בתוך קופסה מלבנית עטופה נייר אריזה חום וקשורה בחוט לבן שבו ארצה סרבל הטנקיסטים ונעלי הצבא של רב־סמל זכריה באומל ז"ל. כמעט 40 שנה לאחר שנלחם בהם ונפל בקרב על אדמת לבנון, הוחזרו הפריטים האישיים הללו לידי משפחתו.
בטקס העברת שרידי חפציו של באומל, שנערך במשרד ההגנה במוסקבה, נכח רמטכ"ל צבא רוסיה ולרי גרסימוב. חייל לבוש מדים חגיגיים נשא את תמונתו הממוסגרת של באומל, ולאחריו צעדו נושאי זרי פרחים, וארון מכוסה דגל ישראל. מנגינת אבל נוגנה בידי תזמורת משרד ההגנה הרוסי, והדגל קופל ונמסר לידי נתניהו. "אני מבקש להודות למשרד ההגנה ולצבא רוסיה על הסיוע החשוב בנושא השבת הנעדרים. הוא לא יישכח. בתולדות עמנו זה ייזכר", דברי נתניהו.
שרידי גופתו של באומל הובאו למכון לרפואה משפטית בארץ כבר לפני ימים אחדים. הממצאים נבחנו בידי מנהל המרכז ד"ר חן קוגל וצוותו, ומיצוי DNA נבדק כנגד דגימות שניטלו מבני המשפחה כך שהשרידים הוכחו בוודאות כשייכים לבאומל.
מן הממצאים עולה כי הגופה נשמרה בשלמותה. על עצמות השלד אותרו סימנים שיכולים לנבוע מפיצוץ. הפגיעה בבגדים המכסים את השלד חופפת לאזורי הפציעה, ועל העצמות אין סימני ריפוי: מכך אפשר להסיק כי באומל מת במהלך הקרב או סמוך לו, אך אין לקבוע אם נלקח בשבי סמוך למותו.
משרידי מתכת שנמצאו בעצמות עולה כי זכריה נקבר בארון מתכת, מה שאומר כי מי שמצא את גופתו היה נכון להשקיע בשימורה. השרידים הגיעו ארצה בלי הארון, בשקיות קבורה, ומכך עולה כי איסופם נעשה בשטח ולא בידי איש רפואה. פרט חשוב, במהלך הבדיקות נעשה ניסיון לאתר רכיבי DNA נוספים של נעדרים אחרים, אך אלו לא נמצאו.
כארבע שעות בסך הכול שהה אתמול נתניהו במוסקבה, אבל את הביקור המדיני הקצר הזה אפפה אווירה שונה מכל נסיעה אחרת. הייתה בה התרגשות של החזרת חוב ישן. של מעשה שהוא מעבר להתמודדות עם דיפלומטיית היומיום. של פעולה הטומנת בתוכה ערך של ערבות הדדית ושל זיכרון.
ראש הממשלה נסע לרוסיה כדי לומר תודה לפוטין. "אני רוצה להודות לך ידידי, על מה שעשית. על החברות האמיצה", אמר נתניהו בפגישתם בקרמלין. "לפני שנתיים פניתי אליך בבקשה אישית שתעזור לנו למצוא את שרידי החיילים, כולל זכריה באומל. אתה נענית מיד, ועשיתם עבודה יוצאת מן הכלל". פוטין ונתניהו שניהם אמרו כי חיילים רוסים סיכנו עצמם בחיפוש בסוריה אחר הנעדרים.
מקור מדיני בכיר במשלחת ראש הממשלה הסביר כי "מדובר מצד הרוסים במעשה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו". כשנשאל אם ייגבה מישראל תג מחיר מדיני בעקבות המבצע הזה, הוא השיב, "ממש לא". עוד אמר כי את ההחלטה אילו פרטים לפרסם בנוגע לאופן ההחזרה הותירה ישראל לרוסים, ולכן בתחילה נשמרה העמימות בכל הנוגע למטרת הביקור, שנקבע בחופזה. משדיבר על כך פוטין בגלוי, הצטרף גם נתניהו.
לישראל היה חשוב, עם זאת, לוודא באופן ברור עם הרוסים כי הפומביות שניתנה לדברים לא תמנע את המשך המאמצים המשותפים להביא את הנעדרים הנותרים ארצה, ובהם שני נעדרי קרב סולטן־יעקוב יהודה כץ וצבי פלדמן. הגורם התייחס גם לשאלת עיתוי פרסום הדברים, פחות משבוע לפני הבחירות לכנסת, והבהיר כי שרידי הגופה הגיעו ארצה ימים ספורים קודם, ובמהלכם נערכו הבדיקות שהוכיחו מעל לכל ספק את זהותו של חלל צה"ל באומל. "יש כאן משפחה ואמא מבוגרת. כשהתאפשר, הדברים פורסמו".
גופתו של באומל וגופותיהם של יהודה כץ וצבי פלדמן הוחזקו ככל הנראה בידי ארגון החזית העממית של אחמד ג'בריל בבקעא הלבנונית, והם אלו שהעבירו אותן לסוריה.
הפומביות שהעניק פוטין לפעולת איתור שרידי גופתו של באומל גרמה למבוכה גדולה לנשיא הסורי בשאר אל־אסד. כתב רשת הטלוויזיה הלבנונית בסאם אבו־זיאד תהה בחשבון הטוויטר שלו מדוע שרידי הגופה שוחררו בלי שום "רווח" מהצד הסורי או הלבנוני: "אם מי שקבר את הגופה ידע במי מדובר, למה הוא לא נקט יוזמה לסחור בה כדי לשחרר אסירים ושהידים?"
