בשבוע שעבר פרסם ה"ניו־יורק טיימס" את רשימת 30 הסדרות הבינלאומיות הטובות של העשור. ברשימה היוקרתית נכללות שתי נציגות ישראליות: "פאודה" במקום השמיני, ו"חטופים" שקטפה את המקום הראשון, לא פחות. הבחירה הזו לא אמורה להפתיע את כל מי שעקב בשנים האחרונות אחרי שוק הטלוויזיה הישראלי. היוצרים שלנו שבים ומוכיחים שהסדרות שמופקות כאן כבר מזמן לא נופלות באיכותן מזו של אחיותיהן בארה"ב ובבריטניה, ושהנרטיב הישראלי ממשיך לספק סיפורים שהעולם כולו צמא לשמוע.
ובכל זאת, האמת חייבת להיאמר. כשאני נתקלת בסדרת מקור מעניינת באמת, עם קאסט מעולה, צילום ופסקול שעוטפים אותה בנעימות, אני עדיין קצת מופתעת. אבל איזו הפתעה נעימה זו לגלות סדרה כמו "הנספח", שעלתה בשבוע שעבר ב־HOT.
את "הנספח" יצר וביים אלי בן דוד, המוח הסאטירי שמאחורי "בובה של לילה" ו"אנחנו במפית". הוא גם מככב בה בתפקיד הראשי, לצידה של התגלית המרעננת אלואיז גודה. אלא שהפעם, בן דוד התרחק מאיזור הנוחות שלו – הקומדיה – ויצר דרמה משפחתית, שעוסקת בין היתר באחד הנושאים הנפיצים והמורכבים של השנים האחרונות: מקומו של גבר בעיצומה של מהפכה מגדרית.
בן דוד מגלם את אבשלום כהן, מוזיקאי שעוקר לפריז בעקבות מינויה של אשתו אנאבל לנספחת בשגרירות ישראל בעיר. בארץ היא זו שהייתה בצילו, בשעה שהקריירה שלו הוצבה בראש סולם העדיפויות המשפחתי. אבל בפריז היוצרות התהפכו, והוא מוצא את עצמו משמש כ"נספח" של הנספחת, הגבר שנשרך אחרי זוגתו, בארץ זרה, מבלי שהוא מכיר את השפה, רחוק ממשפחתו וחבריו.
בן דוד מטפל בסוגיה המגדרית ברגישות יוצאת דופן. אבשלום הוא המאצ'ו הישראלי הטיפוסי, אבל מודע היטב להתאמות שהוא נדרש לבצע. מסכים להיפוך התפקידים הישן והמסורתי, אבל מרגיש אבוד, מבולבל ומתוסכל, בזמן שאשתו משקיעה שעות ארוכות בעבודה, והוא – אמן מובטל – נותר בבית. הוא יודע שזה הזמן שלה לזרוח, אבל לא מפסיק לשאול "אבל מה איתי".
הסדרה מתרחשת בפריז החבולה והמפוחדת בעקבות אירועי הטרור של שנת 2015. וכך, מוצא את עצמו אבשלום מתמודד לא רק עם חבלי הקליטה, אלא עם פחד אמיתי ומוחשי, הצורך לגונן על אשתו ובנו, דווקא בשעה שבה הוא חש כי הגבריות שלו מוטלת בספק. ואם זה לא מספיק, כיהודי ממוצא מרוקאי, דובר ערבית, הוא נמצא ממש על קו התפר שבין השתייכות לאוכלוסייה המאוימת ביותר בעיר, לבין הנטייה לחשוב שהוא משתייך דווקא לאוכלוסייה המאיימת – המהגרים מארצות ערב.
ואיך אפשר שלא לגעת בסוגיה הדתית. באחת הסצנות החזקות בסדרה, אבשלום מלווה את בנו בן השש לבית הספר, והשניים נתקלים בעץ האשוח המקושט שהוצב בו לקראת חג המולד. אבשלום מציע לקנות גם לאורי "עץ מתנות", ובמקביל פונה למנהל בשאלה האם אפשר להציב גם חנוכיה לטובת הילדים היהודים. בתגובה, מוליך אותו המנהל לשלט שעליו חקוקים מגן דוד ושמות התלמידים היהודים שלמדו בבית הספר – ילדים שנספו בשואה.
וברקע פריז היפהפיה, על הרחובות הציוריים ונהר הסיין ובתי הקפה עם הכיסאות הפונים למדרכה. וקשה להתעלם מהעובדה שהתפאורה עושה גם לסדרה הישראלית הזו כל כך טוב – מרככת את הצרימות, צובעת את העלילה בגוונים הרמונים. כי גם בפריז, כך מתברר, הייאוש נעשה יותר נוח.
"הנספח" /// רביעי וחמישי, 20:15 /// HOT3, וב־VOD /// ארבעה וחצי כוכבים
