הסנאט יחל מחר (יום ג') את השימועים בנושא אישור של ברט קוואנו, מועמדו של הנשיא טראמפ לבית המשפט העליון. אם ייבחר, קוואנו יחליף את השופט הפורש אנטוני קנדי, שלמרות שמרנותו נחשב על פי רוב לקול מאזן ו"צף" בבית המשפט, ויקנה לשמרנים רוב יציב של ארבעה מול חמישה, כאשר תפקיד הקול ה"צף" יעבור לנשיא בית המשפט ג'ון רוברטס.
בשבועות האחרונים יצא קוואנו למסע סביב בנייני הממשל בוושינגטון, נפגש עם סנאטורים משמאל ומימין וניסה לקבל את תמיכתם. חשיבות מיוחדת ניתנה לפגישותיו עם חברי סנאט משני צדי המתרס הפוליטי בארה"ב שהצבעתם נחשבת ל"מתנדנדת": אצל הרפובליקנים מדובר בסנאטוריות סוזן קולינס וליסה מרקאוסקי, שלמרות השתייכותן למפלגה, דעותיהן נחשבות כמרכז, או, במקרה של זכויות האישה, לליברליות. בצד הדמוקרטי, ההתמקדות הייתה בהיידי היידקמפ, ג'ו מנשין וג'ו דונלי, המייצגים מדינות שבחרו בטראמפ בשנת 2016, ומועמדים לבחירה מחדש בנובמבר הקרוב.
קוואנו יהיה המועמד השני של טראמפ לעליון, לאחר שבשנה שעברה נבחר ניל גורסץ' לממלא מקומו של השופט המנוח אנטונין סקליה. גורסץ' זכה בתמיכתם של כל חברי המפלגה הרפובליקנית, וכן בזו של שלושת הסנאטורים הדמוקרטיים שצוינו לעיל.
בשלב הזה, המתנדנדים בשני הצדדים עוד לא הכריזו בפומבי על החלטתם, כאשר הם תולים אותה בדיוני הסנאט. לטענת קולינס ומרקאוסקי, ההכרעה תתקבל לאחר בירור עמדותיו של קוואנו בנושא זכויות האישה, וספציפית הזכות להפלה. ניתן לנחש את הכיוון להצבעתה של קולינס מראיון שנתנה לרשת "סי-אן-אן" השבוע, שם אמרה שבשיחתה עם קוואנו, טען השופט שפסיקת רו נגד ווייד היא "חוק יציב", כלומר לא דבר שצפוי להשתנות.
התיק, שבו נפסק כי לכל אישה בארה"ב יש זכות חוקתית לביצוע הפלה, היה ונותר אחד הנושאים החמים ביותר במינוי שופטים, וככל הנראה יככב גם בשימועים השבוע. מאז ההכרזה על פרישתו של קנדי, בתקשורת האמריקנית ובמפלגה הדמוקרטית מזהירים מפני התרחיש שבו יהיה רוב שמרני חזק בעליון, דבר שלטענתם יביא לביטול הזכות החוקתית להפלה. זאת, למרות שמשופטי העליון וממרבית המפלגה הרפובליקנית לא נשמעה כוונה כזו. אמנם משפטנים רבים מחשיבים את הפסיקה בתיק כבעייתית ברמה החוקית, אך משם ועד ביטולה הגמור – צעד קיצוני ולא-שמרני אשר ללא ספק יביא לזעזועים בכל ארה"ב – הדרך עוד רחוקה.
בכל זאת, אין ספק שלקוואנו צפוי גל של שאלות בנושא, כפי שאירע עם קודמו גורסץ', שנשאל שאלה אחר שאלה בנושא במהלך שימועיו והשיב בדיפלומטיות מקצועית לכולן, כאשר אישר את חוקיותה של ההחלטה, אך סירב להיכנס לפרטים לגבי דעתו האישית בנושא.
בנוסף לשאלות על זכויות האישה, קוואנו אף צפוי להיחקר על פרק הזמן שבו עבד בבית הלבן של ג'ורג' בוש הבן, תפקידו כפרקליט בחקירת ביל קלינטון, הזמן שבו שימש כשופט בביהמ"ש לערעורים בוושינגטון וקשריו עם השופט הפדרלי לשעבר אלכס קוזינסקי, שנחשד בביצוע עבירות מין. למרות שאין כל ראיה שקוואנו ידע על העבירות שלכאורה בוצעו, או שהיה לו כל קשר לעניין, מדובר בנושא חם, ולכן סביר מאוד שיתוחקר בנושא. חוץ מזה, הדמוקרטים גם יעשו כל מאמץ לקשר בין קוואנו לטראמפ ולבחירות האמצע, ולטעון שעל תהליך אישורו להמתין עד שחקירת הנשיא תסתיים, או לכל הפחות, עד לאחר בחירות האמצע, כשהם מקווים להשגת רוב בסנאט שיאפשר להם לחסום את אישורו.
את מרבית תשובותיו של קוואנו ניתן לחזות מראש, ולמרות הנפח התקשורתי לו הם זוכים, לשימועי הסנאט בדרך כלל אין השפעה מכריעה על החלטותיהם של החברים. (שופטת ביהמ"ש העליון אלינה קייגן כינתה את הדיונים "הצגה טפלה וחלולה"). במרבית המקרים, למועמד לעליון עדיף לחמוק באלגנטיות משאלות בנושאים קשים או מורכבים, ואף פעם לא מומלץ לו לחוות את דעתו האישית בעניין כזה או אחר. כאשר רוב רובם של חברי הסנאט כבר יודעים כיצד יצביעו, הדיונים הם בעיקר הצגה מתואמת, כאשר תומכי המועמד שואלים אותו שאלות "רכות" שמטרתן להפגין את כישוריו והידע הרב שברשתו, בעוד המתנגדים לו מנסים לטמון מוקשים ולשאול שאלות שיגררו התבטאות שנויה במחלוקת או מביכה, שבה יוכלו לנופף בפני הבוחרים, התקשורת, והכמות המועטה של סנאטורים שטרם החליטו על הצבעתם.
זו איננה הפעם הראשונה שבה יתוחקר קוואנו בסנאט. כאשר היה מועמד לבית המשפט לערעורים בשנת 2004, הוא חווה חקירה צולבת מצד חברי הסנאט הדמוקרטיים, ובכללם צ'אק שומר, דיק דרבן, וחברי מפלגה אחרים שבהם יפגוש גם הפעם. בסופו של דבר, מועמדותו אז עוכבה במשך שנתיים עד שאושרה סופית ב-2006. על פי הדיווחים, קוואנו לקח את החוויה ללב, וכעת הוא נחוש לצלוח את השימועים הנוכחיים ללא כל רבב.
אם לא יהיו שינויים משמעותיים, אישורו של קוואנו כמעט מובטח. למרות מותו של הסנאטור ג'ון מקיין, שעוד לא נקבע מחליפו, הרפובליקנים מחזיקים ברוב של קול אחד (50-49), וייתכן שיזכו אף ביותר מ-50 קולות.
