השבוע הסוער ביותר זה שנים בפרלמנט הבריטי הגיע לשיאו כשראש ממשלת בריטניה תרזה מיי הבטיחה לחברי מפלגתה שתתפטר עוד לפני השלב הבא של המשא ומתן עם האיחוד האירופי על הברקזיט, אם רק יתמכו סוף־סוף בהצעתה ויאשרו אותה. ההצהרה באה ככניעה ללחצים מצד חברי המפלגה השמרנית, ובהם שר החוץ לשעבר בוריס ג'ונסון.
"אני מוכנה לעזוב את העבודה הזאת מוקדם משהתכוונתי, כדי לעשות את מה שנכון למדינה שלנו ולמפלגה שלנו", אמרה מיי לחברי מפלגתה. "שמעתי בבירור את הלך הרוח של הסיעה, ואני יודעת שיש רצון לגישה חדשה ומנהיגות חדשה בשלב השני של המשא ומתן. לא אעמוד בדרכו של הרצון הזה".
המנהיגה הבריטית נאבקה במשך שבוע שעבר להשיג תמיכה בעסקת היציאה שלה מהאיחוד האירופי, שנדחתה שלוש פעמים בהצבעה בפרלמנט. היא הביעה צער על שיום היציאה נדחה לפחות עד 12 באפריל, ונשאה נאום שהאשים את חבריה המחוקקים במבוי הסתום.
אבל רבים הופתעו מכך שמיי, הידועה בעקשנותה, נכנעה. או שאולי לא? בהצהרה שלה הרבה לא נאמר. מתי בדיוק היא תעזוב? מה יקרה אם עסקת הברקזיט הלא פופולרית לא תעבור בפרלמנט, האם גם אז היא תתפטר?
בכל מקרה, המרוץ להחליף אותה – בכל תאריך שבו תניח את המפתחות לרחוב דאונינג 10 על השולחן – החל. רשימת המועמדים כבר מתגבשת, ובתי ההימורים כבר החלו לנחש את הסיכויים של כל מועמד לתפוס את מקומה. לפי סוכן ההימורים ויליאם היל, בעל הסיכוי הטוב ביותר לכבוש את ראשות הממשלה הוא שר איכות הסביבה מייקל גוב, תומך בולט בברקזיט ואחת הדמויות המחושבות ביותר במפלגה השמרנית. לגוב היה תפקיד חשוב בקמפיין למען הברקזיט ב־2016. הוא נאמן למיי מאז שחזר לקבינט, אך המוניטין שלו ספג מכה קשה לאחר שהואשם בבגידה בבוריס ג'ונסון בבחירות למנהיגות המפלגה ב־2016.
הבא בתור הוא בוריס ג'ונסון בעצמו: שר החוץ לשעבר היה ממובילי המאבק ליציאה מהאיחוד ונחשב למתמודד רציני. ג'ונסון הוא פוליטיקאי נדיר שזוכה לתמיכה בין־מפלגתית: הוא ניצח פעמיים בבחירות לראשות עיריית לונדון, הישג מרשים בעיר שבדרך כלל מצביעה למפלגת הלייבור. אך הפופולריות שלו החלה להתמוטט לאחר משאל העם ב־2016, במיוחד בערים הפרו־אירופיות כמו לונדון, והוא קיבל ביקורות מעורבות על כהונתו כשר החוץ. האתגר הגדול ביותר שלו עשוי להיות השגת תמיכתם של מחוקקים אחרים, שנדרשת בשלב הראשון של מרוץ המנהיגות. אף שהוא לא כוכב העל שהיה פעם, עדיין קשה לעמוד מול כוחו.
את ג'ונסון, שהתפטר ממשרד החוץ בשל הטיפול הכושל לדעתו של מיי בברקזיט, החליף ג'רמי האנט. בעבר שימש האנט שר הבריאות, במשך כשש שנים. הוא הצביע להישאר באירופה במשאל העם, אך אמר שמאז שינה את דעתו, בשל ה"יהירות" של האיחוד האירופי במשא ומתן.
המחוקק שהוא "הידיים הבטוחות" ביותר, לדעת רבים, הוא דיוויד לידינגטון, סגנה של מיי. שמו הוזכר כמה פעמים כראש ממשלה "משגיח" בפוטנציאל. הוא אמר לאחרונה לכתבים: "דבר אחד שקורה כשאתה עובד בשיתוף פעולה הדוק עם ראש הממשלה הוא שאתה מתרפא לחלוטין מכל שאיפה לעשות את המשימה הזאת בעצמך".
בקצה החמישייה עומד סג'יד ג'וויד, שר הפנים, בן להורים שהיגרו מפקיסטן. ג'וויד נחשב ליורו־סקפטי זה זמן רב, והוא תמך באי רצון בחברות באירופה בזמן המשאל של 2016. השבוע הוא כתב ב"דיילי מייל" כי הצביע להישאר באיחוד האירופי "בלב כבד ובלי התלהבות". כשמונה לתפקידו בשנה שעברה, הוא הבטיח "לעשות את הדבר הנכון" בשביל "דור וינדרוש": אנשים שהובאו באופן חוקי ממדינות חבר העמים באיים הקריביים כדי לעזור בשיקום בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה.
מתמודדים בולטים אחרים הם דומיניק ראב, לשעבר השר לענייני הברקזיט; ג'ייקוב ריס־מוג, תומך מוביל בברקזיט; אנדריאה לידסום, מנהיגת בית הנבחרים; ואמבר ראד, שרת העבודה והפנסיה. כמובן, ייתכן גם שמיי לא תצליח לקדם את ההסכם שלה בפרלמנט, ותעדיף להישאר במקומה עד שהממשלה או המחוקקים יצליחו למצוא לפחות קריאת כיוון לפתרון הכאוס.
תרגום: אלחנן שפייזר
