לאחר שראתה תוצאות מבטיחות במזרח אירופה, גוגל תיזום מסע פרסום חדש בגרמניה שמטרתו להפוך אנשים עמידים יותר להשפעות השליליות של מידע מוטעה ברשת.
ענקית הטכנולוגיה מתכננת לפרסם סדרה של סרטונים קצרים המדגישים את הטכניקות המשותפות לטענות מטעות רבות. הסרטונים יופיעו כפרסומות בפלטפורמות כמו יוטיוב, פייסבוק וטיק טוק בגרמניה. גם קמפיין דומה בהודו נמצא בתהליך בנייה.
זוהי גישה שנקראת "Pre-bunking", או "הפרכה מראש" בעברית, הכוללת לימוד אנשים כיצד לזהות טענות שווא לפני שהם נתקלים בהן. האסטרטגיה זוכה לתמיכה בקרב חוקרים וחברות טכנולוגיה.
"יש תיאבון אמיתי לפתרונות", אמרה בת' גולדברג, ראש מחקר ופיתוח בחברת Jigsaw, חטיבה של גוגל שחוקרת אתגרים חברתיים שמתעוררים. "השימוש במודעות ככלי למניעת טכניקת דיסאינפורמציה הוא די חדשני. ואנחנו נרגשים מהתוצאות".
בעוד אמונה בשקרים ובתיאוריות קונספירציה אינה חדשה, המהירות והטווח של האינטרנט העניקו להם כוח מוגבר. כשהן מזורזות על ידי אלגוריתמים, טענות מטעות יכולות להרתיע אנשים מלקבל חיסונים, להפיץ תעמולה אוטוריטרית, לעורר חוסר אמון במוסדות דמוקרטיים ולדרבן אלימות.
זה אתגר בלי הרבה פתרונות קלים. בדיקת עובדות עיתונאיות הן אפקטיביות, אבל דורשות הרבה עבודה, לא נקראות על ידי כולם ולא ישכנעו את מי שכבר איבד את האמון בעיתונות המסורתית. ניטור תוכן על ידי חברות טכנולוגיה הוא תגובה נוספת, אבל הוא מונע מידע מוטעה רק בפלטפורמות שלהן ודוחק אותו למקומות אחרים, תוך מחאת נגד על צנזורה והטיה.
לעומת זאת, סרטוני Pre-bunking הם זולים יחסית, קלים להפקה וניתן להגיע איתם למיליוני צופים כאשר הם עולים בפלטפורמות פופולריות. הם גם נמנעים לחלוטין מהאתגר הפוליטי על ידי התמקדות לא בנושאים של טענות שווא, שלעיתים קרובות הם מכות ברק תרבותיות, אלא בטכניקות שהופכות פייק ניוז ויראלי לכל כך מדבק.
טכניקות אלו כוללות עוררות פחד, הפיכת אדם לשעיר לעזאזל, השוואות שווא, הגזמות והיעדר הקשר. בין אם הנושא הוא נגיף הקורונה, ירי המוני, הגירה, שינויי אקלים או בחירות- טענות מטעות מסתמכות לרוב על אחד או יותר מהטריקים הללו כדי לנצל רגשות ולגרום לקצר בחשיבה הביקורתית.
בסתיו האחרון, גוגל השיקה את המבחן הגדול ביותר של התיאוריה עד כה, עם קמפיין וידאו Pre-bunking בפולין, צ'כיה וסלובקיה. הסרטונים ניתחו טכניקות שונות שנראו בטענות שווא על פליטים אוקראינים. רבות מהטענות הללו הסתמכו על סיפורים מדאיגים ומופרכים על פליטים המבצעים פשעים או לוקחים מקומות עבודה מתושבים מקומיים.
הסרטונים נראו 38 מיליון פעמים בפייסבוק, יוטיוב, טיק טוק וטוויטר – מספר שמשתווה לרוב האוכלוסייה בשלוש המדינות. חוקרים מצאו שבהשוואה לאנשים שלא ראו את הסרטונים, אלו שכן צפו היו בסבירות גבוהה יותר להצליח לזהות טכניקות של פייק ניוז, ולהפיץ פחות טענות שווא לאחרים.
פרויקט הפיילוט היה המבחן הגדול ביותר ב-Pre-bunking עד כה, ומוסיף לקונצנזוס גובר בתמיכה בתיאוריה. "זהו סיפור חדשות טובות במה שהיה בעצם עסק של חדשות רעות בכל הנוגע למידע שגוי", אמר אלכס מהאדבן, מנהל MediaWise, יוזמה לאוריינות מדיה של מכון פוינטר ששילבה Pre-bunking בתוכניות שלה במדינות כמו ברזיל, ספרד, צרפת וארה"ב. מהאדבן כינה את האסטרטגיה "דרך יעילה למדי לטפל במידע שגוי בקנה מידה רחב, מכיוון שאתה יכול להגיע להרבה אנשים ובו בזמן לטפל במגוון רחב של מידע שגוי".
הקמפיין החדש של גוגל בגרמניה יכלול התמקדות בתמונות וסרטונים, ובקלות שבה ניתן להציג אותם כראיות למשהו שקרי. דוגמה אחת: בשבוע שעבר, בעקבות רעידת האדמה בטורקיה, חלק ממשתמשי המדיה החברתית שיתפו סרטון של הפיצוץ האדיר בביירות ב-2020, וטענו כי מדובר למעשה בצילומים של פיצוץ גרעיני שהופעל על ידי רעידת האדמה. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהפיצוץ ב-2020 היה מושא לפייק ניוז.
גוגל תכריז על הקמפיין החדש שלה בגרמניה היום (ב') לקראת ועידת האבטחה של מינכן בשבוע הבא. העיתוי של ההודעה, שהגיעה לפני מפגש שנתי של גורמי אבטחה בינלאומיים, משקף חששות מוגברים לגבי ההשפעה של מידע מוטעה, הן בקרב חברות טכנולוגיה והן בקרב פקידי ממשל.
חברות טכנולוגיה אוהבות את טכניקת ה-Pre-bunking כי היא נמנעת מנושאים להם ניתן לעשות פוליטיזציה בקלות, אמר סנדר ואן דר לינדן, פרופסור מאוניברסיטת קיימברידג' הנחשב למומחה מוביל בתיאוריה. ואן דר לינדן עבד עם גוגל על הקמפיין שלה וכעת הוא מייעץ גם ל-Meta, הבעלים של פייסבוק ואינסטגרם.
Meta שילבה את ה-Pre-bunking בקמפיינים שונים של אוריינות מדיה וקמפיינים נגד מידע מוטעה בשנים האחרונות. הם כוללים תוכנית לשנת 2021 בארה"ב שהציעה הכשרה לאוריינות מדיה על נגיף הקורונה לקהילות שחורות, לטיניות ואסיאתיות. משתתפים שלקחו את ההדרכה נבדקו מאוחר יותר ונמצאו עמידים הרבה יותר בפני פייק ניוז בנוגע לנגיף.
Pre-bunking מגיע עם אתגרים משלו. ההשפעות של הסרטונים מתפוגגות בסופו של דבר, מה שמחייב שימוש בסרטוני "בוסטר" תקופתיים. כמו כן, הסרטונים חייבים להיות מעוצבים בצורה מספיק טובה כדי למשוך את תשומת הלב של הצופה, ומותאמים לשפות, תרבויות ודמוגרפיות שונות. וכמו חיסון, הוא לא יעיל ב-100% לכולם.
גוגל גילתה שתוצאות הקמפיין שלה במזרח אירופה השתנו ממדינה למדינה. בעוד שהשפעת הסרטונים הייתה הגבוהה ביותר בפולין, בסלובקיה היה להם "אפקט מועט עד בלתי ניתן להבחנה", מצאו החוקרים. הסבר אפשרי אחד הוא שהסרטונים דובבו לשפה הסלובקית, ולא נוצרו במיוחד עבור הקהל המקומי.
אבל יחד עם עיתונות מסורתית, מתן תוכן ושיטות אחרות למלחמה בפייק ניוז, Pre-bunking יכול לעזור לקהילות להגיע לסוג של חסינות עדר בכל הנוגע לפייק ניוז ולהגביל את התפשטותו והשפעתו.
"אתה יכול לחשוב על מידע מוטעה כעל וירוס. זה מתפשט. זה מתעכב. זה יכול לגרום לאנשים לפעול בדרכים מסוימות", אמר ואן דר לינדן. יש אנשים שמפתחים תסמינים, יש כאלה שלא. אז אם זה מתפשט ומתנהג כמו וירוס, אולי נוכל להבין איך לחסן אנשים".
