המועמדת המועדפת על אנגלה מרקל למנהיגות מפלגתה הכריזה לקראת סוף השבוע החולף שתעלה על נס את מורשת קנצלרית גרמניה המכהנת, שסייעה ל־CDU לזכות בארבע מערכות בחירות רצופות.
אנגרט קראמפ־קארנבאואר, בת 56, זכתה לתפקיד בכיר במפלגה בחודש פברואר, בחסותה של מרקל עצמה. "אני מאמינה בכל ליבי שהיציבות הפוליטית בשורש ההצלחה הגרמנית נובעת ממפלגות פוליטיות בעלות בסיס בוחרים רחב", אמרה לעיתונאים שלשום והוסיפה שה־CDU צריכה להיות "בית פוליטי לכמה שיותר אנשים במדינה".
את הכרזתה הלא צפויה של מרקל שתתפטר ממנהיגות המפלגה כינתה קראמפ־קארנבאואר "סופו של עידן". את מועמדותה היא הציגה כהמשך מדיניותה הפתוחה והכוללת של מרקל, ששימרה את עמדת הכוח של CDU מאז 2005. בנקיטת העמדה הזאת מסתכנת קראמפ־קארנבאואר בכך שתיתפס כחיילת נאמנה של מרקל.
מי שייבחר בידי צירי ה־CDU לראש המפלגה ב־7 בדצמבר יהיה המועמד הסביר ביותר להפוך לקנצלר ב־2021, בתום הקדנציה הרביעית של מרקל. בעלת ברית כמו קראמפ־קארנבאואר עשויה להקל על השנים האחרונות של מרקל בתפקיד. לדברי קראמפ־קארנבאואר, מרקל היא "הקנצלרית הנבחרת של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, וכל עוד יש לה רוב, היא תישאר בתפקיד הזה". היא גם רמזה שלא תבטל את מדיניות ההגירה של מרקל. אף שבואם של כמעט 900 אלף מבקשי מקלט ב־2015 "אינו ניתן לביטול", אפשר להחזיר את אמון הציבור במדיניות ההגירה "צעד אחר צעד", היא אמרה, בהדהוד לשפה האופיינית למרקל.
קראמפ־קארנבאואר, המכונה "מיני־מרקל", חיכתה יותר משבוע כדי להציג את מצעה. מרץ והמתמודד השלישי על התפקיד, ינס שפאן, הנחשבים לשמרנים יותר, כבר הציגו את עמדותיהם. המרוץ למנהיגות המפלגה כולל שמונה כנסים אזוריים שיאפשרו לסניפי המפלגה לבחון את המועמדים. מאחר שהנוצרים הדמוקרטים נפגעו בעיקר במזרח הקומוניסטי לשעבר, שכנוע הצירים ממדינות המערב הגדולות נורדריין־וסטפאליה, באדן־וירטמברג וסקסוניה התחתונה יהיו המפתח לניצחון בכנס בוועידה בהמבורג.
תרגום: אלחנן שפייזר
