות רשתות של דור רביעי (LTE), אך כאמור משרד התקשורת כבר נערך להנחת תשתית לדור החמישי.
האם השימוש בטלפונים סלולריים אכן מגביר את הסיכון לחלות בסרטן, כפי שמקובל לחשוב? התשובה לשאלה הזו שנויה במחלוקת מדעית. ארגון הבריאות העולמי הגדיר בשנת 2011 את הקרינה הסלולרית כ"גורם אפשרי לסרטן", אולם הציב אותה בקטגוריה נמוכה יחסית. לפי מסמכים שפרסמו גופים כמו מנהל המזון והתרופות האמריקני, המרכז האמריקני לבקרת מחלות והמכון האמריקני לחקר הסרטן, לא נמצא קשר בין הטכנולוגיה לתחלואה. במאמר ארוך שפורסם בשנת 2016 באתר של מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן, מצטטת ד"ר מעין ברנע־זהר מחקרים רבים שהגיעו גם הם למסקנות דומות. "החוקרים העריכו שאילו, בהערכה שמרנית, הטלפון הסלולרי היה מעלה את הסיכון לסרטן המוח ב־50 אחוז, היו צפויים להיות בשנת 2012 – 1,866 מקרים חדשים של סרטן המוח באוסטרליה, כשבפועל אובחנו רק 1,435 חולים", כותבת ברנע־זהר, ומסכמת: "חשוב להיזהר מהסקת מסקנות מרחיקות לכת". "אחרי שלושים שנים ועשרות מחקרים", כותב ד"ר ארז גרטי, גם הוא ממכון דוידסון, "אולי אפשר להפסיק לפחד ולהפחיד – לפחות עד שיתגלו ראיות משמעותיות המצביעות אחרת".
מהעבר האחר ישנם חוקרים שסבורים כי אכן טמונה סכנה בטלפונים המצויים היום ביד ובכיס של כל אחד מאיתנו, והדור החמישי רק יעצים אותה. בעמדה הזו אוחזת ד"ר שטיין. "פיזיקאים ומהנדסים הניחו בעבר שקרינה בלתי מייננת יכולה להזיק רק באמצעות חימום של תאים בגוף", היא מסבירה. "הגוף שלנו מורכב ברובו ממים, ומים בולעים את הקרינה ומתחממים. התפיסה הייתה שאם זה לא מחמם – אין לזה שום השפעה. היום כבר יש לא מעט מחקרים שמוכיחים מעבר לכל ספק שגם קרינה בעוצמה חלשה, כזו שלא מחממת, משפיעה בדרכים אחרות. למעשה יש כאן ויכוח בין הפיזיקאים, שממשיכים לדבוק בתיאוריה הישנה, לבין הביולוגים, שמראים השפעה על תאים ועל רקמות גם ברמות קרינה נמוכות. גם חלק מהפיזיקאים השתכנעו בכך: חוקרים ישראלים מצאו שיש תדרים ספציפיים שנקלטים בגוף האדם באמצעות בלוטות הזיעה, ואלה בדיוק התדרים של 5G".
ד"ר פול בן־ישי, מרצה בכיר במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת אריאל, אכן מציג מסקנות מדאיגות ממחקריו העוסקים בקרינה אלקטרומגנטית. "מכשירי הדור הרביעי כבר מספקים שירותי סטרימינג, תמונות, סרטונים ומידע", הוא אומר. "כדי לקבל יותר מכל אלה, יש צורך בטווח תדרים גבוה יותר, כי יש קשר בין כמות המידע שאפשר לדחוס לבין התדר שבו אתה משתמש. הדור החמישי אמור לעבוד בתדרים גבוהים פי עשרה מאלה שמשמשים אותנו היום. ככל שתדר הקרינה גבוה יותר, כך גוף האדם סופג אותה במידה רבה יותר. לכן 5G בעייתי כל כך. יהיו הרבה מאוד אנטנות, אבל לא הן אלה שמפריעות לי, אלא מכשירי הקצה. יותר אנטנות פירושן יותר מידע שמשודר, והטלפונים שלנו יעבדו לשם כך במלוא העוצמה.
"הסטנדרטים שנקבעו לפני שלושים שנה לא מתייחסים לעלייה בתדר, שגורמת לבליעת אנרגיה רבה יותר. מלבד זאת, הם נקבעו מתוך הנחה שהסכנה היחידה היא חימום תאי הגוף. היום כבר יש בעיה אחרת עם הטלפונים, שקשורה לאופן שבו הם משדרים. הסטנדרטים הישנים התייחסו לשידור רציף בזמן השיחה, ואילו הטלפונים שלנו היום נותנים כל הזמן פולסים קצרים מאוד של שידור, כדי להגיד 'אני כאן'. הפולסים האלה משבשים ככל הנראה את האינטראקציה הטבעית בין התאים בגוף שלנו, שעובדים בקצב מסוים. אם האנטנה נמצאת מעלינו כל הזמן, התוצאה עלולה להיות התפתחות סרטן בהמשך. במילים אחרות, מנגנון הנזק שונה לחלוטין מזה שאליו התייחסו בעבר.
"כבר היום, בדור הרביעי, יש אינדיקציות לכך שהסטנדרטים לא מעניקים מספיק בטיחות, אבל אנחנו עדיין לא יכולים לדעת עד כמה הם לא בטוחים. סביר להניח שהטלפון הסלולרי לא מסוכן כמו סיגריה, אבל כרגע התעשייה בכלל מכחישה שיש סכנה. מחקר של התוכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה בארצות הברית הראה קשר בין קרינה מסלולר לבין התפתחות סוגי סרטן נדירים אצל עכברים ועכברושים. התעשייה מסרבת בתוקף להסתכל על הנתונים האלה, כי מעורבים כאן מיליארדי דולרים, ואף אחד לא רוצה לשבש את המהפכה הגדולה".
ממוצע של מכות פטיש
"בוא נניח שמישהו נותן לך מכות פטיש במשך שניות אחדות בכל דקה", ממחישה שטיין את השינוי שחל בדרך הפעולה של הסלולר. "בשאר הזמן לא קורה לך כלום, ולכן 'ממוצע הכאב' שלך הוא נמוך, אף שבפועל יש לך ריכוז חזק של כאב. כך עובדת הטכנולוגיה של האינטרנט האלחוטי ושל 5G: ממוצע השידור הוא נמוך, אך בפועל יש פולסים גבוהים מאוד כמה פעמים בשנייה. הגוף שלנו לא מרגיש את הממוצע, הוא מרגיש את הפולסים. מעבר לכך, תקני הבטיחות הקיימים מתייחסים למציאות שנראית היום מגוחכת: תקן SAR מחושב בהתאם לשימוש של שש דקות ביום בסלולרי. מי משתמש בטלפון רק שש דקות? בעיה נוספת של התקן היא שהבדיקות נעשו על בובה בממדים של גבר גדול, ולכן התוצאות לא רלוונטיות לאישה, לנערה, לילד ולתינוק.
"התדרים של טכנולוגיית 5G הם גבוהים ומתקרבים לתדרים של מכ"ם. בשנות החמישים, כשהתגלתה הסכנה, אזרחים מהשורה כמעט לא נחשפו לקרינה אלקטרומגנטית, אבל בעשרים השנים האחרונות כל ילד בגן חשוף אליה. הגלים של 5G לא חודרים דרך קירות אלא מתקדמים בקו ראייה, ולכן יכרתו הרבה עצים כדי להציב אנטנות. כך יכפו על הקרינה להגיע עד הבית שלנו – הכול כדי שהחיתול של הילד, המקרר והצעצועים יוכלו לשוחח זה עם זה".
מנגד טוענים שככל שיש יותר אנטנות, יש פחות קרינה, כי הטלפון פחות "מתאמץ" לחפש את האנטנה. לפי זה, עידן ה־5G ישפר את הבטיחות.
"זו טענה שקרית, היא נכונה אולי בשווייץ. כשיש כמות קבועה של קרינה ואתה מחלק אותה בין יותר אנטנות, רמת הקרינה אכן יורדת. אבל בישראל, ככל שיהיו יותר אנטנות, תהיה גם יותר קרינה, כי האתוס השולט כאן הוא שאסור להיות פראיירים: דבֵּר כפי יכולתך, ואם נותנים לך שמונים ג'יגה – אתה חייב לנצל אותם עד תום. כשתתאפשר יותר גלישה, גם תהיה יותר גלישה בפועל. לא בכדי ישראל היא שיאנית העולם בשימוש בטלפון".
במסגרת מחקרה פוגשת ד"ר שטיין גברים ונשים שמדווחים על סחרחורות, בחילות, כאבי ראש, הפרעות קשב וריכוז וגירויים בעור, ומייחסים את התופעות הללו לחשיפה לקרינה. "אין הוכחה מחקרית חד־משמעית על נזק שנגרם מהסלולר", היא מבהירה, "אבל אנחנו כן רואים סימנים לכך שהתא סובל מלחץ מוגבר כתוצאה מקרינה. יש מחקרים שמראים את ההשפעה של הקרינה הסלולרית על רקמות עצביות. אני יכולה להגיד לך מה אני רואה במסגרת המחקר שלי – תופעות שאמנם לא הוכחו בספרות המדעית באופן חד־משמעי, אבל לדעתי הן קשורות לקרינה. מלבד כאבי ראש, אנשים מתארים גם ערפל מוחי, מין ניתוק מהסביבה: לרגע אחד הם לא יודעים מה קורה איתם, ואחר כך הם חוזרים לעצמם. יש כאלה שמדווחים על בלבול – הם מנסים להיזכר במילה ולא מצליחים, שוכחים שמות. גיליתי עוד ועוד מקרים כאלה, וכשאותם אנשים הפחיתו את החשיפה שלהם לקרינה, הסימפטומים נעלמו.
"לא פעם מדובר במי שסובלים ממילא מחולשה מסוימת, גנטית או אחרת, והחשיפה לקרינה מגבירה את זה. יש אנשים שקרינה גורמת להם לפריחה בעור, לקוצר נשימה, לכאבים בעורף, בגב או ברגליים. רבים מהם נמנעים משימוש בתחבורה ציבורית, כי הסימפטומים האלה מופיעים בעיקר כשהם באוטובוס או ברכבת – כלומר במקום מתכתי סגור שיש בו הרבה טלפונים פועלים, והמתכת כולאת את הקרינה בפנים. אגב, בצבא מכירים את התופעות האלה. בפגישה שהשתתפתי בה, נציגי הצבא הודו שיש מעקב אחרי מקרים של רגישות וכאבים אצל חיילים שנחשפו לקרינה, אך המעקב נפסק כשהם משתחררים מהצבא. היו תביעות של חיילים שניזוקו מקרינה, והתיקים האלה תמיד נסגרו בפשרה מחוץ לבית המשפט, כדי שלא ייקבע תקדים. יודעים שהקרינה יכולה להזיק, ובשם הקדמה־כביכול מתעלמים מהסכנה".
תחקיר שפרסם ה"ניו־יורק טיימס" בשבוע שעבר, אמור לכאורה לשמוט את הבסיס המדעי מתחת לתיאוריות של שטיין וחבריה: מבדיקה מעמיקה שערך העיתון התברר כי מחקר גדול משנת 2000, שהוכיח לראשונה את סכנות הקרינה לרקמות החיות, פשוט שכח מקיומה של שכבת הגנה משמעותית – העור. כשמוסיפים את הנתון הזה למשוואה, כך אישרו מומחי רדיולוגיה שרואיינו בתחקיר, הקרינה הופכת לחסרת משמעות.
את ד"ר שטיין הממצאים הללו אינם מרשימים: "לפי התיאוריה הפיזיקלית, קרינה בתדרים האלה באמת לא אמורה לחדור את העור, אבל הדברים לא פועלים לפי התיאוריה. מחקרים שנעשו כאן באוניברסיטה העברית וגם ביפן, הראו כי הקרינה יוצרת תגובה עם בלוטות הזיעה בעור וחודרת דרכן לגוף. בניסויים שנערכו במעבדה, חלק מהאנשים חוו כאב ודקירות בעור כשכוונה אליהם קרינה בעוצמות נמוכות מאוד, שתיאורטית לא אמורה לגרום לשום דבר".
המרחב המוקרן
המשותף לרבים מהפעילים נגד הטמעת ה־5G בישראל הוא חוסר אמון עמוק בגורמים הממלכתיים האמונים על בריאות הציבור. ד"ר דניאל מישורי, מרצה בבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל־אביב, הגיע למסקנה הזו במאבק הקודם שהשתתף בו – הניסיון למנוע את הפלרת המים בישראל. "הבנתי שהמדע לא עובד, והממשלה לא עובדת", הוא אומר. "הרגשתי כאילו אני מטייל בבית שאמור להיות נקי, וכשאני מרים שטיח מתגלות ערמות של לכלוך".
המדע לא עובד? מה זאת אומרת?
"הנקודה היא שאין כאן שימוש במדע, אין בדיקות, ולא אכפת לאף אחד. נזקי הקרינה האלקטרומגנטית התגלו כבר בשנות החמישים, אבל אף אחד לא התעניין בהם כשפותחו המיקרוגל והטכנולוגיה הסלולרית. את האנטנות החדשות פורשים על עמודי תאורה חדשים, על נורות לד, בתדרים שמזיקים לעין שלנו. חלק גדול מהטכנולוגיה של ה־5G מפותח כאן בארץ. ההיי־טק והסייבר, שאנחנו מתגאים בהם כישראלים וציונים, כוללים את הטכנולוגיות האלה. בכל העולם כבר יש תנועת־נגד, בכמה ערים באירופה עצרו את הפריסה של 5G, אבל אי אפשר לדעת אם זה באמת מאחורינו או שרק עושים עצירה לצורך הקמת ועדה, שתמרח את הדברים ובפועל פריסת האנטנות תימשך.
"משרד הבריאות רוחץ בניקיון כפיו ואומר שקרינה במרחב הציבורי היא בתחום סמכותו של המשרד להגנת הסביבה. כולם אומרים 'יהיה בסדר', אבל מדובר בניסוי המוני בבני אדם. מילא אם לא היו אינדיקציות לכך שמשהו רע עלול לקרות, אבל כשיש אינדיקציות, ורואים נפגעי קרינה, איך אפשר לשבת בחיבוק ידיים? אני באופן אישי יכול להיות בסביבה של אינטרנט אלחוטי בלי להשתגע, אבל יש אנשים שרגישים לקרינה ולא מסוגלים לחיות במרחב הציבורי, כי הוא מוקרן לגמרי".
כמו ד"ר מישורי, גם אבישג בלב־כהן הגיעה לנושא הקרינה הסלולרית אחרי שלקחה חלק במאבק סביב מי השתייה. "התברר לי שהשמות של הרשויות והמוסדות ומשרדי הממשלה, לא תמיד משקפים את הפעילות שהם עושים", אומרת בלב־כהן, תושבת תל־אביב ואם לילד. "משרד הבריאות אמור לשמור על הבריאות שלנו, ואם הוא מאשר שימוש בחומר מסוים, הייתי מצפה שזה יהיה אחרי בדיקה מעמיקה ושאפשר יהיה לסמוך עליו. כשהתעמקתי בנושא של הפלרת מים גיליתי שאין על מי לסמוך. נחשפתי לפרוטוקולים, ראיתי איך מתקבלות החלטות בכנסת ובוועדות, הבנתי שאין באמת קשר בין ההליכים האלה לבין האינטרס הציבורי. בעבר היה לי ביטחון כשראיתי אישור של משרדי הבריאות, התקשורת או הגנת הסביבה – אבל זה נעלם.
"גם כלי התקשורת משתפים פעולה ומסתירים מידע. יכולה להופיע בעיתון ידיעה עם כותרת מגניבה על נוחות ועל קדמה טכנולוגית, אבל לא מספרים לנו מה המחיר שנשלם. מבטיחים לך 'תוריד סרט תוך שנייה' או 'הרכב ייסע במקומך', בלי שום התייחסות לפן הבריאותי".
ואולי פשוט אי אפשר לחזור אחורה מבחינה טכנולוגית? האם אתם מצפים שלא נתקדם למקררים חכמים, ושהמהירות של האינטרנט תישאר כמו שהיא?
"מה זה לחזור אחורה? אני לא מציעה שנחיה כמו בימי הביניים, או שנדליק אש בעזרת אבנים. אני מדברת על פיקוח, על דאגה לבריאות הציבור. איך יכול להיות שבבריסל ובערים בבריטניה עצרו את 5G, וכאן לא קורה כלום? איך ייתכן שמשרד הבריאות, שמפרסם אזהרות בנושא החצבת כאילו כולם עומדים למות ממנה, לא אומר מילה על הטכנולוגיה שתיכנס אלינו לכיס, לרכב ולחדר השינה?"
גם שי דנון לא רואה את המאבק נגד 5G כנסיגה לאחור. "לכל דבר יש הקשר", הוא אומר. "אתה יושב בבית, רואה טלוויזיה באינטרנט בדור שלוש וארבע, הכול די מהיר, למה צריך יותר? אומרים לנו שנוכל להוריד סרטים במהירות גדולה יותר, אבל בפועל הטכנולוגיה של הדור החמישי נועדה לחבר מכשירים זה לזה, ובשלב יותר מאוחר – לחבר גם אותנו למכשירים. נשיא אינטל ישראל אמר שבעוד 25 שנה בכל אחד מאיתנו יהיה צ'יפ, ואין מה לעשות נגד זה. כולם מסתכלים על הפיתוחים האלה כעל קדמה טכנולוגית, אבל מה בדיוק מתקדם כאן? איך 5G מקדם אותנו? יש כאן בסך הכול פגיעה אקוטית וכרונית בכל היבטי החיים. היחידים שיתקדמו הן מערכות איסוף מידע, חברות ותאגידים שרוצים לשלוט בכל צעד שלנו. אם תזרוק שקית גרעינים לפח – הפח יודיע על כך למונה החכם, שישדר למטבח שלך שיקנה עוד גרעינים. את מי בדיוק זה משרת?"
דנון, תושב רמת הגולן, אף הקים אתר אינטרנט שמוקדש לנזקי הקרינה, וראיין כמה מומחים מהעולם ששמחו לחלוק את הניסיון והידע שלהם. "השורה התחתונה היא שעובדים על כולם, מסתירים מאיתנו מידע, וזה בא על חשבון הבריאות שלנו ואיכות החיים שלנו", הוא קובע. "הולכים לפרוס טכנולוגיה ברחבי הארץ ללא מבדקי בטיחות, ללא יידוע הציבור באשר לסכנות וללא הסכמה. בשמונה השנים האחרונות, מאז שנכנסו הוויי־פיי והסמארטפונים, משרד הבריאות לא משחרר נתונים על גידולים במוח שמתגלים אצל בני נוער וילדים. באנגליה, בשוודיה ובגרמניה המידע נגיש, אבל בישראל אין נתונים. תוך שנתיים־שלוש נראה את ההשפעות, ומדובר כאן על סכנת חיים.
"מנסים לטעון שריבוי האנטנות יפחית את הקרינה מהטלפון האישי שלך; זו שטות שנאמרת על ידי אנשים שעוסקים בהסתרה. בפועל, תהיה הרבה יותר קרינה. משרדי הממשלה מנסים להסתיר את האמת כדי להרגיע את הציבור. אולי במקום שאנחנו נראה כמה הקרינה מזיקה, הם יוכיחו שהקרינה לא מזיקה? למה הם לא עושים את העבודה שלהם, ואנחנו אלה שצריכים להראות את הפגיעה בציבור?"
דנון עצמו לא מחזיק סמארטפון: הוא מדבר איתי באמצעות הטלפון הקווי שבביתו. "יש לי טלפון סלולרי דור שלישי, בלי אפליקציות, שפולט מעט מאוד קרינה. האינטרנט אצלי בבית הוא לא אלחוטי – הכול מחווט", הוא אומר. בלב־כהן מספרת כי היא מקווה להיגמל לחלוטין משימוש בסלולר, גם אם פירוש הדבר שתצטרך לוותר על שיחות כשהיא מחוץ לבית. "בבית אין לי טלפון אלחוטי, רק קווי שמחובר בכבל. גם את הוויי־פיי כיביתי. מחוץ לבית אני עדיין עם הסלולרי, אבל כמו שהצלחתי להפסיק לעשן, כי המודעות לנזקים כבר הייתה שם, אני מאמינה שכך יהיה גם עם הטלפון. כולנו צריכים להתפכח, אבל זה קשה כי אנחנו מכורים למכשיר ותלויים בו. אתה שואל אם אפשר בכלל לחזור אחורה? התשובה היא שמבחינה בריאותית אנחנו כבר מאחורה. גוף האדם רק מתקלקל וסופג עוד ועוד קרינות ועומסים. אנחנו לא מתקדמים, אלא מידרדרים".
משדר על כל גן
לפני שלוש שנים הלכה איריס בנדר ברחובות השכונה שלה, רמת־בגין שבחיפה, ולפתע הבחינה בשינוי שחל בנוף: מולה התנשא תורן בגובה של יותר מארבעים מטרים. כשהחלה לברר מה טיבו גילתה כי לא הרחק מביתה הוקמה חווה של אנטנות סלולריות, וכי התורן שמשך את תשומת ליבה נועד לשרת שלוש חברות תקשורת. יחד עם תושבים נוספים בשכונה עתרה בנדר לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד העירייה וחברות הסלולר, ולפני כמה חודשים רשמה ניצחון חלקי, כשהשופטת ברכה בר־זיו פסקה שהיתר הבנייה לאתר מנוגד לתוכנית המתאר הארצית לאנטנות סלולריות. עם זאת השופטת לא הורתה להרוס את המתקנים, משום שבמקביל עתרו תושבים אחרים בדרישה להשאיר את חוות האנטנות על כנה, ומשנדחתה עתירתם – ערערו לבית המשפט העליון. כעת מאמינה בנדר שהחלטת העליון תקבע תקדים בכל הנוגע לפריסת אנטנות סלולריות בשכונות מגורים. "ההחלטה של השופטת בר־זיו כבר יצרה תקדים שפעילים בכל הארץ נושאים אליו עיניים", היא אומרת. "פנו אליי הורים מחולון אחרי שהוקמה שם חוות אנטנות על בית ספר, וקיבלתי פניות גם מטבריה ומנתיבות. הדברים האלה צצים בכל הארץ, ואנשים אובדי עצות".
כולנו משתמשים בטלפונים סלולריים, וצריך למקם את האנטנות היכנשהו. מה את מציעה לעשות?
"זה לא יהיה רציני אם אגיד לך עכשיו איפה להקים אנטנות. אני לא מומחית בתחום, אין לי הסמכות לקבוע שכאן זה יפגע ושם לא, אבל אני כן חושבת שבוועדות הרלוונטיות צריכים לשבת גם רופאים וחוקרים. משום מה, קולם לא כל כך נשמע. כל מה שאני שומעת בתקשורת הוא כמה הסלולר נפלא; איפה המודעות לנזקי הקרינה? אני לא אומרת להפסיק לדבר בטלפונים או להוריד את כל האנטנות, אבל אנחנו צריכים לחתור לשימוש שפוי בסלולרי ולפריסה שפויה של האנטנות, שתזיק לנו כמה שפחות. המלחמה שלנו בחיפה היא נגד אנטנות של דור שלישי ורביעי, אני לא רוצה לדמיין מה יקרה עם הדור החמישי".
במשרדי הממשלה בינתיים דוחפים קדימה את המעבר ל־5G. בדצמבר אשתקד הציג מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן את החזון בתחום: "דור חמישי בסלולר הוא ייחודי ולא דומה לדורות הקודמים", אמר כהן. "זהו עידן חדש, תפיסת עולם חדשה שאנחנו צריכים להיערך אליה". "המדינה קובעת שמדובר בעדיפות עליונה", אומרת ד"ר שטיין, "ולכן הרשויות המקומיות מנסות להתאים את עצמן לחזון, ומתחרות זו בזו מי תהיה העיר החכמה הראשונה בישראל. אם משרד התקשורת אומר שהדור החמישי הוא יעד ישראלי – כי הטכנולוגיה חשובה לנו יותר מהבריאות – לך תגיד עכשיו לעירייה מסוימת לא לעשות את זה. כך הכול נמשך באין מפריע".
אילו מגבלות צריכות העיריות להטיל על עצמן?
"אני חושבת שראוי שיהיו מקומות ציבוריים ללא אינטרנט אלחוטי. בבית ספר אסור בכלל שיהיה ויי־פיי, מכיוון שילדים נמצאים בסיכון מוגבר. אם רוצים אינטרנט, שיחברו את המחשבים לקיר בכבלים, אבל שלא יכניסו גורם מסרטן לבתי הספר. גם לי בבית אין ויי־פיי, אני משתמשת בראוטר עם חוטים, והייתי מעדיפה שלא יהיה אינטרנט אלחוטי בשום מקום.
"יש סימן שאלה סביב כל ההתנהלות של הרשויות המקומיות. אני גרה בירושלים, ובעוד חודש מתוכננת כאן פריסה של טכנולוגיית הדור החמישי. בשלב ראשון מדובר על מצלמות בצמתים, שלא פוגעות ברוב האזרחים, אלא אם כן הם גרים ממש על הצומת. אבל זו רק הקדמה לקראת היום שבו יהיו משדרי ויי־פיי על כל מבנה ששייך לעירייה, כלומר גני ילדים ומתנ"סים, בניגוד חמור לכל ההמלצות הבריאותיות. אם רוצים להתקין מונה מים אלחוטי מחוץ לבית שלי, אני צריכה לקבל את אפשרות הבחירה לא להיות חלק מזה. יש אנשים רגישים לקרינה שלא מסוגלים לשהות בבית שלהם בגלל הטכנולוגיות האלה, והם הופכים לפליטים. זה לא תקין בשום קנה מידה".
מישורי סבור שצריך לעצור לאלתר את הליכי פריסת האנטנות שאמורות לשמש את האינטרנט של הדברים. "מי רוצה קרינה בחיתול של התינוק שלו? מי רוצה קרינה בבית שלו, רק כדי שהמזגן יידלק לפני שנכנסים? התועלת שאפשר להפיק מהטכנולוגיות האלה מתגמדת לעומת הסיכונים. כשאני הייתי ילד, כל משפחה החזיקה טלפון חוטי אחד, ולא היו מקורות קרינה בתוך הבית. היום החזון הוא להקים בבית עשר נקודות קרינה, והכול בשביל צרכים כוזבים שמייצרים עבורנו.
פרופ' סטיליאן גלברג: "תמיד יש פאניקה כזו לטכנולוגיות חדשות. בעולם העתיק פחדו מאש, כשהתחילו לפתח את הרכבת פחדו ממהירות גבוהה, ועד היום פוחדים מרעשים. ברוב המקרים התברר שהפחד לא היה מבוסס, ומפעם לפעם היו אזהרות שהתגלו כמוצדקות. אך אחד לא רוצה לעשות נזק במכוון
פרופ' סטיליאן גלברג. צילום: המשרד להגנת הסביבה"לבתי הבכורה יש ויי־פיי בבית הספר, והיא חוזרת הביתה עם מיגרנות מטורפות. אני לא בטוח שהקרינה היא הסיבה לכך, אבל במערכת רציונלית היו מסתכלים על מקרים כאלה, או על ריבוי הפרעות הקשב והריכוז, ושואלים האם יש קשר לאינטרנט האלחוטי. במקום זה מוותרים על עקרונות הזהירות, ומפקיעים את המרחב הציבורי לטובת טכנולוגיות שאני לא יודע מי צריך אותן. אני רוצה לנסוע באופניים ברחוב, למה אני צריך להיות מוקף קרינה רק כדי שמכוניות יוכלו לדבר זו עם זו?"
הרמזורים בשירות האמבולנס
גם ללא התחקיר האחרון של ה"ניו־יורק טיימס", הטענות בדבר נזקי הקרינה הסלולרית רחוקות מהקונצנזוס המדעי. "אני לא מכיר מחקר שמראה באופן חד־משמעי שקרינה לא מייננת יכולה להיות מסוכנת", אומר ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת "מדעת – מדע ומידע למען בריאות המשפחה". "אם מדברים על הדור החמישי – נכון שהוא מתאפיין באנרגיה גבוהה יותר, אך היא גם ממוקדת יותר, ולכן מזיקה פחות. השידור נע רק מאנטנה לאנטנה. אמירות כמו 'רוצים לשים רדארים כדי שיקרינו אותנו' הן דמגוגיה.
"בכלל, הפחדה היא דבר בעייתי, והיא מובילה למה שמכונה 'אפקט נוצבו': כשאתה גורם לאנשים להאמין שמשהו מזיק להם, הם עלולים באמת לחלות. בניסוי שנערך באוסטרליה, סיפרו למשתתפים שבתוך חדר מסוים יש רעש שהם לא מסוגלים לשמוע, והראו להם כתבות שאומרות שהרעש הזה מסוכן לבריאות. כשאותם אנשים נכנסו לחדר, הם 'הרגישו' את הרעש הזה וחשו ברע. אני חושש שכך יקרה בעקבות הידיעות על הסכנות של 5G. נכון שצריך לחקור ולברר, אבל להזהיר מפני סרטן כשאין לכך הוכחה – זה מסוכן בפני עצמו".
הדאגה מפני אותו נזק פוטנציאלי שקיומו לא הוכח, אומר ד"ר לרנר, אף עלולה למנוע מאיתנו את היתרונות הבריאותיים הנלווים לטכנולוגיה החדשה. "תאר לך עיר חכמה שבה אמבולנסים יכולים להגיע בקלות ליעד שלהם, כי הרמזורים מזהים אותם מרחוק. תאר לך שבזמן מלחמה, כוחות ביטחון יוכלו לשמור על קשר ביניהם בזכות הטכנולוגיה הזו. האם נוותר על כל זה רק בגלל חשש שמתבסס על מידע חסר?"
מה לגבי המחקר של הרשויות בארה"ב, שהצביע על קשר בין קרינה לבין סרטן אצל עכברים?
"כמה מומחים כבר התייחסו לבעיות של המחקר הזה, ואפילו אלה שערכו אותו מודים שיש בו הרבה חסרונות, ושאי אפשר להתייחס לממצאים כחד־משמעיים. המחקר הראה עלייה בשכיחות סוג מסוים של סרטן בלב של עכברים זכרים, אחרי שספגו קרינה במינון גבוה בהרבה מזה שאדם נחשף אליו. הקרינו להם את כל הגוף, כאילו הכניסו אותם למיקרוגל. להסיק מהניסוי הזה שטלפונים סלולריים גורמים לסרטן אצל בני אדם – זו השלכה רחבה מדי".
והאנשים שטוענים שהם רגישים לקרינה, פשוט משקרים?
"אני לא אומר שהם לא סובלים, ואני לא מכחיש את קיומן של התופעות הגופניות שעליהן הם מדווחים, אבל שוב – השאלה היא האם התופעות הללו נגרמו מהקרינה הבלתי מייננת, או מהחשש מפני הקרינה הבלתי מייננת. אף אחד עד היום לא הצליח להוכיח שהסימפטומים שיש לו נגרמו כתוצאה מקרינה. האנשים האלה אכן צריכים שיטפלו בסבל שלהם, ולא שיגידו להם 'אתם פסיכים', אבל לקבוע שהמקור הוא קרינה – עד היום לא ראיתי שום מחקר שמאשש את זה.
"אני גם לא טוען שאין צורך במחקר. אני עצמי מדען וחוקר איכות הסביבה, והנושאים האלה חשובים לי. אבל כשאיש מקצוע או ממונה מטעם המדינה צריך לקבל החלטה בנושא הדור החמישי, והמידע המדעי שעליו נשענות האזהרות אינו מבוסס – קשה לצפות ממנו להכריע נגד, במיוחד כשיש לטכנולוגיה הזו יתרונות כלכליים ופוטנציאל של הצלת חיים. העולם שלנו רווי קרינה לא מייננת כבר עשרות שנים, ובכל זאת לא נרשמה עלייה בשיעורי סרטן המוח, וגם אין מחקרים שמראים קשר בין הדברים. לכן האמירה שקרינה סלולרית היא גורם מסרטן, זו אמירה מטעה ואגרסיבית".
במשרד התקשורת אומרים לנו כי לא מוכר להם מחקר שמצביע על פוטנציאל נזק כלשהו, ומפנים אותנו למשרד להגנת הסביבה, המופקד על נושא החשיפה לקרינה. "אפילו אם מול בתי הספר של ילדיכם הותקנו אנטנות סלולריות, אין לכם שום סיבה לדאוג", אומר פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה. "כל אנטנה בישראל מקבלת מאיתנו אישור, ואנחנו לא מאשרים אותה אם מסוכן להתקרב אליה. יש המלצות של ארגון הבריאות העולמי, ואנחנו בישראל לקחנו טווח ביטחון: הקרינה המותרת כאן היא עשירית ממה שהארגון מתיר. לפני שמפעילים אנטנה כלשהי, אנחנו מוודאים שהקרינה שלה עומדת ברף הזה.
"הטכנולוגיה של 5G תופעל בישראל בצורה נרחבת רק בעוד כמה שנים, אבל עד היום בכל פעם שטכנולוגיה התחלפה, החשיפה שלנו לקרינה ירדה. נניח שעכשיו אני מתקשר מהטלפון שלי, ויש בסביבה אנטנה – היא משפיעה על תחום רחב, וכל האנשים שנמצאים באזור יקבלו קרינה רק בגלל שאני מדבר. אבל אם תהיה אנטנה במרחק של מאה מטר ממני, והיא תשדר אלומה ישירות לטלפון שלי, אף אחד בסביבה לא יחטוף את הקרינה הזו. האידיאל הוא שיהיו אנטנות פנימיות, וכל אדם ידבר דרך אנטנה פנימית שקרובה אליו. לכן הדור החמישי הוא בשורה מצוינת, שתפחית את החשיפה לקרינה".
בישראל, מוסיף פרופ' גלברג, היקף השימוש בנתונים דרך הסלולרי מכפיל את עצמו בכל שנה – מה שאומר שגם הקרינה הייתה עלולה להתגבר במהירות. "מכיוון שכך, אנחנו ומשרד התקשורת מחייבים את חברות הסלולר לנקוט כמה צעדים. הורינו למשל על שיתוף אתרים – אם יש כבר אנטנה במקום מסוים, היא זו שתשרת את כל הלקוחות, ולא יקומו עוד אנטנות כדי לענות על צרכים של חברות חדשות. כתוצאה מכך, חברות סלולר התאחדו. כל אנטנה במדינת ישראל משדרת היום מינימום קרינה, כי מבחינתנו כל חשיפה לקרינה צריכה להיות מוצדקת, ולעבור תהליך של אופטימיזציה".
אז הפאניקה סביב הדור החמישי מיותרת?
"תמיד יש תגובה כזו לטכנולוגיות חדשות. בעולם העתיק פחדו מאש, כשהתחילו לפתח את הרכבת פחדו ממהירות גבוהה, ועד היום פוחדים מרעשים. ברוב המקרים התברר שהפחד לא היה מבוסס, ומפעם לפעם היו אזהרות שהתגלו כמוצדקות, כמו בנושא של אזבסט או קרינה מחומרים רדיואקטיביים. החשש מקרינה סלולרית איננו חדש, וטוב שיש שיח סביב הדור החמישי, כי הוא תורם לכך שהדברים באמת ייבדקו. אף אחד לא רוצה לעשות נזק במכוון, וחייב להתקיים דיון ציבורי. אבל שוב, המעבר ל־5G הוא מבחינתנו עוד צעד שמטרתו להפחית את החשיפה לקרינה, ולהתמודד עם השימוש ההולך וגובר בטכנולוגיות סלולריות".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
