יום שני, יוני 9, 2025 | י״ג בסיון ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
ראשי יהדות

ר' אמנון ממגנצא ותופילו מאיטליה

בניגוד למקובל, הפיוט "ונתנה תוקף" לא נכתב באשכנז של מסעות הצלב, אלא בארץ ישראל בתקופה קדומה יותר. נראה שהוא הגיע לאירופה דרך איטליה, ומאוחר יותר הפך סמל למסירות הנפש ולקידוש השם

מאת  איתן רייך
ט׳ בתשרי ה׳תשע״ט (18/09/2018 03:18)
צילום: שאטרסטוק

בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, עמנואל דה ויט, 1680. צילום: שאטרסטוק

שתף בפייסבוקשתף בטוויטרשתף ב- Whatsappשתף בדוא"ל

אחד מרגעי השיא בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים הוא אמירת הפיוט "ונתנה תוקף". בפיוט זה מתואר הקב"ה כמי שיושב על כיסא המשפט, דן כל אדם לפי מעשיו וקובע את גורלו לשנה שבפתח. תיאור ציורי זה מעלה התרגשות רבה אצל מתפללי בתי הכנסת, ורבים מזילים דמעה למשמע פיוט זה.

בשנים האחרונות, לאחר שהולחן על ידי יאיר רוזנבלום, הפך הפיוט לנחלתו של ציבור רחב יותר,  והוא מרטיט את לבבותיהם של  שומעיו – דתיים ושאינם דתיים. לפיוט עצמו אין אקרוסטיכון, ולא ניתן לקבוע מי חיבר אותו ומתי, אך עם הזמן הוא יוחס לסיפור מותו על קידוש השם של חכם עלום בן אשכנז הקדומה בשם רבי אמנון ממגנצא.

אוכלוסייתה היהודית של מגנצא, היא מיינץ של ימינו, נפגעה קשות במסע הצלב הראשון (1096), ומקורות שונים ומגוונים מתארים איך רבים מתושביה מתו על קידוש השם ובלבד שלא יתנצרו בכפייה. סיפור מסגרת זה מעצים את תחושות הרטט והיראה בזמן אמירת "ונתנה תוקף" ומייחד אותו מפיוטים אחרים. מה מקורו של הפיוט? האם אכן חובר באשכנז סביב מסע הצלב הראשון על ידי אדם שמסר נפשו על קידוש השם?

צילום: שאטרסטוק
בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, עמנואל דה ויט, 1680. צילום: שאטרסטוק

מקור ארצישראלי

התיעוד הקדום ביותר לסיפור על רבי אמנון, מחברו כביכול של הפיוט, הוא בספר אור זרוע שחובר על ידי ר' יצחק מוינה (1250־1180), המספר שהעתיק את הסיפור מכתב ידו של אפרים בר יעקב מבון שנולד בשנת 1132. בספר אור זרוע מסופר שרבי אמנון סירב כמה פעמים לבקשת ההגמון להמיר את דתו, ובפעם האחרונה ביקש לשקול את ההצעה במשך שלושה ימים. בסופו של דבר החליט רבי אמנון לעמוד בסירובו, ובשל כך עונה בעינויים קשים וקוצצו איברים מגופו. הוא הובא לבית הכנסת לתפילת ראש השנה כשמפרקי אצבעותיו הקצוצות לצידו ושם השמיע לראשונה את "ונתנה תוקף" ונפטר.

בחלום הלילה נגלה ר' אמנון לר' קלונימוס ב"ר משולם ולימד אותו את הפיוט שזכה להרטיט לבבות יהודים כה רבים. וכך מסופר: "אחר הדברים האלה בראש השנה ביקש מקרוביו לצאת אותו בבית הכנסת עם כל פרקי אצבעותיו המלוחים ולהושיבו אצל שליח ציבור… ואחר כך אמר 'ונתנה תוקף קדושת היום 'ובסוף הסילוק נכסה מעיני כל הקהל ואיננו כי לקח אותו הא־לוהים".

אם נקבל מסורת זו, נוכל להסיק שהפיוט חובר במאה ה־11 סמוך למסעי הצלב, ועל רקעם. תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא בעובדה שהוא נמצא רק במחזורים בנוסח אשכנז ולא בנוסחי עדות המזרח. אולם מסתבר שלא כך הם פני הדברים.

הדעה המקובלת כיום בספרות המחקר סוברת שהפיוט הוא פיוט ארצישראלי קדום שחובר במאה ה־6 או ה־7 לספירה ואולי אף קודם לכן. ראשית, הימצאותו של הפיוט בגניזת קהיר מעלה את הסבירות שמקורו ארצישראלי והוא אינו מאשכנז. יתרה מכך, בכתב יד קדום בגניזת קהיר מועתק הפיוט לצד פיוטים של הפייטן הקדום ייני בן המאה ה־6, ומכאן היו שרצו לייחס את הפיוט לייני עצמו. בנוסף, לשונו של הפיוט ופיוטים ארצישראליים קדומים שעושים שימוש בתכניו ובניביו מלמדים שהפיוט נכתב על ידי פייטן ארץ־ישראלי קדום.

נראה שר' אלעזר הקליר שחי במפנה המאה ה־6 וה־7 לספירה הכיר את הפיוט "ונתנה תוקף", ובסילוק "מלך במשפט יעמיד ארץ" שילב מוטיבים ממנו (ראו בהרחבה במהדורת פיוטיו לראש השנה שיצאה לאור בידי פרופ' שולמית אליצור וד"ר מיכאל רנד):

ארץ ודריה יצפו לדין / ויחתו וירדו מאימת הדין…

כי אין רחמים בדין / ולא ישא פנים בדין…

  וביד כל אדם יחתום דין…/ הכל באמת והכל בדין.

גם בסילוק "מי לא ייראך" משלב הקליר מוטיבים מ"ונתנה תוקף":  

וישבת לכסא שופט מלך… ויתיצב כסא הדין …

וישב עליהם בדין.

ועוד יוציא כסא אמת / וישב עליו באמת /

ביד כל אדם יחתום באמת … ויכון עוד כסא חסד.

גם הפייטן ייני, אם לא חיבר את הפיוט, נראה שהכירו, כפי שעולה מפיוטו "אשר אימתך":

ואביתה תהלה מבשר ודם / מהבל ותוהו /

מחציר יבש / מצל עובר / מציץ נובל.

גלגול איטלקי

תפוצתו הרבה של הפיוט "ונתנה תוקף" באיטליה הקדומה מלמדת שפיוט ארצישראלי זה התגלגל לאיטליה ומשם לאשכנז. הסיפור על אודות ר' אמנון שהתגלה בחלום הלילה לר' קלונימוס ב"ר משולם ולימד אותו את הפיוט תומכת בטענה שמשפחת קלונימוס האיטלקית, שהיגרה מאוחר יותר לאשכנז, היא זו שאחראית להפצתו של הפיוט. גם הסיפור על אודות רבי אמנון ממגנצא אין מקורו ביהדות אשכנז של מסעי הצלב, אלא הוא נשען על סיפורים קדומים לו מאיטליה הדרומית.

במגילת אחימעץ, שהיא חיבור איטלקי שנכתב כ־150 שנים לפחות לפני סיפורו של רבי אמנון ממגנצא, מופיע סיפורו של אדם בשם תופילו (מגילת אחימעץ, מהדורת ב' קלאר, עמ' 25):

תופילו שכשל בעוונו. ובחנק נגמר דינו. וכיצא לחניקה. כל העם יצאו לקול הצעקה. ושר העיר עליהם קפץ. וההמון מעליו נפץ. ואמר לו: אם תצא מן האמונה. ותשוב באמונתנו להאמינה. אצילך ממיתה משונה. והוא כפף לו ראשו. כי חס על נפשו. ומיד נשאו. ולארמונו להחביאו. ואחר חקרו את הדברים. ומצאוהו נכון באמונת העברים. והשיב לו: אני עזרתיך. ומיד הממיתים לקחתיך. ומן המות הצלתיך. ואתה אלי כזבתה. וממני לעגתה. אני איסרך ביסורים. רעים ואכזרים… ויקצץ ידיו אשר עליו. וכן עשה לרגליו. ובבית אסורים שָׂמו… ובערב יום הכפורים. שעוונות עם ה' בו מתכפרים… ואמר לו [תופילו ליהודי שהביא לו את מזונותיו]: לך לשלום מאתי. שמהיום לא תמצא אותי. ואחר הצום הלך לדרשו. ובבית האסורים בקשו. לא חי ולא מת אחזו. כי הא־לוהים גנזו.

המוטיבים המרכזיים בסיפור על אודות תופילו ובסיפור על אודות רבי אמנון ממגנצא דומים: הבטחה המהוססת להתנצר, אי־מימוש ההבטחה, עונש של גדיעת איברים, מוקד הסיפור בימים נוראים, היעלמותו של הגיבור שנלקח (כנראה בחייו) לעולם הבא. מוטיבים אלו מצביעים על כך שהסיפור על תופילו הוא מקבילה קדומה מדויקת לסיפור על רבי אמנון, כך שלמעשה הסיפור על רבי אמנון ממגנצא הוא העתקה של סיפור קדום יותר שמקורו באיטליה.

ראיות נוספות לכך שמקורו של הסיפור באיטליה יכולות להיות תפוצתו של הסיפור בכתבי יד איטלקיים קדומים ובחירת שמו של הגיבור, אמנון, שהרי בני איטליה הקדומה אהבו לתת שמות לבניהם משמות בני משפחתו של דוד המלך ומהאנשים הסובבים אותו (כגון אחימעץ, אמנון, יואב ואביתר).

מכל זאת עולה שהפיוט "ונתנה תוקף" לא נוצר באשכנז של מסעות הצלב, אלא הוא פיוט ארצישראלי קדום הרבה יותר. סיפור קידוש השם שנלווה מאוחר יותר לפיוט כנראה נוצר באיטליה, משם עבר לאשכנז, ושם גובש סופית. אלא שיהיה אשר יהיה מוצאו של הפיוט, ויהיה אשר יהיה מחברו, הפיוט ימשיך להרטיט את לבבותינו בשעה שנקרא אותו.

איתן רייך הוא בעל תואר דוקטור לתלמוד מאוניברסיטת בר אילן ומחבר הספר "קידוש השם – מעקידת יצחק לעקידת אשכנז" שראה אור לאחרונה בהוצאת רסלינג

תגיות: יום כיפורמוסף שבת

​עדיין לא מנויים על מקור ראשון? הצטרפו וקבלו חודש חינם במתנה

*המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



    הידיעה הקודמת

    ניגוני תשובה בסגנון ג'אז

    הידיעה הבאה

    אדם יסודו מעפר: כשהמוות מגיע בלי הזמנה

    כתבות קשורות

    על פני השטח: תחנות החובה במשכן שילה

    הקשר בין דיני טומאה וטהרה למותם הטרגי של בני אהרן

    הרבנית ד"ר עדינה שטרנברג
    02-05-2025

    דיני הטומאה והטהרה שבספר ויקרא מוקפים במסגרת סיפורית שמעניקה להם משמעות רעיונית ומבהירה את חשיבותם של גבולות

    טקס הביכורים בקיבוץ שריד, 2024. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

    גלגוליו של ההמנון הלאומי מספרים את סיפורה של התנועה הציונית

    אברהם וסרמן
    01-05-2025

    השינויים שנעשו בנוסח ההמנון הלאומי מבטאים את התמורות שחלו בתנועה הציונית, שהלכה ואימצה קו חילוני מוקצן. כפי שחזה הראי"ה קוק,...

    להשיר את הגלות: הגיע הזמן לקריאה בתורה ביום העצמאות

    יואב שורק
    28-04-2025

    ההימנעות מקריאה בתורה ביום העצמאות היא ביטוי לתודעה הלכתית מגבילה, וליישור קו עם המונופול החרדי־גלותי. יהודים רבים שמסורים לתחיית האומה,...

    הידיעה הבאה
    צילום: שאטרסטוק

    אדם יסודו מעפר: כשהמוות מגיע בלי הזמנה

    כתיבת תגובה לבטל

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    כתבות אחרונות באתר

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    03/05/2025
    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    03/05/2025
    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    03/05/2025
    מקור ראשון

    מקור ראשון – חושבים אחרת

    "מקור ראשון" הוא כלי תקשורת שחושב אחרת, לאנשים שחושבים אחרת. האתר מציג תוכן איכותי, אחראי ואינטלקטואלי השומר על כתיבה ערכית ונקיה שמתרחקת מעיתונות "צהובה" ופופוליסטית.

    עקבו אחרינו

    קטגוריות

    • חדשות
    • דעות
    • בעולם
    • יהדות
    • כלכלה
    • תרבות
    • מוצש
    • מגזין
    • טוב לדעת
    • לוח
    • המומלצים

    תגיות פופולריות

    איראן ארה"ב ביקורת בנימין נתניהו חיזבאללה חמאס חרבות ברזל טרור יהודה ושומרון מוסף שבת נגיף הקורונה ספרות פוליטי צבא וביטחון צה"ל

    קבלו את העיתון לחודש במתנה

    *המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      • אודות
      • צרו קשר
      • פרסמו אצלנו
      • תנאי שימוש
      • מדיניות פרטיות
      • לוח
      • ארכיון nrg
      • הצהרת נגישות
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      Welcome Back!

      Login to your account below

      Forgotten Password?

      Retrieve your password

      Please enter your username or email address to reset your password.

      Log In
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD