במבט ראשון, לאהוב את אנה הייתה אמורה להיות עוד סדרת דייטים שצוחקים עליה. הרי המתכון של סדרות מעין אלו כבר כתוב מראש: שני אנשים נקלעים לסיטואציה שבה הם רוצים לצאת במיטבם, אבל הלחץ, המצלמות, ובעיקר הניסיון הכושל לשווק את עצמך מול מישהו שלא רוצה לקנות – מייצרים בדיוק את מה שהקהל הכי אוהב לראות על המסך: חוסר מודעות עצמית.
אבל "לאהוב את אנה" רחוקה מלהיות כזאת. אולי בגלל שיש בה כוכבת אחת שלא נשפטת ברבע שעת שידור אלא לאורך עונה שלמה, והקהל זוכה להכיר אותה על כל המורכבות האישיותית שלה. עוד מהרגע הראשון, כשהיא ניצבת בפני הפסיכולוג ד"ר גבריאל בוקובזה, היא שמה את החולשות שלה על השולחן ואומרת: "נמאס לי להיכשל כל הזמן".
המחקרים מראים שממוצע הדייטים שאדם צריך לעבור כדי למצוא את בן הזוג שמתאים לו הוא 12. לכן החליטו בסדרה שאנה תפגוש 12 בחורים שההפקה תסדר לה. למשך תקופת הדייטים היא נשלחת לגלוּת במושב גנות כדי שלא יסיחו את דעתה (האמת, לא ברור למה, מלבד העובדה שהריצות שלה אכן מצטלמות שם יותר טוב) ובין דייט אחד למשנהו היא כאמור נפגשת עם הפסיכולוג בוקובזה שצופה במפגשים ומחווה דעתו עליהם.
הבחורים הראשונים שהיא פוגשת הם סוג של מופע חימום כושל עד שההפקה מואילה בטובה להתחיל לסדר לה גם כמה חתיכים. אבל גם שם, כשהכול נראה מושלם, אנה מצליחה למצוא פגמים גם בהם. פה הבחור לא מכיר את פרידה קאלו וזה נתון בלתי נסלח, שם הוא חתיך אבל לא עושה לה את זה. בסופו של התהליך היא תצטרך להחליט עם מי מהם היא ממשיכה לדייט שני, וכך הם יצטמצמו עד שתגיע לאחד.
הטיפולים המצולמים בקליניקה של בוקובזה הם הפנינה הטלוויזיונית האמיתית של הסדרה. מעולם לא ראינו על המסך ניתוח פסיכולוגי של דייט כושל שמסביר למטופל איפה הוא מפספס. ואנה – כמו רבים מהמטופלים – בהתחלה נאבקת בניתוחים שנעשים עליה, אבל לאט־לאט מתרככת לתוך השלמה והיכרות עם החסרונות שלה.
אך מעבר לכך, יש כאן את הסיפור הקלאסי על "איך יכול להיות" שכולנו מכירים מעולם הרווקות האמיתי. איך יכול להיות שבחורה יפה, חכמה, מוכשרת ומצליחה בתחומה מגיעה לגיל 36 ועדיין לא מוצאת בן זוג. והתשובה מוגשת לנו על ספת הטיפולים – אנה ארונוב היא פניו של דור ה־Y הנושק לדור המילניאלס. שפע האפשרויות שלה והמוצלחות המוגזמת מעלים אצלה את רף הציפיות. התרבות הרוסית שספגה בבית הוריה, שגידלו אותה למצוינות ולשיפוטיות עצמית, גרמה לה להיות שיפוטית מאוד גם כלפי הפרטנרים שלה. דייט עם גבר נחמד על הים, שנראה כמו פסגת הרומנטיקה, מסתיים בקליניקה בהכרזה ש"אני צריכה מעבר לבינוניות". וזה קורה שוב ושוב: בכל פעם שנדמה לנו שהנה, הפעם היא סוף־סוף מתאהבת – השיחה בקליניקה מרסקת את תקוות הצופים עד כדי כך שבשלב מסוים אפילו בוקובזה מעלה בפני ארונוב את ההשערה שאולי בתוך־תוכה היא בכלל לא רוצה זוגיות.
אבל מעבר למורכבות המרתקת של ארונוב, "לאהוב את אנה" עושה גם חסד לקהל הפו"פ בעולם האמיתי. יותר מפעם אחת עמדו נשואים מול חבריהם הרווקים וניסו להבין את עולמם ללא הצלחה. הדמות של אנה מכניסה אותם למורכבות האמיתית של מציאת זוגיות בגיל מאוחר, על כל הקשיים שבה. ומצד שני – היא מספקת גם הזדמנות לפו"פים לראות את עצמם בדייטים שלהם ולהבין כמה דברים חשובים על התהליך. למה זה לא מצליח, איפה הם שיפוטיים, מתי הם מפספסים. היא מעוררת אותם לתהות האם אי־מציאת זוגיות היא רק תוצאה של גזרת גורל או שניתן להיכנס לתהליך נפשי מסוים שיזמן אותה. במובנים רבים, לאהוב את אנה אומרת לצופיה הרווקים את מה שהחברים וההורים שלהם חוששים לומר להם בעצמם.
לאהוב את אנה חמישי, 21:00, קשת 12
