האם ניתן להרשיע אדם ברצח גם ללא גופה? בחוק הפלילי יש עיקרון המכונה "קורפוס דליקטי", שלפיו בכל משפט שאין בו הודאה מצד החשוד, עולות שתי שאלות יסוד: האם אכן בוצעה עבירה, ומיהו המבַצע. היעלמותו של העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י מעלה שאלה נוספת, עקרונית לא פחות: מי שלח את מבצעי העבירה, וליתר דיוק, מי האחראי לרצח. אם תשאלו את נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן, התשובה ברורה: הרוצח הוא יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמן.
בריאד בירת סעודיה מכירים היטב את עקרונות המשפט הפלילי אבל גם את עקרונות הדיפלומטיה, ועוד יותר מכך את האהבות והשנאות של נשיא טורקיה. מאז היעלמותו של חשוקג'י ב־2 באוקטובר, דבק בית המלוכה הסעודי בגרסה שלפיה העיתונאי עזב את הקונסוליה הסעודית על רגליו. כלומר, לא רק שאין גופה, גם לא בוצע כל פשע. בית המלוכה מתעלם משלל הראיות שהודלפו לתקשורת הטורקית והבינלאומית, המצביעות לכאורה על הסעודים כאשמים ברצח, וליתר דיוק על אנשי המעגל הקרוב לנסיך בן סלמן.
בשבועיים האחרונים סימן ארדואן עיגול מטרה סביב דיוקנו של יורש העצר הסעודי, ועל הדרך פצח במערכה דיפלומטית ותקשורתית בניסיון לנצל את המשבר למקסום האינטרסים הטורקיים בזירה הבינלאומית.
עד כה מסתמנת המערכה הזו כמלאכת מחשבת העומדת על שתי רגליים. האחת, סדרת ההדלפות של הביון הטורקי שלפיהן חשוקג'י עונה, נרצח וגופתו בותרה לחלקים. במשך שבועיים טפטפו הטורקים מידע על ההוכחות שבידיהם, אך נמנעו מלספקן. באנקרה טענו כי בידיהם הקלטות וידאו ואודיו של חקירת חשוקג'י בקונסוליה הסעודית, כולל הרגע שבו נרצח. הטענה הזו נתקלה בספקנות, אבל הטורקים המשיכו בעקשנות להימנע מחשיפת החומרים. ייתכן שמסיבות מודיעיניות וטכניות הם לא רצו לחשוף כיצד הושג המידע, ולא מן הנמנע ששקלו מהי הדרך הנכונה מבחינתם להשתמש באותן הקלטות. כל עוד הסעודים והאמריקנים אינם יודעים בבטחה מה יש בידיהם, יוכלו הטורקים להשתמש בחומרים ככלי סחיטה אישי כלפי הסעודים ודיפלומטי כלפי האמריקנים.
כל זה השתנה עם נחיתתו של פומפאו בטורקיה ביום רביעי. הטורקים החליטו לשחרר חלק מהחומרים: שלוש מתוך שבע דקות של קלטת העינויים של חשוקג'י. ההקלטה הועברה לידי העיתון 'א־סבאח', אך נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם פורסמה.
הרגל השנייה שעליה נשען הקמפיין הטורקי היא תיעוד נחיתתה של משלחת בת 15 אנשי מודיעין וביטחון סעודים, המקורבים ליורש העצר הסעודי בטורקיה, ערב היעלמותו של חשוקג'י. הפרט המפליל ומצית הדמיון הוא נוכחותו במשלחת של פתולוג מומחה, מנסר העצמות, שלכאורה ביתר את גופתו של חשוקג'י. על פניו מדובר בתיעוד משכנע מאוד. הטורקים הציגו לתקשורת לא רק את הווידאו משדה התעופה, אלא גם את דרכוניהם הסרוקים של חברי המשלחת הסעודית. אך בפועל, כאמור, דבר לא בטוח. מדובר בתיעוד שמעצם טבעו הוא מועד למניפולציה. כדי להבין מה באמת התרחש, צריך להבין גם מי עומד מאחורי איזה מידע.
האישה מאחורי הבורקה
בעניין הזה כדאי לצטט את ארתורגול אוזקוק, כתב העיתון 'הורייט' ואחד העיתונאים האמינים והאמיצים שפועלים עדיין בתקשורת הטורקית. תחילה פרסם אוזקוק סדרת מאמרים שבה ראיין שני מומחים פורנזיים ומומחה לביטחון אווירי. הוא הסיק שלמרות הדיבורים שהציתו את הדמיון על מסור העצמות של טובייקי, אין כל היגיון בביתור גופתו של העיתונאי מכיוון שזו דרך בטוחה לפזר דם וחלקיקים, שיתגלו בבדיקות פורנזיות וקשה מאוד להעלימם. אם כי קיימות דרכים כימיות לפגוע באמינות הראיות, וזוהי בין השאר מומחיותו של אל־טובייקי, שחקר כיצד פורמלדהיד יכול לפגוע בזיהוי גנטי של ממצאים פורנזיים.
ב־14 באוקטובר פרסם אוזקוק מאמר נוסף, תחת הכותרת "מי האישה מאחורי הבורקה". השאלה מתייחסת לאישה בתצלום שפורסם ארבעה ימים קודם לכן ב'א־סבאח', עיתון המקורב למשטר הטורקי. באותה תמונה נראה החשוד מספר אחת במשלחת הסעודית בשדה התעופה: הפתולוג סאלח מוחמד אל־טובייקי, האיש שנחת עם מסור עצמות בכליו וביתר לכאורה את גופתו של חשוקג'י.
וכך כותב אוזקוק: "לראשונה ראיתי את התמונה ב'א־סבאח' ב־10 באוקטובר. עולה ממנה כי סלאח מוחמד אל־טובייקי, יליד 1971, הוא אחד מ־15 חברי המשלחת הסעודית. על פי נתוני ממשלת טורקיה, טובייקי הגיע לטורקיה ב־2 באוקטובר במטוס פרטי של חברת 'סקיי פריים', והתצלום נעשה על ידי משטרת הגבולות. מאחוריו נראית אישה מכוסה בבורקה. ואני שואל, מי זו האישה הזו? האם גילתה את פניה כשעברה בביקורת הגבולות? האם הייתה יחד עם טובייקי כשחזרה? יש סיבה לשאלתי. מוחמד אל־טובייקי הוא האדם המשמעותי ביותר במשלחת. הוא מומחה פורנזי. כלומר, אם בוצע רצח, יש בידיו כל הידע הדרוש להעלמת הראיות.
"וכעת", ממשיך אוזקוק, "הרשו לי ליידע אתכם בכמה אירועים שהתרחשו. בעקבות כתבתי הקודמת פתחה משטרת איסטנבול בחקירה, ועל פי ממצאיה: 1. התמונה שבה מופיע טובייקי צולמה ב־2013, לא בליל ה־2 באוקטובר; 2. איש אינו יודע מי היא האישה בבורקה שמאחורי מוחמד אל־טובייקי, אולם גם שם משפחתה טובייקי. מכאן עולות השאלות הבאות: האם צילומי שאר אנשי המשלחת הסעודית בעיתון א־סבאח הם מליל ה־2 באוקטובר? ואם לא, מי מחזיק בתמונותיהם של אנשים שצולמו בעבר בשדה התעופה?"
אכן שאלות מעניינות. ואוזקוק, צריך לומר, הוא מבכירי העיתונאים בטורקיה. איש לא הכחיש את ממצאיו, גם לא משטרת איסטנבול, שכאמור פתחה בחקירה בעקבות מאמרו. אף כי באופן אישי הוא אינו מטיל ספק בשאלה אם בוצע רצח בקונסוליה, הוא מעריך שזהו "אירוע מהאפלים והמרתקים ביותר בהיסטוריה של הדיפלומטיה".
כל זה עדיין לא נותן מענה לשאלה מדוע התמונה שסיפקו השלטונות הטורקיים לעיתון 'א־סבאח' היא תמונה ישנה של טובייקי מ־2013 בשדה התעופה אטאטורק באיסטנבול. היא לא רק חושפת את המידע שאצור בידי הרשויות על כל אחד ואחד בעידן הדיגיטלי, אלא ממחישה כיצד ניתן ליצור מראית עין של עובדות. סוג של מציאות רבודה מזן אפל במיוחד. לכן אפשר להניח שהקמפיין התקשורתי שהעלו הטורקים הוא מורכב בהרבה מהנראה לעין. המניעים לא ידועים, אבל ייתכן ששירותי הביטחון הטורקיים רוצים לזרוע מבוכה בנוגע לאמצעי הביטחון שיש להם בפועל בשדה התעופה, ולא לחשוף את כולם. ואולי בכלל מדובר בטריק שנועד להכניס עז שתבלבל את הסעודים, האמריקנים וכל השאר, בשאלה אילו עדויות באמת יש לטורקים.
ייתכן שניתן פה קרדיט יתר לתחכום הטורקי, אבל חייבים להודות שהדרך שבה ניהל ארדואן את המשבר עד כה הייתה מבריקה. עד היעלמותו של העיתונאי הסעודי, הייתה טורקיה נתונה בצבת של משבר דיפלומטי וכלכלי עמוק. סירובו העיקש של ארדואן לשחרר ממאסר את הכומר האמריקני אנדרו ברונסון, אילץ את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להטיל סנקציות כלכליות על טורקיה. מאז צללה הלירה הטורקית לתהומות חסרי תקדים, והכלכלה שם נכנסה לסחרור. המצב החריף עם החלטתו של ארדואן להחציף פנים מול וושינגטון, ולהמשיך לסחור עם טהרן.
ערב הגל השני של סנקציות על איראן, הכלכלה הטורקית הייתה בדרכה מטה והמצב נראה חסר מוצא. אבל אז פרץ משבר היעלמותו של ג'מאל חשוקג'י, וארדואן השכיל לנצל את המצב החדש שנוצר: הוא קיבל החלטה זריזה לשחרר את הכומר ברונסון, וליישר קו עם הנשיא טראמפ. בדרך הוא היה צריך לכופף את מערכת המשפט הטורקית, אך מבחינתו המחיר היה פעוט יחסית. וראו זה פלא: לפתע עדי המפתח בפרשת ברונסון שינו את גרסתם, והכומר, כמה מפתיע, שוחרר לאלתר. ארדואן עוד לא הפך לחביבו של טראמפ, אך כמי שטוען לבעלות על עדויות מפלילות על רצח חשוקג'י, הוא יכול כעת לנהל דיאלוג מול האמריקנים מעמדת כוח בכל מה שקשור לבני בריתם המביכים בריאד.
להחלטתו של ארדואן מה לחשוף ומה לא יש השלכות מרחיקות לכת, ראשית לגבי האופן שבו ינהל הממשל האמריקני את המשבר מבית. מה שיחליט ארדואן לחשוף על הסעודים, עשוי לתת לדמוקרטים כלים ללחוץ על טראמפ ולהשפיע על תוצאות הבחירות לקונגרס בחודש הבא. ומה שלא יגלה אלא ישמור לאוזני טראמפ בלבד, יכול גם הוא לשרת אותו היטב בהמשך.
"תעשו את זה בחוץ"
לצד הדיאלוג עם הממשל האמריקני, לארדואן חשובה לא פחות ההזדמנות שנקרתה על דרכו לפגוע ביורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמן. בשנתיים האחרונות כופים הסעודים על מדינות המפרץ ועל מדינות ערב המתונות חרם על נסיכות קטאר, בת בריתה הקטנה אך העשירה של טורקיה. החרם הסעודי אמנם פוגע בקטאר, אך לא מוריד אותה על ברכיה: כשפרץ משבר הלירה הטורקית, היה זה אמיר קטאר שהזרים מאות מיליונים לטורקיה וגם קפץ לביקור תמיכה במטוסו הפרטי.
ואולם, כפי שטוענים מקורות אופוזיציה טורקיים, בית המלוכה הקטארי מתפקד לא רק כבן ברית של טורקיה אלא גם כבנקאי הפרטי של ארדואן. אבל, מוסיפים המקורות, "מדובר בהתפתחות חדשה יחסית. בית המלוכה הסעודי היה שם קודם, ובין ארדואן לבית המלוכה הסעודי יש מערכת יחסי אהבה־שנאה, הממשיכה להתקיים למרות הפערים ההולכים ומתרחבים בין טורקיה לסעודיה". ואם בוושינגטון העריכו השבוע שהטורקים ינסו לנצל את רצח חשוקג'י כדי לקבל הלוואות זולות מן הסעודים, הרי לדברי המקורות מדובר בחשיבה נאיבית משהו. "הלוואות זולות? ארדואן ינסה לנצל את רצח חשוקג'י כדי לסחוט מהסעודים מיליוני דולרים לכיסו הפרטי".
העיתונאי הטורקי הגולה עבדוללה בוזקורט שב ופרסם השבוע בדף הטוויטר שלו הקלטה ידועה מלפני ארבע שנים, שממנה אפשר ללמוד על טיב יחסיו של ארדואן עם בית המלוכה הסעודי. באותה הקלטה נשמע איש עסקים סעודי מפורסם, יאסין אל־קאדי, מי שנחשב לאיש הכספים של אל־קאעידה, תובע מבילאל, בנו של ארדואן, להשתיק את הביקורת נגד סעודיה בתקשורת הטורקית, ומבקש לעצמו פגישה עם ארדואן. בהקלטה נוספת, בעקבות בקשתו של אל־קאדי, נשמע ארדואן נוזף בבנו בילאל על כך שהוא מפעיל בטוויטר צבא של טרולים נגד סעודיה ומבקש ממנו להפסיק, בטרם ייפגעו יחסיו עם בית המלוכה הסעודי. בהקלטה הוא לא רק דורש מבילאל להסיר את התוכן הפוגעני נגד הסעודים בטוויטר, אלא גם מכנה אותו בוגד במשפחה בגלל יחסו השלילי לסעודים. ולכן, אומר בוזקורט, לא משנה אילו דמעות תנין מזיל ארדואן על חשוקג'י, בסוף ארדואן יסתדר עם הסעודים.
זו גם הייתה רוח הדברים, או חלקה לפחות, ברשתות החברתיות השבוע בטורקיה לאחר שיחת הטלפון בין ארדואן למלך סלמן, שבעקבותיה סוכם כי חקירת הרצח בקונסוליה תנוהל במשותף על ידי משלחת סעודית ומשלחת טורקית.
הטורקים והסעודים, כל צד בנפרד, עשו השבוע הכול כדי לממש עד תום את הקלפים שברשותם וכדי לנסות להשפיע על הנשיא טראמפ. הסעודים אמנם לא הודו במאום, אבל בביקורו של מזכיר המדינה מייק פומפאו טרחו להזכיר כי הם בני ברית ותיקים של ארה"ב, ומנהל רשת 'אל־ערביה' פירט בתקשורת אילו נזקים ייגרמו לארה"ב ולעולם כולו אם יוטלו סנקציות על סעודיה. הם גם הבטיחו לנהל חקירה יסודית ושקופה. אלא שהחקירה המדוברת, אם תתקיים בכלל, צפויה למצוא כי הש"ג אשם ברצח. וזה בהחלט תואם את הציוץ של הנשיא טראמפ, שלפיו בשיחתו עם המלך הוא קיבל את הרושם כי מדובר ברוצחים שפעלו על דעת עצמם. אך הסעודים לא הסתפקו בכך, וביום רביעי נחתו בחשבונות הבנק של הסטייט־דיפרטמנט 100 מיליון דולר למימון הוצאות המלחמה בסוריה וההגנה על סעודיה, בדיוק כפי שדרש טראמפ. העיתוי לא היה מקרי.
גם הטורקים עשו מבחינתם את המיטב. במשך ימים הם התאפקו מלפרסם את המידע שיש להם לטענתם על הרצח, ושמרו את המיטב לבוקר הגעתו של מזכיר המדינה פומפאו לטורקיה. את פניו קיבלה כתבה מסמרת שיער ב'יני שפאק', העיתון האסלאמיסטי החביב על ארדואן, הטוענת לציטוט קטעים מתוך הקלטת אודיו בידי הממשלה הטורקית המתעדת את עינויו של חשוקג'י, רגעים לפני שנרצח בקונסוליה. מהכתבה עולה כי בהקלטה נשמעים קולות המעידים לכאורה כי חשוקג'י עונה בטרם נרצח, אבל העיקר בה הוא ציטוט שלפיו הכול נעשה בנוכחותו ובידיעתו של הקונסול הסעודי מוחמד אל־עוטייבי, שבינתיים חזר לריאד. עוטייבי נשמע בקלטת אומר לרוצחים: "תעשו את זה בחוץ, אתם הולכים להכניס אותי לצרות". השאלה שעל הפרק כרגע היא אם עוטייבי הוא ראשון השעירים לעזאזל של פרשת חשוקג'י. רמז בעניין יגיע אם הסעודים יסכימו לחקירה פורנזית לא רק בקונסוליה, אלא גם במעונו הפרטי של עוטייבי.
ביום רביעי השבוע פורסמו ב'יני שפאק' פרטים נוספים, מסמרי שיער, על הרצח. על פי העיתון, הנסמך על מקור ששהה בקונסוליה, חשוקג'י נגרר לחדר הקונסול והושכב על השולחן. בחדר נכחו כל אותם 15 איש, ועלו ממנו צרחות איומות. לגופו של חשוקג'י הוזרק חומר בלתי ידוע, וטובייקי החל בניסור גופו בעודו בחיים. תחילה האצבעות, אחר כך כל היתר. העניין כולו לקח שבע דקות.
הפרשה הזו רחוקה מסיום, אבל בשורה התחתונה, סעודיה היא בת בריתה הקרובה של ארה"ב. וושינגטון זקוקה כעת לשיתוף הפעולה הסעודי כדי להפיק נפט בכמויות ענק, שישמרו על מחירים יציבים בזירה העולמית. זהו תנאי בל יעבור כדי שגל הסנקציות השני על איראן, שייכנס לתוקף בעוד שבועיים, יוכל לעבוד. גם בוושינגטון וגם בריאד זקוקים נואשות לפתרון שיאפשר לברית הזאת להמשיך להתנהל. השאלה הגדולה היא אם הקונגרס יסכים לבלוע בינתיים את הגלולה המרה, ואם הדמוקרטים לא יתפתו להבעיר מדורה גדולה מדי,שתפגע בטראמפ על רקע קשריו עם הסעודים ותשפיע על הבחירות הקרובות לקונגרס. וגם, האם ארדואן וטורקיה יקבלו את ליטרת הבשר שלהם.
ולמי שטרם הפנים זאת, הפרשה הנוכחית מזכירה שוב שלא משנה איזה מבצע מודיעיני חשאי נמצא על הפרק, נכון להיום אין כמעט אדם שאין לו חתימה דיגיטלית. כל נסיעה לחו"ל וכל מעבר בשדה תעופה משאירים אחריהם שובל של עדויות. 
