היה היה סוס, שעל פי האגדות לא היה סתם סוס אלא נצר לפגסוס, הסוס המכונף המיתולוגי. לסוס קראו בוקפאלוס ("ראש השור", ביוונית) והוא נודע לשמצה במזגו הרע. איש לא הצליח לאלף אותו ולרכוב עליו. יום אחד ניגש אל הסוס ילד שדיבר אליו ברכות, הפנה אותו כלפי השמש והצליח לעלות על גבו. הסוס, כך הסביר אחר כך, פשוט פחד מצילו. גם הילד לא היה סתם ילד: היה זה אלכסנדר מוקדון, ועל גבו של בוקפאלוס הוא רכב במסעותיו לכיבוש העולם. כשמת הסוס הקים אלכסנדר עיר על שמו, בוקפאליה. 2,240 שנה בערך אחרי שמת אלכסנדר מוקדון בגיל 32, חיבר פרנץ קפקא את הסיפור הקצרצר "הפרקליט החדש", המתאר את ההסבה המקצועית שעבר בוקפאלוס מסוס קרבות לפרקליט. 94 שנים אחרי מותו של קפקא מעלים בתיאטרון החאן, שייבדל לחיים ארוכים, הצגה השואבת השראה מסיפורו של קפקא.
במאית "הפרקליט" והמחזאית של ההצגה, דניאל כהן־לוי, לקחה את גרעין הסיפור – סוס שהוא פרקליט – והצמיחה סביבו עיירה ובה פונדק עם דמויות מגוונות, המתמודדות עם מלחמה שנדמה שלא תסתיים, ועם הופעתו של הפרקליט היוצא דופן. את בוקפאלוס מגלם דודו בן־זאב המצוין, המצליח לאחוז איכויות אנושיות וסוסיות גם יחד, וסביבו כרמית מסילתי־קפלן כבעלת הפונדק הקשוחה והנדיבה בדרכה, שמעון מימרן בתפקיד היסטוריון המוקסם מהמפגש עם מקור ראשוני מלפני אלפיים שנה וביאטריס המוקסמת מבוקפאלוס מסיבות אחרות. כולם מוצלחים.
המפגשים בין בני האדם לאדם הסוסי יוצרים סיטואציות מוצלחות שבהן בוקפאלוס, בניסיונו להיות אנושי, חושף אצל בני שיחו תכונות שאנחנו פחות גאים בהן, אך הן מייצגות אותנו לא פחות מהערכים שבוקפאלוס אוחז בהם. כמה מהמפגשים, למשל הרגע שבו הוא מתבקש להתכחש לסוסיותו או מפגשו עם הטבח הצבאי (איתי שור הנהדר), מרגשים ומבדרים. אבל בכמה וכמה קטעים בהצגה נדמה שכהן־לוי לא לגמרי סומכת על העולם המיוחד שיצרה. הדמויות שלה נקלעות לשיחות העוסקות בחומרי המחזה באופן ישיר מדי, ושאלות של חוק מול צדק, צדק מול רחמים ו"מותר האדם" מדוברות, ופתאום יש תחושה קלה של פעולה בבני עקיבא, שעוצרת את דהרת המחזה.
עבודת הבמה של כהן־לוי מקורית ומוצלחת. בעזרת שני טור, שעיצבה את התפאורה, היא הציבה מעין קובייה שמהווה את אתרי ההתרחשות במרכז הבמה, וממנה פורצות הדמויות מדי פעם ונושאות אל הקהל את דברן באמצעות מיקרופון פשוט למראה. הקובייה הזו מצליחה ללבוש ולפשוט צורות מפתיעות. לדוגמה, בעזרת מאוורר ופלואורוסנטים היא מייצרת תמונות עזות.
עוד משתתפים יוסי עיני, יובל אורון ואריה צ'רנר, והילדים אמיתי זיו וגלעד לדרמן שמשחקים לחלופין את ניקולא, בנה של בעלת הפונדק. התלבושות של אולה שבצוב, התאורה של רוני כהן, המוזיקה של אורי פרוסט, ועל התנועה טולה דמארי.
הפרקליט החאן
