אירועי יום השואה השנה התקיימו בסימן הסערה הציבורית שקמה בעקבות החוק הפולני האוסר על האשמת פולין באחריות לזוועות מלחמת העולם השנייה. איש כמעט לא שם לב להצעת חוק דומה שעלתה לפני כשבוע בפרלמנט בליטא, האוסרת על האשמת העם הליטאי ברצח יהודים בשואה. 90 אחוז מיהודי ליטא נרצחו בשואה, רובם על ידי מקומיים. אחד הגורמים שהביאו להצעת החוק הזו הוא ספר שפורסם ב־2016 המאשים את העם הליטאי ברצח יהודי המדינה. הספר, 'מסע עם האויב' נכתב במשותף על ידי צייד הנאצים הראשי של מכון ויזנטל, ד"ר אפרים זורוף, ועמו ורוטה ונאגייטה, סופרת ליטאית שמשפחתה לקחה חלק פעיל ברצח היהודים.
השניים חושפים את התפקיד המשמעותי שמילא הממסד הליטאי בביצוע הפתרון הסופי, ודנים במניעים שהביאו אלפי ליטאים פשוטים לרצוח את שכניהם היהודים. החוק החדש יאסור מכירת ספרים ה"מעוותים עובדות היסטוריות".
אבל בעוד שהחוק החדש עלול לעורר אי־נוחות או ביקורת בעולם היהודי, הליטאים דווקא סבורים שיש מה ללמוד מאיתנו – במיוחד בתחום הקשר שבין ישראל לקהילות היהודיות בעולם. בזמן שאנחנו נציין בשבוע הבא שבעים שנות עצמאות, ליטא חוגגת השנה מאה שנים לעצמאותה. לרגל התאריך החגיגי החליטה האליטה העיתונאית בליטא לשלב ידיים במטרה להוביל את ארצם קדימה. במסגרת המיזם השאפתני, המכונה 'רעיונות, ליטא', מרכזים כלי התקשורת שורה של יוזמות והצעות לשגשוגה של המדינה, ומציגים אותם לציבור ולממשלה. "על הפוליטיקאים מזמן אי אפשר לסמוך", אומרים המארגנים.
מתברר שבינינו ובין הליטאים יש נקודת השקה לפחות באתגר משמעותי אחד – הקשר עם התפוצות. בליטא חיים פחות מ־3 מיליון איש, אך הקהילה הליטאית בעולם מונה כשלושה מיליון בני אדם נוספים (המספר המדויק משתנה ממחקר למחקר, ונע בין 2.5 ל־4 מיליון). בליטא מעוניינים להחזיר את אותם "יורדים" למולדתם; אם לא לצמיתות, אזי לפחות לחדש עמם את הקשר.
בווילנה שמו עין על ההצלחה של המיזם הישראלי 'תגלית', שמאז היווסדו לפני 18 שנה הביא לישראל יותר מחצי מיליון צעירים יהודים לסיור חינמי של עשרה ימים. מנכ"ל 'תגלית' גידי מרק הוזמן לנאום בכנס המרכזי של 'רעיונות, ליטא' שהתקיים לאחרונה, ולתרום מעצותיו וניסיונו. עבור מרק זו איננה חוויה חדשה. מדינות רבות כבר הזמינו אותו לכנסים דומים, וחלקן אכן הצליחו להקים בשנים האחרונות 'תגלית' בגרסה מקומית. יוון, אירלנד ומדינות נוספות למדו מישראל כיצד להתחבר ל'תפוצות' שלהן, וכעת ליטא מקווה ללכת בעקבותיהן.
אולם הקונגרסים הגדול 'אקספו' בווילנה לבש חג לכבוד המוני המשתתפים בכנס, ובהם נשיאת המדינה, יו"ר הפרלמנט וראש הממשלה. "זו הפעם הראשונה שהתקשורת כאן עושה אירוע היסטורי שכזה. התקשורת כולה התאגדה כדי ליצור משהו חדש", אמר לי אדמונדאס יאקילאטיס, מהעיתונאים המוכרים בליטא. אני תוהה מה הם רוצים ללמוד מישראל, והוא משיב: "רק חצי מהעם הליטאי חי במולדתו. יותר מחצי מיליון ליטאים מתגוררים למשל בשיקגו, ויש להם אפילו טלוויזיה מקומית בליטאית. האתגר הוא לחבר אותם מחדש ולגרום להם להיות בקשר עם המולדת. ישנה בעיה בכך שבליטא אי אפשר להיות בעל אזרחות כפולה. אם אתה 'ליטבק' שחי בישראל, לא תוכל להיות אזרח ליטאי. זה חוק מיושן שאנחנו חייבים לשנות אותו. ליטאים מהגרים לכל העולם, ולקחת מהם את הדרכון זה לנתק אותם מליטא".
מרק עולה על במת הענק ומצטט באוזני אלפי הצופים את דבריה של בוגרת 'תגלית', שכאשר סיפר לה על כוונתו לבקר בליטא אמרה לו: "סַפר להם שהביקור בישראל שינה את חיי. לא הייתי שם קודם לכן, ואילולא תגלית לא הייתי מגיעה לישראל. מאז ביקרתי בישראל 40 פעמים, ותרמתי והשקעתי מיליונים בישראל.זה הסטארט־אפ הטוב ביותר של ישראל במאה ה־21", מכריז מרק בגאווה, ועל המסך מוקרן סרטון על חוויותיהם של משתפי 'תגלית' בישראל.
"בואו לישראל"
הכנס מסתיים, ואני מתלווה לפגישה שמקיים מרק במשרד החוץ הליטאי. "אתם הישראלים מפורסמים בקשר שלכם עם התפוצות, ואנחנו רוצים ללמוד מכם", פתח מאריוס גודינאס, מנהל מחלקת התפוצות של משרד החוץ הליטאי. בפגישה נכחו ראשי ארגונים אזרחיים העוסקים בנושא, חברי פרלמנט, נציגי משרד ראש הממשלה ושגריר ישראל בליטא אמיר מימון. "אני מכיר את האתגרים הדמוגרפיים שלכם, ולדעתי הדיון הזה יכול לסייע לכם להחזיר לליטא צעירים רבים", אמר מימון.
אחת המשתתפות בפגישה עומדת בראש ארגון גג שנמצא בקשר עם 45 קהילות ליטאיות בעולם, כולל בישראל. "המטרה שלנו היא לשמר את הזהות הליטאית", היא אומרת. משתתפת נוספת מייצגת תוכנית המיועדת לצעירים ממוצא ליטאי המוזמנים להתמחות בחברות שונות בליטא. גודינאס מגדיר את אורחיו כ"נבחרת החלומות של ליטאים שעוסקים בתפוצות".
מרק מגיב לביטוי "נבחרת החלומות" בציטוט המפורסם של חוזה המדינה – "אם תרצו אין זו אגדה". "אני מאמין בחלומות, ואני מאמין שיש אפשרות ליישם אותם", הוא אומר למארחיו. "היהודים היו בגלות אלפיים שנה ומיליונים חזרו לישראל, אז אל תאבדו תקווה, הם יחזרו, זה רק ייקח אולי כמה אלפי שנים"…
מרק מציג את הרקע להקמת 'תגלית', ומספר על הקשיים וההתנגדות שעורר בתחילה: "בזמן שההורים והסבים שלהם חשים קשר לישראל, הדור הצעיר של יהודי העולם מרגיש פחות ופחות קשר כזה. הבנו שמה שעשוי להשפיע זה להביא אותם לביקור בישראל. 'תגלית' היא פרויקט משותף של ממשלת ישראל עם קהילות יהודיות ותורמים יהודים, אבל בתחילה היו בישראל ורבים שהתנגדו לממן תוכנית חינמית ל'יהודים אמריקנים עשירים'. טענו שביקור של עשרה ימים לא יהיה אפקטיבי, אבל במחקר שעשינו עלה שהזמן הפנוי היחיד שיש לסטודנטים נמשך כעשרה ימים. הפרסומת הראשונה שלנו הייתה 'תנו לנו עשרה ימים, אנחנו ניתן לכם את העולם כולו. בתחילת הדרך היה מוצר אחד בלבד שהצענו, אבל כיום יש לנו כחמישים סוגים של תוכניות, המותאמות לשורה ארוכה של נישות ותחומי עניין. התחלנו עם אלפיים משתתפים בשנה, וכיום המספר הוא 48 אלף".
מנכ"ל 'תגלית' שיתף את מאזיניו באחד מסודות ההצלחה של הפרויקט: הצעירים הישראלים המצטרפים לאוטובוסים של האורחים ורוקמים עמם קשרי חברות.
בעוד המטרה של 'תגלית' היא לעודד את הקשר לישראל ולחזק את הזהות היהודית, הליטאים חושבים על דבר אחד בלבד: עידוד הגירה חיובית. מרק מסביר להם כי הוא אינו מבקש ממשתתפי 'תגלית' לעלות לישראל, אף כי רבים עושים זאת. "אי אפשר להכריח אף אחד להגר, אבל מתחילים בסיור אחד, ופתאום הם מגיעים לחופשה עם המשפחה. חלק יחליטו לעלות וזה מצוין, אך זו לא המטרה. אם זו הייתה המטרה, היה קשה מאוד לגייס משתתפים. מדינת ישראל שינתה פאזה מהשנים שבהן היינו מדינה צעירה שאמרה ליהודים בעולם 'בואו לחיות איתנו כי אנחנו חלשים'. ישראל מרגישה היום חזקה ובטוחה בעצמה כדי להגיד 'יש לנו הרבה מה להציע לכם, יהיה טוב אם תבואו, אבל נכבד אתכם גם אם לא'".
לא ברור האם הליטאים יאמצו את המודל הישראלי, ואם הצעת החוק החדשה תעורר פולמוס כאן כמו החוק הפולני, אבל מרק מקווה שההיכרות תסייע לכל הצדדים ומסכם בהצעה משלו: "בואו לישראל ונארגן לכם אוטובוס, שתלמדו להכיר את הפרויקט מקרוב. מדינות רבות בעולם סובלות מהבעיה הזו, וטוב שאתם מנסים לשנות את המצב".
