עוד עיבוד ל"נשים קטנות". הפעם אוחזת במושכות הכתיבה והבימוי גרטה גרוויג המוכשרת, שחקנית ותסריטאית שלפני שנתיים עשתה גם מעבר מוצלח לבימוי עם סרט הביכורים שלה "ליידי בירד". גיבורותיה של גרוויג הן תמיד נשים צעירות ועצמאיות המחפשות חירות מעולמן הכובל, ועל כן קל להבין את החיבור שלה לספרה הקלאסי של לואיזה מיי אלקוט. השאלה כמובן היא למה לחזור שוב לחומר כה לעוס, והאם לגרסת 2020 יש משהו חדש להציע?
כדי לסמן וי זריז, נספר שעלילת "נשים קטנות" עוקבת אחר חייהן של ארבע אחיות: מג, ג'ו, בת' ואיימי, החיות עם אמן בזמן שאביהן לוחם במלחמת האזרחים האמריקנית. לכל אחת מהאחיות אופי ומסע משלה, אך במוקד ניצבת ג'ו העצמאית וחמת המזג, שרוצה להיות סופרת ויוצאת נגד מוסכמות החברה ששללה מנשים כל זכות ואפשרה להן רק להינשא ולגדל ילדים.
גרוויג מספרת שקראה את הספר בילדותה פעמים רבות ודמותה של ג'ו נתנה לה השראה להתפרנס ככותבת. אבל רק כשקראה את הספר שוב בבגרותה היא נהייתה מודעת לנוכחותה של הסופרת לואיזה מיי אלקוט ולפער בינה לבין בת דמותה בספר, ג'ו. אלקוט הלכה בחייה העצמאיים הרבה יותר רחוק מג'ו, והסיום השמרני שהיא התוותה לגיבורתה היה למעשה פשרה ממניעים פרקטיים.
המהלך המרכזי של גרוויג, אם כן, היה ליצור ג'ו חדשה, משודרגת, המאחדת בתוכה את היוצרת והדמות. גרוויג רותמת למהלך הזה את כל מבנה הסרט, והשוני המורגש ביותר הוא הפירוק התסריטאי החכם שמשחק עם הזמנים ונע בשתי־וערב בין אירועי סיום הספר המתרחשים לאחר המלחמה ובין אירועי שנות המלחמה. התחבולה הפורמליסטית של קפיצה בין זמנים מדגישה מאוד את נוכחותה של היוצרת ביצירה ואת האופן שבו היא משקיפה לאחור על האירועים בחייה. גרוויג גם מוסיפה מעין סיפור מסגרת משלה המתאר את קורותיה של ג'ו הבוגרת בניו־יורק, שעה שהיא מנסה למכור את סיפוריה להוצאת ספרים. הדיאלוגים בינה לבין העורך הראשי חושפים למעשה את קשייה האמיתיים של אלקוט למכור את רעיונותיה המתקדמים מבחינה חברתית. שיאו של המהלך הזה מתרחש ממש בסיום (אזהרת ספוילר קטן), ובו שוזרת גרוויג את התהליך שהוביל להחלטה האמיתית של אלקוט בזמנו לשנות את סיום הספר בלחצו של העורך.
דמות נוספת שמקבלת טיפול עדכני משמעותי היא האחות הקטנה איימי. מי שנותרה ברוב העיבודים בעיקר ילדה מפונקת וגחמנית שבטוחה שהכול מגיע לה, מקבלת כעת זמן מסך רב יותר בדמותה הבוגרת, וכאן היא כבר נבונה ומעוררת אמפתיה – בעלת חלומות גדולים אך גם ריאלית מאוד. כתוצאה מכך, גם המשולש הרומנטי בין ג'ו, איימי ושכנן לורי מקבל איזון מחודש.
אבל עם כל המודעות החברתית המודרנית, גרוויג לרגע לא הופכת לצינית ואינה מוותרת על התום המלודרמטי של הספר. התוצאה היא עיבוד שמשכיל לעדכן לימינו את הלך הרוח הפמיניסטי של המקור, בלי לאבד דבר מהטון הנאיבי ומחמם הלב שלו.
נשים קטנות ארה"ב 2019, במאית: גרטה גרוויג, 135 ד'  
