דבר פטירתו של הרב יונתן זקס בא אליי כמכת חרב. למוות אף פעם אין תזמון נאות, ועדיין התזמון הפעם נורא במיוחד. בדרך כלל, הידיעה המרה כי אדם היקר לך חולה בסרטן מספקת לך תקופת אכשרה. נותנת זמן לתקווה, ואז זמן להכשרת הלב, ולהתרגלות שעוד לפני. אולם ההודעה על מחלתו של הרב זקס דיברה על תקופת טיפולים מוגבלת. אומנם ביקשה תפילות, אך הותירה מפלט גדול של אמונה שזה יעבור, שהרב יקדיש זמן מה לפרוצדורות וישוב לאֵיתנו השוצף, למעיינו המתגבר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בכיר הרש"פ סאיב עריקאת מת מקורונה בגיל 65
– הפרלמנט ההולנדי קרא לממשלה לתמוך בישראל באו"ם
– דעה: לא משפט שדה: התחקיר על ברלנד עושה צדק
והלוא הוא רק בן שבעים ושתיים, במיטב שנותיו, באמצע השיא המתמשך של פעלתנותו, שיא נצחי כמעט, בן עשרות שנים. "הנה אנכי בא אליך בע"ב הענן", אמר כביכול לאלוהיו. "בעבור ישמע העם בדברי אליך", אלוהיו השיב לו כביכול. בתנופת עשייתו היה; ואף כי סדרת שיחותיו לפרשת השבוע השנה היא חזרה משופצת לסדרה מלפני שבע שנים, סדרה שנושאה הוא מנהיגוּת, הלוא הרפיה זו שהרשה לעצמו נועדה לאפשר לו להתקדם במרץ במפעל הענק החדש שלו, הפירוש לתורה.
על גודל האובדן לעם ישראל, לבריטניה ולאנושות, על ההיקף והנחיצות של מפעלו של הרב זקס, היטיב לכתוב שכני לעמודים אלה. על גודל האובדן לקהל הקוראים העברי, שגילה בהמוניו את הרב זקס רק בשנים האחרונות, על שבר בת עמי, יעיד שלל דברי המספד, הזיכרון וההשראה שהציף את הרשת החברתית. אני, את יגוני שלי אוכל לתנות. את הפתאום, את החתף המשסף. ואת החמצת מה שנועד להיות. ואת התודה על אשר היה ויישאר.
מורה לחיים היה לי הרב זקס. מתוקף עיסוקי המתמשך בתרגום כתביו, דבריו ליוו אותי שבוע אחר שבוע, ולא בקריאה פסיבית רגילה אלא במעשה אקטיבי של כתיבת דבריו מחדש; יציקתם מהשפה היפה להם, מבוהק סגנונו האנגלי הצח והעשיר שבו נכתבו – אל השפה היעודה להם, שפת הקדומים שממנה נוצקו. מיליון מילים של הרב זקס תרגמתי לעברית. זהו אומדן מקורב אך מציאותי. בעברית זה יוצא קצת פחות. כושר הניסוח המופלא שלו, בעל פה וגם בכתב, גורם לכך שפעולת התרגום נעשית בחלקה הגדול כמעט מאליה. המשפטים נוצקים כשֶמן אל פך הלשון האחרת. בזרימה ובמצלול ובתואם שבמשפטים של הרב זקס יש מן השירה.
ומשום שתרגמתי שירה וכתבתי שירה הגעתי אל תרגום ספריו. מתיוּ מילר גמר אומר לפני שלוש־עשרה שנה, כמו"ל הוצאת טובי, להעלות ארצה את משנתו של הרב זקס – והפקיד את המשימה בידי, תחילה כניסיון, אף כי לא תרגמתי עד אז דברי עיון ופרוזה כלל; שירה כן. הוא הבין שמלאכת תרגום לשון הזהב של הרב זקס היא בבחינת "כתבו לכם את השירה הזאת". במהרה רכש מילר את הוצאת קורן, ובמסגרתה, תחת מותג הבת "מגיד", הוסיפו ספרי הרב לצאת לאור בעקשנות גם כשהיו זרים ומוזרים בעיני הקהל המקומי. חשוב להכיר טובה למפעלה של ההוצאה הזאת ולתורמים הקבועים דבי ורוברט שרטר.
מתוך עיסוקי זה נוכחתי לדעת עד כמה דברי תורה יכולים להפוך לבבות. בכוחם, בקריאה מקורית ומעמיקה כשל הרב זקס, להציע ליחיד, לאומה ולאומות מסגרות חשיבה פוריות ואופק מוסרי מלהיב. פילוסופיה עשויה להיות קיומית במובנה המעשי של המילה. תגליות מקראיות – לנסוך תקווה.
"האנשים שאנו מתגעגעים אליהם במיוחד, הם אלה שנטעו בחיינו תקווה", לימדנו הרב בסוף "לרפא עולם שבור", ומי נטע תקווה יותר ממנו, שזיהה את היהדות עם "קולה של התקווה נגד הטרגדיה". ועוד כתב שם כי "אם נאזין בתשומת לב מספקת – והאזנה היא אומנות הדורשת אימון ממושך וענווה רבה – נשמע מתוך ליבנו את קולו של אלוהים האומר לנו שנותרה מלאכה לעשותה, ושהוא זקוק לנו". עתה, לבדנו, לא אנו בני חורין להיבטל ממנה.
