התפכחות: סקר חדש מגלה שעמדות הציבור היהודי זזו ימינה

אין חולק על ייחודיותם הנוראית והכואבת של אירועי שמחת תורה תשפ"ד בהיסטוריה הישראלית ואף היהודית. ייחודיות זו הועצמה נוכח האירועים הפוליטיים והציבוריים שליוו אותנו מאז בחירות נובמבר 22', ואולי אף מאז המשבר הפוליטי שנוצר מאז נפילת ממשלת נתניהו באפריל 2019. מצב דברים ייחודי זה בתולדות החברה הישראלית יש בו כדי לזעזע את אמות הסיפים ולהוות כר לשינוי עמדות ותפיסות עולם בסיסיות לא רק של אנשים ספציפיים אלא אף של קבוצות וקהילות, והוא עשוי לשמש מצע לשינוי פני החברה בישראל כפי שהכרנו אותה.

ואכן, בימים ובשבועות שלאחר האסון הגדול, בעוד החברה הישראלית נחשפת להיקפי הזוועות, כמו גם לגיבורים ולסיפורי ההקרבה הייחודיים, הופיעו בכלי התקשורת השונים ידוענים, אנשי ציבור וסתם עמך מכל רחבי הציבוריות הישראלית, אשר הביעו בפומבי חרטה על עמדותיהם הקודמות ואימצו עמדות חדשות בשלל נושאים ותחומים, או למצער הודיעו קבל עם ועולם על הצורך שלהם ושל כלל החברה לעשות "חושבים מחדש" נוכח האירועים המזעזעים ומשמעויותיהם מרחיקות הלכת על הקיום הישראלי במרחב המזרח־תיכוני.

אך כדרכו של עולם, הזמן עובר והחוויה הקשה שטלטלה אותנו בזמן אמת שוקעת בתודעה, והתגובות הספונטניות מתחלפות בבחינה מעמיקה ויסודית יותר, אשר מעמתת את האירועים עם עמדות הבסיס האישיות של כל אדם בסוגיות השונות. דיון אישי־פנימי זה עשוי להוביל את האדם לשינוי עמדות יציב ומשמעותי, אם וכאשר הוא מגיע למסקנה כי המציאות טפחה על פניו וכי עמדותיו משכבר הימים אינן תואמות את המציאות ואף מהוות פגם בהבנתה.

ואולם, לשינוי אמיתי בעמדות יסוד יש מחירים אישיים וציבוריים כבדים, ולפיכך לא מעטים האנשים אשר גם לנוכח אירועים מטלטלים וסותרי מושכלות־יסוד יעדיפו להפטיר כדאשתקד, וימשיכו להחזיק בעמדותיהם הקודמות תוך מתן הסברים דלים ונטולי בסיס מוצק, על מנת להצדיק את טקטיקת "במקום דרוך" שבה הם נוקטים.

הסקר הנוכחי נעשה בחלוף חצי שנה לאירועי שמחת תורה תשפ"ד ולפריצתה של מלחמת חרבות ברזל. הוא ביקש לבחון את שינוי העמדות של הציבור היהודי בישראל בהיבט הפנימי, המבטא את עמדותיו האישיות של הפרט, ובהיבט החיצוני המבטא את עמדותיו ביחס ל"קבוצות נגד" מבחינתו.

השינוי הפנימי נבחן בארבע תחומים מרכזיים בהוויה הישראלית: התחום הלאומי־ציוני, התחום המדיני־ביטחוני, התחום החברתי־כלכלי, והתחום האמוני (אמונה יהודית־דתית). שינוי זה נבחן בסולם של חמש דרגות, החל מעמדות התואמות את השמאל הליברלי ועד עמדות התואמות את הימין השמרני. השינוי החיצוני, המבטא את עמדותיו של הפרט ביחס ל"קבוצות הנגד" שלו, נבחן במספר עמדות בסולם של חמש דרגות, החל מעמדה שלילית ביותר ועד עמדה חיובית ביותר. עיתוי ביצוע הסקר נבחר על מנת להביא לידי ביטוי את שינוי העמדות הפוטנציאלי בפרספקטיבה של זמן, כפי שהוסבר.

הממצאים המוצגים בתרשימים המלווים מאמר זה מלמדים כי החברה היהודית בישראל עוברת מאז אירועי 7 באוקטובר תהליך של שינוי עמדות לכיוון של תפיסות ימניות־שמרניות ואמוניות יותר מבעבר. אומנם השינוי שעולה מן התוצאות אינו דרמטי במיוחד, ואין מדובר כאן על תהליך אשר משנה את פני החברה הישראלית מן הקצה אל הקצה. ועדיין, בשל עקביות התהליך בכל ארבעת התחומים שנמדדו, לכיוון ברור ואחיד, ניתן לראות כאן ביטוי לניצנים ראשוניים מבוססים ויציבים של תמורה בעלת משמעות להבנת החברה היהודית־ישראלית ותהליכי העומק המאפיינים אותה מאז מתקפת חמאס.

גלי הדף

התרשים הראשון המוצג כאן מלמד כי בכל אחד משלושת התחומים, וגם באופן כללי, שיעור גבוה יותר של ישראלים לא שינו את דעותיהם, אך מקרב המשיבים שכן שינו את דעותיהם, אחוז גבוה יחסית שינה את דעותיו בעקבות המלחמה לכיוון ימני־שמרני, ואילו לכיוון עמדות המאפיינות שמאל־ליברלי ישנה תזוזה זניחה. עוד עולה כי בתחום המדיני־ביטחוני השינוי גדול יחסית, בעוד שבתחום הכלכלי־חברתי השינוי הרבה פחות משמעותי.

 

התרשים השני מציג מגמה דומה, אם כי לא זהה, בתחום האמוני. מרבית המשיבים לא שינו את עמדתם האמונית, אך מקרב 43.8% אשר דיווחו על תזוזה כלשהי, 34.3% דיווחו על תזוזה לכיוון האמוני, בעוד רק 9.5% דיווחו על תזוזה לכיוון פיחות באמונה. הקבוצות שדיווחו על עלייה בהיבט האמוני היו קבוצות האמצע, בעוד קבוצות השוליים דיווחו על עלייה מתונה יותר או על ירידה.

 

התרשים השלישי מציג זווית מבט נוספת על השינויים שהתחוללו בחברה הישראלית בחצי השנה האחרונה. בחלק זה של המחקר נבדקו עמדותיו של המשיב כלפי הקבוצה היהודית בישראל שעמדותיה מנוגדות באופן העמוק ביותר לעמדותיו. סולם התשובות נע בין עמדה שלילית ביותר (1-) ועד עמדה חיובית ביותר (1+). הנתונים מלמדים כי בשלושה מתוך חמשת הנושאים שנבדקו העמדות חיוביות במידת־מה, אך בשני נושאים העמדות שליליות, ובסך הכול העמדה חיובית אך לא רחוקה באופן משמעותי מהקו "הניטרלי" (0.0).

המוכנות לסיוע אישי לפרט מהקבוצה המנוגדת היא הערך שזכה לתמיכה הרבה ביותר, אחריה המוכנות לנהל שיח עם בני הקבוצה המנוגדת, ולא רחוקה ממנה גם התחושה שבן הקבוצה המנוגדת הוא "אח". מאידך ישנן כאמור שתי עמדות שליליות. המרכזית שבהן היא הערכת טיב הכוונות של הקבוצה המנוגדת; כלומר, המשיבים מעריכים כי כוונותיהם של בני הקבוצה המנוגדת הן שליליות. גם המוכנות לוותר על עמדות ותפיסות לטובת האחדות לא זכתה לתמיכה, כך שניתן לומר כי אין מוכנות כזאת.

סיכום הממצאים מעלה אפוא כי באופן כללי אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיהם יצרו גלי הדף לא מבוטלים בעמדותיו של הציבור היהודי בישראל. מגמת השינוי היא התייצבותו של הציבור בעמדות מעט יותר ימניות, שמרניות ואמוניות מאלה שאפיינו אותו ערב שמחת תורה תשפ"ד.

אומנם תזוזה זו אינה קיצונית ואינה מלמדת על מהפך דרמטי בעמדות הציבור בתחומים המרכזיים, אך בשל היותו שינוי גורף, אשר בא לידי ביטוי בכל ארבעת התחומים שנבדקו, ניתן לראות בו מגמה מבוססת ומשמעותית. יתר על כן, ביצוע הסקר רק כעבור מחצית השנה מאפשר לנו לראות בממצאים אלה תהליך יציב ועמוק יחסית, אשר מבטא רחשי ציבור אותנטיים ולא גחמניים גרידא.

השפעה פוליטית

תוצאות אלה מעלות תובנות ותהיות בכמה מישורים. המישור הראשון הוא עוצמת הטרגדיה שפקדה אותנו ב־7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה. לכול ברור כי אירועים אלה היו מן הקשים שידעה החברה היהודית בישראל מאז קום המדינה, אולי הקשים ביותר. הממצאים שתוארו במאמר זה מהווים עדות נוספת לנוראותם ול"חתימה ההיסטורית" שנולדה מהם, שכן מעטים הם האירועים אשר מייצרים שינוי יציב יחסית בעמדות יסוד של ציבור משמעותי מקצוות שונים של חברה רבגונית ומשוסעת כמו החברה הישראלית.

תובנה נוספת שעולה מן הממצאים מביאה אותנו לחשיבה על קווי האופי היסודיים של החברה היהודית־ישראלית. כפי שראינו, בעקבות האירועים חלה בקרב הציבור היהודי בישראל תזוזה מינורית אך יציבה של עמדות היסוד לכיוון עמדות אופייניות של הימין השמרני והאמוני. מציאות זו איננה הכרחית; כפי שהוסבר, נקודת המוצא של הסקר הייתה שלמרות האירועים אשר זעזעו את אמות הסיפים של הפרט ושל הכלל, בחלוף הזמן השפעתם תשקע והציבור יחזור לעמדותיו הבסיסיות. יתר על כן, הייתה גם אפשרות כי נוכח האירועים התזוזה תהיה דווקא בכיוון עמדות המאפיינות שמאל ליברלי.

הממצאים מלמדים כי בבסיסה החברה הישראלית הינה עדיין חברה שקווי המתאר היסודיים שלה הם נאמנות ללאום ולמסורת, ובהינתן מצבי משבר ומתח שבהם, כידוע, חברות חוזרות לדי־אן־איי הבסיסי שלהן, גם החברה הישראלית חוזרת ומתכנסת תחת כנפי יסודות אלה. בד בבד, באשר לאיחוי הקרע החברתי המאפיין את החברה הישראלית ואשר הגיע לשיאו בשנה שקדמה למלחמה, הממצאים מציגים תמונה מעורבת. בעוד בבסיס ישנה התמתנות של העמדות המקטבות, עדיין קיימות עמדות אשר מאתגרות את מגמת האיחוי, והן הערכת טיב העמדות של קבוצת הנגד, והמוכנות לוותר על עמדות יסוד לטובת קידום האחדות. התייחסות ציבורית לשני היבטים אלה היא אפוא חיונית, על מנת לאפשר את האחדות הלאומית המיוחלת.

מעבר למשמעויות אלה, ממצאי סקר זה מעלים כמובן את הסוגיה הפוליטית הקונקרטית: האם התזוזה המתוארת לכיוון הימין השמרני תתבטא בתוצאות הבחירות הבאות, תהיינה כאשר תהיינה? למען האמת, קשה להצביע על קשר ישיר בין ממצאי הסקר ובין תהליכים פוליטיים. זאת בשל היבטים לא צפויים של המערכת הפוליטית בישראל, כמו השחקנים הפוליטיים עצמם, שינויים במערכת הפוליטית לקראת הבחירות הקרובות, עיתוי הבחירות והקישור של הבחירות למלחמה ולכל מה שקדם לה ועוד.

בעיקר קשה לקבוע האם אנו עתידים לראות סחף ימינה של המערכת הפוליטית, מכיוון שכמו בכל העולם המערבי אך ביתר שאת בישראל, ההצבעה לכנסת מהווה ביטוי סוציולוגי של המצביע יותר מאשר ביטוי של עמדותיו הקונקרטיות. ומכיוון ששינויים בהשתייכות הסוציולוגית של המצביע הם שינויים עמוקים הרבה מעבר לשינויים בעמדות, קשה עד בלתי אפשרי לנבא את מידת השיקוף של המגמות שתוארו כאן במערכת הפוליטית העתידית.

סביר להניח כי אווירת השינוי המרחפת באוויר הפוליטי בישראל תבוא לידי ביטוי בדרך זו או אחרת גם בשדה הפוליטי הקונקרטי, כך שכוחות חדשים ורעננים אשר ייכנסו למערכת הפוליטית, בין אם למפלגות קיימות ובין אם בתצורה של כוחות פוליטיים חדשים, עשויים להוות "כולא הברקים" של מצביעים רבים, שיחפשו להביא לידי ביטוי קונקרטי וציבורי את השינוי שעברו ברמה האישית.

הסקר נעשה על ידי מכון הסקרים "מסקר" עבור מכון המחקר "רבדים" במהלך השבוע שבין 31.3.24 ל־7.4.24, בקרב אלפי משיבים מקרב הציבור היהודי־ישראלי הבוגר (מגיל 18+). מתוך כלל המשיבים נבנה מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית־ישראלית שכלל 1,100 משיבים. טעות הדגימה לממצאי הסקר היא ±1.45%, ברמת ביטחון של 95%.