כל עולמו של רומן אברמוביץ', אחד מבכירי בניה של רוסיה, התהפך בתחילת החודש לאחר שממשלת בריטניה החליטה לפני כחודש לא להאריך את אשרת השהייה שלו בבריטניה. האיש, שהוא אחד מעשירי העולם, לא יכול היה אפילו לשוב לבריטניה כדי לצפות במשחק הגמר של קבוצת הכדורגל שלו, צ'לסי האהובה. "רד רום" או "רומן האדום", כפי שהוא מכונה, מצא עצמו בחוץ.
אבל לא אלמן ישראל, ואברמוביץ' עשה בשבוע שעבר עלייה למדינת היהודים. כבר בשבועות האחרונים הוצפה הרשת בקריאות של אוהדי בית"ר ירושלים לאברמוביץ' לרכוש את הקבוצה. היו גם לא מעט פניות של אוהדי הפועל תל־אביב, ואף שמועות על הצעה אחת מפתה במיוחד, לרכוש את הפועל פתח־תקווה.
אברמוביץ', 51, נחת בישראל. בעוד הבואינג 767 הפרטי שלו חונה בהאנגר של שדה התעופה, התייצב האיש, שהונו מוערך בלמעלה מ־13 מיליארד דולר, בסניף משרד הפנים בנתב"ג, קיבל לידיו את תעודת הזהות הכחולה והפך לאזרח מן המניין. האם יתפנה כעת לרכוש את בית"ר ירושלים? לא בטוח. ירושלים אמנם של זהב, אך אברמוביץ' הוא כנראה יותר איש של ים. היאכטה שלו, השנייה בגודלה בעולם, תהפוך מעתה לחלק בלתי נפרד מקו החוף של תל־אביב. הוא יוכל להשקיף עליה מגג אחוזתו החדשה בשכונת נווה־צדק, אותה רכש בסכום נאה של 100 מיליון שקל מאיש העסקים ירון ורסנו, בן זוגה של גל גדות.
נשמע זוהר, אבל הנסיבות הרבה פחות. אברמוביץ', שעד כה התגורר ברובע קנסינגטון בלונדון, נאלץ לעזוב לאחר ששלטונות בריטניה לא חידשו את ויזת המשקיעים שלו, ככל הנראה בשל קרבתו לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בין רוסיה לבריטניה שורר באחרונה מתח רב בעקבות הרעלתם של הסוכן הכפול סרגיי סקריפל ובתו ברעל עצבים. פרשת סקריפל מצטרפת לשורת אירועים בעשור האחרון שבהם מצאו יריביו של נשיא רוסיה את מותם על אדמת בריטניה, ובהם הרעלתו של הסוכן אלכסנדר ליטויננקו והתאבדותו הבלתי מפוענחת של האוליגרך הרוסי־יהודי בוריס ברזובסקי.
לאברמוביץ' אין אמנם קשר לאף אחת מהפרשיות הללו, ואיש גם לא טוען שמשהו לא בסדר עם מקורות ההון שלו. ההערכה היא כי ממשלת בריטניה בחרה דווקא בו, האיש הכי מקורב לפוטין, כדי להעביר לקרמלין את המסר – עד כאן. אם ירצה אברמוביץ' לשוב לבריטניה הוא ייאלץ להסביר ולפרט את מקורות הונו, שכן בעקבות פרשת סקריפל החליטה שרת הפנים הבריטית לבדוק מחדש את הוויזות של כל אנשי העסקים הרוסים השוכנים דרך קבע בממלכה.
על פי החוק בבריטניה, השקעה של 2 מיליון לירות סטרלינג מקנה תושבות בתוך חמש שנים, והשקעה של 10 מיליון מקצרת את התהליך לשנתיים בלבד. עד כה הסתפקו הבריטים בבדיקות הון שטחיות שנעשו על ידי הבנקים. כעת השתנו הדברים, ומקורות ההון הרוסי ייבדקו בזכוכית מגדלת. העיתונות הבריטית העריכה כי מלבד אברמוביץ' יש עוד כ־700 משקיעים רוסים לפחות החיים דרך קבע בבריטניה, שמעמדם נבחן כעת מחדש תחת סטנדרטים מחמירים, והוויזה שלהם מצויה בסימן שאלה.
השינוי במדיניות כלפי המשקיעים מרוסיה הגיע יחד עם דו"ח שהונח על שולחנה של ועדת החוץ של הפרלמנט הבריטי. בדו"ח, שכותרתו "Moscow‘s Gold: Russian Corruption in the UK", נכתב כי "השימוש בלונדון כבסיס לנכסים מושחתים על ידי אנשים המקושרים לקרמלין הוא חלק מאסטרטגיה רוסית נרחבת יותר, שיש לה השלכות על הביטחון הלאומי של בריטניה". בהמשך קובעים מחברי הדו"ח כי "אין כל הצדקה לבריטניה להעלים עין מהקלפטוקרטיה תחת חסותו של פוטין, העושה שימוש בכספים שהולבנו בלונדון כדי להשחית את ידידינו, להחליש את הבריתות בינינו ולמסמס את האמון במוסדותינו".
דברים אלו משקפים את הדאגה הגוברת בבריטניה מפני התערבותה של רוסיה בתהליכי הבחירות במערב ומתעוזתו הגוברת של פוטין. הבריטים הגיעו למסקנה כי יש להם חשבון לסגור עם פוטין, והדרך המהירה והיעילה ביותר מבחינתם לפגוע בו היא פגיעה ברשת של אנשי העסקים הרוסים בבריטניה. הונם של הללו הוא גם רשת הביטחון של הקרמלין, המייצרת בעבורו הכנסות עתק בחו"ל, מאפשרת לו השקעות רווחיות במערב ומגנה עליו מפני הסנקציות הבינלאומיות.
מבחינה זו, ישראל היא אולי המפלט האולטימטיבי בעבור אוליגרכים רוסים ממוצא יהודי. כמה כאלה יש בבריטניה? כנראה לא מעט. האם גם הם יגיעו כעת בעקבות אברמוביץ? נראה שכן. בספטמבר 2008 נחקק בישראל תיקון 168 לפקודת מס הכנסה, המעניק לעולים חדשים ולתושבים חוזרים בעלי הכנסות בחו"ל פטור מלא ממס לעשר שנים. לא פחות חשוב הוא שהתיקון מעניק גם פטור מחובת הדיווח על מקורות ההון ומהגשת דו"חות לרשויות המס, מה שבפוטנציה הופך את ישראל לאחד ממקלטי המס הטובים בעולם, בעיקר בעבור אוליגרכים שחוק השבות חל עליהם. דרכון ישראלי מעניק גם כניסה ל־150 מדינות בעולם, כולל בריטניה ומדינות האיחוד האירופי, מה שעלול לשים את ישראל והבנקים על הרדאר האמריקני בכל הקשור להלבנת הון, ואולי גם על הרדאר האירופי. לא בטוח שזה מה שנחוץ לישראל.
כאשר נדרש דוברו של הנשיא פוטין, דמטרי פסקוב, לשאלה מה חושבים בקרמלין על עלייתו של אברמוביץ' לישראל, השיב: "בקרמלין לא חושבים על כך דבר. לאיש עסקים יש זכות מלאה לקבל אזרחות ישראלית".
אברמוביץ', אם תהיתם, לא נשאר לסוף שבוע בישראל. מטוסו עזב את נתב"ג למוסקבה יממה אחרי שקיבל את תעודת הזהות הכחולה.
הנסיך והדוכס
אם אברמוביץ' יקפוץ בשבוע הבא לישראל, תהיה לו הזדמנות לקחת חלק בחגיגות שעורכת השגרירות הרוסית בישראל לרגל יום העצמאות הרוסי, החל ב־12 ביוני. השנה תערוך השגרירות לראשונה קבלת פנים חגיגית בחצר סרגיי בירושלים.
בישראל קיבלו את הידיעה בהתרגשות, שהרי צעד כזה נראה כאילו הרוסים הולכים בעקבות פתיחת השגרירות האמריקנית בירושלים. "הרוסים הכריזו כבר לפני שנה כי הם מכירים במערב ירושלים כבירת ישראל", מזכיר שגרירנו לשעבר במוסקבה, צבי מגן. "כעת עושה רוסיה צעד נוסף בכיוון". עם זאת, הוא מסכים כי "ההחלטה האמריקנית על פתיחת שגרירות בירושלים תרמה לכך שהרוסים החליטו על האירוע בירושלים. ההחלטה על קבלת הפנים בחצר סרגיי בירושלים התקבלה עוד במהלך החורף האחרון, אך ההודעה הרשמית יצאה רק השבוע".
משגרירות רוסיה בישראל נמסר כי "קבלת הפנים השנה תתקיים בחצר סרגיי בירושלים. מדובר בנכס של הפדרציה הרוסית שהוחזר לידינו ב־2008 ומסמל את המסורת שלנו, את מנהגינו ואת התרבות שלנו".
הדובר צודק. חצר סרגיי היא חלק מקומפלקס של מבנים שבנה בסוף המאה ה־19 הדוכס סרגיי, בנו של הצאר אלכסנדר השני, וידועים בשמם הכולל כ"מגרש הרוסים". החצר הקרויה על שמו שוכנת ברחוב הלני המלכה, סמוך לרחוב יפו. בעקבות ביקור שערכו הדוכס ואשתו בארץ הקודש לרגל חנוכת כנסיית מריה מגדלנה על הר הזיתים, החליט הדוכס לבנות אכסניה מיוחדת למען הצליינים מרוסיה. עם השלמתה שימשה האכסניה צליינים מקרב האריסטוקרטיה הרוסית, ובין באיה המפורסמים היה גם הנזיר גרגורי רספוטין.
המקום שימש כאכסניה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בתקופת המנדט שכנו בו משרדי הוד מלכותה, ועם קום מדינת ישראל עברו המבנים לחזקת ממשלת ישראל. ב־1964 מכרה ברית המועצות לממשלת ישראל את רוב שטחי מגרש הרוסים תמורת טונות של תפוזים שהועברו לרוסיה. חצר סרגיי לא הייתה חלק מהעסקה. בהמשך שוכנו במקום משרד החקלאות, ולאחר מכן גם החברה להגנת הטבע.
אך הקרמלין מעולם לא ויתר על נכסיו בארץ הקודש. עם נפילת ברית המועצות וחידוש היחסים הדיפלומטיים עם רוסיה, חודשו גם המאמצים לקבל בחזרה את חצר סרגיי. במהלך ביקורו של הנשיא פוטין בישראל ב־2005, הבטיח ראש הממשלה אריאל שרון להשיב את המתחם לידי הרוסים. בשעתו חזר על ההבטחה גם ראש הממשלה אהוד אולמרט. ב־2011 איימו הרוסים לבטל את ביקורו של רה"מ בנימין נתניהו במוסקבה אם המתחם לא יועבר לידיהם באופן רשמי וסופי כפי שהובטח להם.
לפני שנה נחנך המתחם החדש, לאחר שיפוץ שהושקעו בו למעלה מעשרה מיליון דולר. למקום הובאו רסטורטורים מרוסיה, ששיפצו וחידשו את ציורי הקיר המקוריים. כעת שוכן שם מלון מפואר המתוחזק על ידי הרוסים, בשאיפה להפוך את המתחם כולו למרכז תרבות ודיפלומטיה רוסי בלב ירושלים. מנהל המלון בוריס למפרט מספר כי במקום נערכו כבר כמה קבלות פנים. את האירוע האחרון ערכה השבוע הכנסייה הרוסית, והאירוע הבא יהיה כאמור קבלת פנים של השגרירות לרגל יום העצמאות הרוסי.
האם מדובר במחווה לישראל? שאלתי את דובר השגרירות. "קשה לומר שמדובר במחווה", השיב הדובר. "מה שחשוב להבין הוא שמדובר במשהו רוסי אמיתי בלב המזרח התיכון, ולכן אנו מארגנים השנה את קבלת הפנים בחצר סרגיי בירושלים".
המסר שהדובר מנסה להעביר הוא שגם אם יש מי שמפרש את האירוע כמחווה כלפי ישראל, בפועל מדובר קודם כול במחווה לרוסיה עצמה. הנכסים הרוסיים ההיסטוריים בירושלים הם כלי חשוב במדיניות החוץ הרוסית, השואפת לבסס את מעמדה של רוסיה לא רק כמעצמה צבאית אלא גם כישות דתית ותרבותית בעלת שורשים באזור. ואכן, בשנים האחרונות פועלים הרוסים בנחישות לקבל לידיהם מבנים היסטוריים נוספים – לא רק בירושלים אלא גם ברשות הפלסטינית, ובכלל זה בבית־לחם וביריחו. משהו מהגישה הזו אפשר לראות גם במאמצים שהשקיעו בסוריה. באחד הסבבים של כיבוש העיר פלמירה, הלא היא תדמור העתיקה, הם הטיסו לשם יותר מפעם אחת את מקהלת הצבא האדום. כזכור, הם שילמו על כך גם בחייהם של חברי התזמורת, שמטוסם התרסק.
העובדה שהרוסים קיבלו לידיהם את חצר סרגיי אינה מובנת מאליה כלל וכלל. התנהלותה של מדינת ישראל בנושא לאורך השנים הייתה איטית ומגושמת. בתנאים מסוימים, החצר הזו הייתה יכולה להיות היום מרכז תרבות בריטי שוקק. הבעלים המקוריים של החצר היה כאמור הדוכס סרגיי, אך הוא ואשתו היו חשוכי ילדים. האדם החי הקרוב ביותר לדוכס הוא הנסיך פיליפ, בעלה של מלכת אנגליה, באמצעות אמו, המלכה אליס מיוון. אליס, שהוכרה על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם, קבורה בהר הזיתים.
ב־2011, בשלב שבו הרוסים שמו את ידיהם על חצר סרגיי, חשף אתר 'ויקיליקס' מברק חסוי מ־2008 שלפיו הנסיך פיליפ טוען לזכויות על המתחם. המידע הזה היה מוכר לרשויות בישראל עשור לפחות קודם לכן, והוא התפרסם גם ב'סאנדיי טיימס' הבריטי ב־1995, אולם מדינת ישראל מעולם לא פעלה בכיוון.
ב־24 ביוני צפוי לבקר בירושלים הנסיך ויליאם, נכדו של פיליפ. זהו ביקור היסטורי נדיר של בן משפחת המלוכה הבריטית בישראל. פרטי הביקור טרם פורסמו, אך אין ספק שהנסיך יעלה לקברה של סבתו הגדולה, המלכה אליס בהר הזיתים. לעומת זאת, כף רגלו לא תדרוך בארמון שיכול היה להיות של סבו, הנסיך פיליפ. מה שמציב את השאלה את מי הישראלי המצוי היה מעדיף בבניין הכי יפה בלב ירושלים – את הרוסים או את בית המלוכה הבריטי? שאלה לא פתורה.
