בערב פסח נקרא כולנו בהגדה על סיפור יציאת מצרים העמוס בניסים. אך בעוד נס קריעת ים סוף הוא קליימקס אדיר לסיפור המקראי, בקולנוע, ובכן, זה היה עובד פחות טוב. אנחנו לא מדברים כמובן על עיבודים ישירים לסיפור התנ"כי, אלא על רעיון הנס כמהלך תסריטאי. כי התסריט הקולנועי שונא שרירותיות ואוהב סיבתיות – כשהדרמה והאירועים המרכיבים אותה שומרים על היגיון עלילתי ונובעים באופן ישיר ממהלכי הדמויות ואופיין. נס, לעומת זאת, הוא אירוע שמתרגש על העולם ללא הכנה ראויה ומסוגל להפוך את הכול על פיו. למהלך שכזה יש אפילו שם בז'רגון הקולנועי, "דאוס אקס מכינה", שפירושו "אל מחוץ למכונה". מקורו בתיאטרון היווני שבו אל היה מוּרד לפתע אל הבמה כדי לפתור בעיות בעלילה. יחד עם זאת, בקולנוע יש גם ניסים מוצלחים שדווקא עובדים ובמקרים נדירים הם אף מנוצלים היטב על ידי יוצרי הסרט. אז הנה ארבע דוגמאות לניסים קולנועיים לא מוצלחים וארבע דוגמאות לכאלה שהם לגמרי נהדרים.
הארי פוטר וחדר הסודות – 2002
היש מקום טבעי יותר לניסים פלאיים מאשר עולם הקוסמים? ובכן, דווקא בגלל אופיו הפנטסטי של אתר ההתרחשות, קל להבחין מתי מדובר בקסם לגיטימי ומתי לפנינו מהלך תסריטאי עצל ומעצבן. מהלך כזה בדיוק מתרחש לקראת סוף הסרט, כשהארי נלחם בבסיליסק המפלצתי ועומד להפסיד. לפתע, צץ פוקס – עוף החול של דמבלדור שהוא בקושי דמות משנית שהוצגה בסצנה אחת – ועמו מצנפת המיון. מתוכה שולף הארי את חרבו של גריפינדור ומנצח את הבסיליסק. אך לא רק זאת, במהלך הקרב פצע הבסיליסק את הארי וזיהם את דמו ברעלו הממית, מזל שהדרך היחידה לנגוד את הארס היא בעזרת דמעותיו של… ניחשתם נכון – עוף החול.
מלחמת העולמות – 2005
גרסתו המעולה של סטיבן ספילברג נחשבת לעיבוד מודרני נאמן מאוד לספרו הקלאסי של ה"ג ולס. אבל אולי היה בכל זאת מקום לעדכן משהו מהספר שנכתב ב־1898. בסיום הסרט, כשכבר נראה כי המין האנושי עומד להפסיד, מפסיקות לפתע מכונות החייזרים לפעול והחייזרים נופלים מתוכן ומתים. את ההסבר משלימה הקריינות של מורגן פרימן שמספרת כי מרגע שדרכה רגלם בעולמנו נחרץ גורלם של הפולשים. גופם, כך מתברר, לא היה יכול להתמודד עם הזיהום החיידקי הפשוט ביותר. אז ראשית, קצת תמוה כיצד חייזרים כה מתקדמים לא הכירו את האיום הזה. אבל הבעיה המרכזית בפתרון המוצג היא שלאחר שעתיים שבהן נאבקו גיבורינו על חייהם, הניצחון פשוט נחת עליהם מן השמיים בלי שהייתה להם כל השפעה עליו. הצלה על ידי צינון! הרי לכם חתיכת אנטיקליימקס.
מטריקס רבולושנס – 2003
במרכזו של החלק השלישי בטרילוגיה של האחים ושאסקי נמצא הקרב האבוד על ציון. נחילי הרובוטים רבים מדי וכוחות המין האנושי הולכים ומידלדלים. במקביל, ניאו נאבק באייג'נט סמית' וגם הוא עומד להפסיד. ומה הוא עושה אז? פונה למשא ומתן עם מלך המכונות, דמות שעד כה לא אוזכרה, ומשכנע אותו שהאיום הגדול ביותר עליו הוא תוכנת "סמית". אז בעצם, שום דבר ממה שגיבורינו למדו והשיגו במהלך הסרטים לא היה רלוונטי לניצחון על המכונות. בסופו של דבר, רק הופעתה של מכונת־על היא זו שפותרת את הברוֹך. נו שוין, לפחות ניכר כי יוצרי הסרט לוקחים אחריות על המהלך הזה, כשבחרו לתת לאותה מכונת־על את השם הכל כך אירוני "דאוס אקס מכינה".
נער החידות ממומביי – 2008
כל הפואנטה בסרטו של דני בויל (על פי ספרו של ויקאס סווארופ) היא שאת התשובות לשאלות השעשועון מכיר הגיבור ג'מאל מתוך האירועים והתלאות שעבר בחייו. אומנם מדובר בצירופי מקרים בדיוניים למדי, אבל זהו ידע שנקנה בדם ויזע ולכן כה מספק לראות אותו שולף עוד ועוד תשובות למול המנחה הנדהם. אלא שאז מגיעה השאלה האחרונה, שאלה שהיינו מצפים שהתשובה עליה תגיע מהמקור הכי לא צפוי אך המספק מכול. אך לא, ג'מאל אינו יודע את התשובה ולבסוף הוא פשוט מנחש נכונה. כן, גורל הסרט כולו נפתר באמצעות ניחוש. בויל אומנם מצליח לכסות על העניין בעזרת בימוי סוחף של הרגע, אבל עד שהכתוביות יסתיימו כבר תבינו עד כמה זה מאכזב.
פארק היורה – 1993
אחד הקטעים הכי טובים בקלאסיקה הנהדרת הזו מתרחש לקראת סוף הסרט, כשהגיבורים מוצאים את עצמם במשחק מחבואים קטלני מול צמד רפטורים מסוכנים. בשלב מסוים הרפטורים מאגפים את החבורה משני צידיה ונראה כי הכול אבוד. אלא שאז מגיח הטי־רקס האימתני, לוכד את אחד הרפטורים ובתוך המהומה הגיבורים נסים על נפשם. אז נכון, אפשר היה להתמרמר בזמן אמת על הופעתו הפתאומית של הטי־רקס המושיע. אלא שכיום, אנחנו כבר יודעים שהוא למעשה הגיבור הכי עקבי בזיכיון הזה, ובכל סרט מגיע הרגע שלו להציל את הגיבורים מהתפלץ התורן.
יוקרה – 2006
סרטו המבריק והפתלתל של כריסטופר נולן לוקח את הצופים למסע אל אחורי הקלעים של עולם מאחזי העיניים – לא משנה כמה פלאי הקסם, תמיד יש הסבר ומנגנון המאפשרים את ביצועו. אבל אז מגיעה החשיפה הגדולה של המערכה האחרונה: המכונה שבנה ניקולה טסלה לרוברט אנג'ייר (יו ג'קמן) ומסוגלת לשגר אותו בשניות למרחקים, אינה פועלת על שום עיקרון פיזיקלי. מדובר בקסם אמיתי. ההתנגשות בין הסרט הכל כך הגיוני הזה לתפנית העל־טבעית הייתה יכולה לחרב את החוויה לולא הגילוי הסופי והמצמרר שמאיר באור חדש את האובססיה שמניעה את אנג'ייר: מתברר שכאשר הוא נכנס למכונה, דמותו למעשה משוכפלת. אך בעוד גרסה אחת שלו משוגרת אל המרחק, הגרסה השנייה מיד נופלת דרך דלת סתרים בבמה אל אקווריום אטום וטובעת למוות. כן, אנג'ייר מוכן למות מחדש בכל ערב מוות נוראי בטביעה, רק כדי שיוכל להציג לקהלו את הקסם האולטימטיבי.
ספרות זולה – 1994
בתחילת הסיפור השלישי ביצירת המופת של קוונטין טרנטינו, אנו חוזרים שוב לסצנה מתחילת הסרט המתרחשת בדירתם של הצעירים ששדדו את מרסלוס ולאס. וינסנט וג'ולס עומדים לחסל את ברט, אך הפעם אנו רואים שבשירותים מסתתר אדם נוסף. הוא מפתיע את הגיבורים ויורה לעברם שישה כדורים קטלניים מטווח אפס. ומפספס! אף כדור אינו פוגע. זהו כמובן לא דאוס אקס מכינה, אלא מהלך מכוון ותכליתי של טרנטינו שמעורר דיון על אמונה ושרירותיות כשהוא מציב בפני גיבוריו את האפשרות של נס אמיתי, או כפי שג'ולס מגדיר זאת בתחילה – התערבות א־לוהית. וינסנט הציניקן מזלזל כמובן בכל העניין, אך ג'ולס המאמין איתן בדעתו שזהו סימן משמיים לכך שעליו לעזוב את עיסוקו המאפיונרי. וכאן מתברר כי הנס המדובר הוא מחולל מהלך העניינים שבסופו וינסנט ימצא את עצמו ללא ג'ולס בדירתו של בוטש וייהרג. האם בכך טרנטינו רומז כי לדידו עדיף להיות אדם מאמין?
סופרמן – 1978
השהיית אי־האמון מאפשרת לנו לקבל שסופרמן הוא חייזר שמסוגל לעוף, לכופף פלדה ולירות קרניים מעיניו. אבל לקראת סיום הסרט, לאחר שלויס ליין נהרגת ברעידת האדמה, מתרחש פלא: סופרמן, אחוז רגשות צער ואובדן, ממריא אל החלל במהירות בלתי נתפסת והופך במעופו את כיוון סיבוב כדור הארץ. כתוצאה מכך הזמן חוזר לאחור לרגע שלפני האסון וסופרמן מספיק להציל הפעם את לויס. גם פנטזיה מחייבת כללים והיגיון פנימי, ורבים סוברים שהאירוע הזה חורג מהם לגמרי ושהוא דאוס אקס מכינה בוטה. אז מדוע סופרמן נמצא ברשימת הניסים הטובים? כי לטעמנו, מדובר בחריגה שאפשר ליישב בקלות והיא אף מאירה באמפתיה את הגיבור. ממש כפי שאדם רגיל מסוגל למצוא כוחות כמעט על־טבעיים ברגעי משבר קיצוניים, גם לסופרמן מותר להפגין יכולת־על־על־טבעית ברגע כה דרמטי כמו מותה של אהובתו.
