בהיפוך פסיקתו של בית המשפט הבלגי, בית הדין האירופי לזכויות אדם הכריע שבלגיה תחויב לאפשר לנשים מוסלמיות להיכנס לבית המשפט כשהן עוטות חיגא'ב. העותרת, אישה מוסלמית ששמה לשירי, טענה שההוראה להסיר את החיג'אב פוגעת בחופש הדת.
לשירי נדרשה להסיר מראשה את החיג'אב בכניסה לבית משפט בבלגיה כשהגיעה לצפות בדיון בעניין קרוב משפחתה. בכניסה לבית המשפט טענו בפניה שכיסוי ראשה הוא מפגן הפוגע בכבוד בית המשפט ומפר את הסדר הציבורי. האישה סירבה להסיר את החיג'אב, והשופטים הורו להוציאה מהאולם.
כשעתרה לבית הדין האירופי לזכויות אדם, הציגה בלגיה בתשובה עמדה שלפיה סעיף 759 של קוד השיפוט מחייב את הנכנסים לאולמות להסיר את כיסוי ראשם. לפיכך, הוצאת לשירי מן האולם נועדה למנוע התנהגות שאינה מכבדת את הרשות השופטת, כחלק מעקרון ההגנה על הסדר הציבורי.
שישה שופטי בית הדין האירופי לזכויות אדם קיבלו את העתירה, ושופט אחד בדעת מיעוט תמך בעמדת בלגיה. שופטי הרוב ציינו כי האיסור להופיע בבית המשפט בכיסוי ראש אכן נועד למנוע את ביזוי בית המשפט, אולם מאחר שהעותרת היא אזרחית שאינה עובדת מדינה או ממלאת תפקיד ואינה מייצגת ציבור, יש לראות בחיג'אב ביטוי אישי של דתה ולא הפגנה מתריסה. עוד קבע בית הדין שאולמות בית המשפט הם חלק מן המרחב הציבורי, שבו "הפגיעה בחופש הביטוי הדתי של לשירי אינה מוצדקת".
השופטת בדעת המיעוט שגיבתה את בלגיה כתבה בפסק הדין שלאירופה אין עמדה מוסכמת בנוגע לאיסורי החיג'אב בכלל ובאולמות בית המשפט בפרט, ולכן לבלגיה ולבית המשפט שלה יש סמכות להכריע בכך באופן עצמאי. עוד כתבה כי דיונים משפטיים צריכים להתרכז בדיון המשפטי עצמו ולא במתרחש באולם בית המשפט, וכי החיג'אב עשוי לפגוע בהליך השיפוט, ללא קשר ליחס לדת עצמה.
