ביום מן הימים, כשיגיע לגיל גבורות ויֵשב עם נכדיו שישתוקקו לשמוע סיפור מפיו יוכל דני וולף, כדורסלן יהודי אמריקני מוכשר, לספר להם על אגדה שקרתה באמת. סיפור על כדורסלן אלמוני שהיה רחוק מכל רשימת שחקנים מצטיינים ומאור זרקורים, כשאיש לא מעז אפילו לחלום שיש לו סיכוי להפוך למקצוען, ודאי לא בליגה הטובה בעולם. כדורסלן שבהחלטה אחת נכונה שינה את מסלול חייו והפך העונה לאחד השמות החמים בכדורסל המכללות האמריקני, בדרכו הבטוחה לבחירה יוקרתית ביוני הקרוב בדראפט ה־NBA. אם מסתכלים על הנתונים היבשים וולף, יליד מדינת אילינוי, הוא אמריקני לכל דבר, אבל אין ספק כלל שללא מאמץ רב שהושקע מטעם אנשי מקצוע ישראלים ואיגוד הכדורסל המקומי, הקריירה שלו לא הייתה מקבלת כזו תפנית דרמטית.
הכול התחיל לפני כמה שנים, אז ערן עטיה, רכז אגף הגברים באיגוד הכדורסל, קיבל מידע על שחקן יהודי אמריקני גבוה ומוכשר שמעוניין להצטרף לנבחרת הנוער הישראלית. "עטיה שאל אותי אם אני מכיר אותו, עשיתי את הבדיקות שלי ואמרתי לפיני גרשון המנהל המקצועי ולגורמים נוספים באיגוד שכדאי לנסות להביא אותו", משחזר המאמן אלעד חסין, שהדריך באותם ימים את נבחרת הנוער והפך לאחד מהגורמים המרכזיים בחלום שבו וולף חי כרגע. "בשנה הראשונה הניסיונות לא צלחו כי הוא היה עסוק בבחירת מכללה אבל שנה לאחר מכן הנושא עלה שוב והוטלה עליי המשימה להביא אותו, הפעם לנבחרת העתודה שאליה מוניתי כמאמן".
למרות הרצון להגיע התמודד וולף עם לא מעט לבטים, מה שהצריך לא מעט מאמצים כדי לגרום לזה לקרות. "ניהלתי מספר שיחות אתו ועם ההורים שלו והאמת שבשלב מסוים כל מי שידע מהסיפור הזה כבר התייאש, חוץ ממני וממנהל הקבוצה. באותה תקופה היה יותר סיכוי שהוא יסיים ארבע שנות לימוד ויעבוד בוול סטריט מאשר שיהיה מועמד ל־NBA, אבל כבר אז הבנתי שאין הרבה שחקנים יהודים בממדים האלה עם יכולות כל כך גבוהות ושצריך לעשות הכול בכדי לגרום לזה לקרות", מספר חסין, "הבטחתי לדני שנשנה עבורו את סגנון המשחק שלנו ושהוא יחזיק הרבה בכדור וזה לדעתי מה ששכנע אותו בסוף להגיע".
מסע השכנועים שנמשך שנה וחצי נשא פרי בקיץ 2023 עם נחיתתו של וולף בישראל כשהוא אלמוני לחלוטין. מכאן יש שתי גרסאות – האחת מצד השחקנים שטוענת שבתקופה הראשונה הוא נראה מנותק לחלוטין, לא הצליח לקלוע גם בשלב החימום, התקשה מאוד להסתגל לסגנון המשחק ואף זכה לכינוי "דני וולט", בגלל חיבתו הרבה לשירות המשלוחים. באחד האימונים הביס אותו הסנטר אבנר דרור במשחק אחד על אחד ונראה שהחבורה המקומית התקשתה להבין על מה גודל המהומה.
לפי הגרסה השנייה, למרות קשיי הקליטה הראשוניים, נראה שאנשי המקצוע התלהבו במהרה מהפוטנציאל של השחקן שמולם, ופיני גרשון קבע שמדובר בנייט האפמן חדש שעתיד גדול עוד לפניו. "אני לא מסכים לכל הסיפורים סביב השחקנים והיחס שלהם אל וולף כי כבר בשבוע הראשון נועם יעקב אמר לי שזה בדיוק מה שהיינו צריכים, ובזכותו עכשיו נהיה מועמדים למדליה", קובע חסין. "כל התפתחות של שחקן היא לאורך זמן ודורשת תהליך. במשך השנים הבאתי לארץ הרבה מאוד שחקנים יהודים אמריקנים בקבוצות שאימנתי ואני יודע מניסיון שכשאתה מגיע מהקולג' לוקח שלושה חודשים עד חצי שנה להתאקלם לכדורסל האירופי, ואילו לדני לקח שבועיים־שלושה, וזה מראה עד כמה הוא חכם ומגוון ועד כמה היכולות שלו גבוהות. עבדתי עם שחקנים מוכנים יותר שלא הצליחו לעשות את ההתאמה כל כך מהר".
ובאמת, כמה שבועות לאחר שנחת החלו משחקי ההכנה לקראת האליפות ושם כבר הציג וולף יכולת שהחלה להצית את הדמיון. "במשחקי ההכנה הוא התמודד בצורה יפה מאוד עם שחקנים שהיו מועמדים להגיע ל־NBA וכבר אז הבנו שיש כאן שחקן לפחות ברמה של מכבי תל־אביב או הפועל ירושלים", נזכר חסין, "היתרון הגדול שלו זו מנת המשכל הגבוהה שלו, מהשבוע הראשון באימונים הבנו שיש כאן משהו יוצא דופן וכל מי שראה אותו ידע שיש כאן פוטנציאל מיוחד".
נבחרת העתודה הישראלית הגיעה לטורניר אליפות אירופה ביוון בקיץ 2023 אחרי כמה שנים מצוינות שבהן זכתה בתואר פעמיים ברציפות ושנה אחרי שהודחה בשלב חצי הגמר, כשאף אחד לא מצפה ממנה לגדולות ונצורות עם סגל שנחשב אז לבינוני. את הבית המוקדם היא אומנם החלה עם ניצחון מרשים מול טורקיה, 70:86 שבו קלע וולף 16 נקודות, קטף 6 ריבאונדים, מסר 5 אסיסטים וסיים עם 19 נקודות מדד, אבל המשיכה בהפסדים מול בלגיה ואיטליה בהפרשים גדולים וסיימה את השלב הראשון במקום האחרון בבית. המזל הוא שבאליפות המדוברת כל הנבחרות עולות שלב אבל במקרה הזה בשל המאזן השלילי, הוגרלה הנבחרת מול ספרד החזקה, שזכתה בתואר שנה קודם לכן והביסה עד לאותו רגע את כל היריבות שלה.
דני וולף: "אין ספק שההצטרפות לנבחרת הייתה אחת ההחלטות הטובות ביותר שקיבלתי בחיים. זה פתח לי את העיניים, שינה את הדרך שבה אני עושה דברים מסוימים וגרם לי להעריך דברים יותר. הגעתי בלי הרבה ציפיות כי לא ידעתי לאן אני נכנס, ומגיע הרבה קרדיט למאמנים ולחברים שלי בנבחרת"
כל זה לא ריגש במיוחד את חניכיו של חסין שהציגו משחק נהדר בראשות וולף (21 נקודות, 13 ריבאונדים) ונועם יעקב (16 נקודות, 7 אסיסטים) שהפכו לצמד חמד מנצח (ושותפים חברים לחדר במסע) והובילו לסנסציית ענק – ניצחון 52:59 הדחה של הספרדים ומקום ברבע הגמר. כאן כבר נראה היה שהנבחרת של חסין התחברה לחלוטין וברבע הגמר המשיכה במסע הקסם כשניצחה 64:75 את גרמניה ועלתה לשלב חצי הגמר בפעם החמישית ברציפות. גם כאן המשיכו לככב וולף ויעקב, הפעם לצד יובל לוין ורון ציפר. בשלב חצי הגמר גמלה ישראל לבלגיה על ההפסד בשלב המוקדם כשמחצה אותה 46:76 כשוולף מוביל את החבורה במשחק נהדר נוסף עם 17 נקודות, 18 ריבאונדים ו־3 אסיסטים. באותה העת הפך וולף כבר לשם מוכר בכל בית בישראל והנבחרת, שהפכה לסינדרלה הרשמית של הטורניר, עלתה לגמר מול נבחרת צרפת החזקה והציגה משחק לחימה נהדר, עם 31 נקודות של נועם יעקב ודאבל דאבל של וולף עם 17 נקודות ו־16 ריבאונדים. לצערו הפך וולף גם לגיבור הטרגי של הערב לאחר החטאת עונשין גורלית בסיום המשחק, שהובילה להארכה ולהפסד ישראלי 89:79. למרות זאת סיימה הנבחרת קמפיין מפתיע עם מדליית כסף והרבה מחמאות, כשוולף מסיים את הטורניר עם 17.7 נקודות בממוצע לערב ו־12 ריבאונדים, נבחר לחמישיית הטורניר יחד עם נועם יעקב והופך לשחקן מוכר ומוערך.
"מה שדני הציג שלושה חודשים בלבד אחרי שהחל לשחק כדורסל, שונה לחלוטין ממה שהיה רגיל אליו עד אז הבהיר שאנחנו רואים כאן רק את ההתחלה של המסע של הבחור הזה", אומר חסין, "כשאתה רואה שחקן ששובר תקרת זכוכית בזו אחר זו הציפיות לעתיד גדלות יותר. אם בהתחלה חשבנו שהוא יתאים להיות שחקן יורוליג טוב, אחרי הטורניר הבנו שיש סיכוי שהוא ימצא את עצמו גם ב־NBA".
"אין ספק שההחלטה להגיע לנבחרת הייתה אחת ההחלטות הטובות ביותר שקיבלתי בחיים. זה פתח לי את העיניים, שינה את הדרך שבה אני עושה דברים מסוימים וגרם לי להעריך יותר את היכולות שלי", סיכם וולף בסיום הטורניר את המסע שעבר. "הגעתי בלי הרבה ציפיות כי לא ידעתי לאן אני נכנס, ומגיע הרבה קרדיט למאמנים ולחברים שלי בנבחרת. היה מיוחד לראות איך התחברנו כי בהכנה לא חשבתי שנהיה נבחרת חזקה. ברמה האישית הופתעתי מהאינטנסיביות ששיחקתי בה, ואקח את זה איתי מכאן להמשך. זו הייתה אחת החוויות המיוחדות שעברתי ולעולם לא אשכח אותה".
///
דניאל וולף, 20, המתנשא לגובה 2.13 מטרים נולד וגדל כבן זקונים למשפחה יהודית אמריקנית באילינוי וביקר בישראל כמה וכמה פעמים בשנות ילדותו. הוא החל לשחק כדורסל בגיל צעיר ובתיכון Northfield Mount Hermon School במסצ'וסטס זכה עם קבוצת הכדורסל באליפות המכינות הקדם־אקדמיות של ניו אינגלנד ואליפות ארצות הברית למכינות.
"התפקיד של וולף בשנים הראשונות על המגרש היה גארד והוא פיתח את התכונות המתאימות לתפקיד, אבל אז בגיל 14 הוא גבה ב־20 סנטימטרים כמעט בשנה אחת, מה שהוביל אותו לתפקיד הסנטר", מנתח חסין, "העובדה שיש לו יכולות של רכז הופכות אותו לסנטר עם יכולות מגוונות ויוצאות דופן. יש לו ראיית משחק מדהימה, יכולת מסירה מצוינת וחוכמת משחק שכל מאמן ישמח ליהנות ממנה. זה מאוד אופנתי היום שלענקים כמו ניקולה יוקיץ' בדנבר וויקטור ומבניאמה מסן אנטוניו יש יכולות לשחק בתור רכז וזה יתרון שאין להרבה קבוצות".
בסיום התיכון קיבל וולף הצעות למלגה מאוניברסיטאות במינסוטה, פנסילבניה והארוורד אך בחר באוניברסיטת ייל מאחר ומבחינה אקדמית היא נחשבת לאחת הנחשבות בעולם, בנוסף לעובדה שפיתח מערכת יחסים נהדרת עם מאמן הקבוצה, ג'יימס ג'ונס. העונה הראשונה שלו הייתה מינורית מאוד ואותה סיים עם 2.6 נקודות בממוצע, 2.2 ריבאונדים ב־7.3 דקות משחק בלבד. ההצגות שלו בקיץ באליפות ביוון שינו עבורו את הסיטואציה ב־180 מעלות.
"עם החזרה לארצות הברית לייל הוא הבין מהר מאוד שהיחס אליו השתנה לחלוטין", מספר חסין שנמצא עדיין בקשר רציף עם וולף ומשפחתו והם מרבים להתייעץ איתו. "אחרי שהם ראו את המשחקים שלנו הם החלו להשתמש בו על המגרש כמונו מבחינה מקצועית, כשהוא מקבל הרבה יותר קרדיט ומחזיר תפוקה יפה". וולף העפיל עם ייל לטורניר המכללות הארצי והיוקרתי, שם הפתיעה קבוצתו לאחר שהדיחה בסיבוב הראשון את מכללת אוברן, לפני שהודחה ב־32 הגדולות בידי סן־דייגו. הוא סיים את העונה השנייה עם 14.3 נקודות בממוצע, 9.8 ריבאונדים ב־30.7 דקות על המגרש בכל ערב ובעיקר עם ההבנה שעם המשך התנהלות נכונה, הוא יוכל להגשים חלום שלא האמין שכלל ריאלי שנה קודם לכן ולהגיע ל־NBA . לשם כך זנח לעת עתה את שאיפותיו האקדמיות ובחר לעבור למכללת מישיגן החזקה, שידועה בכישרון שלה בשדרוג שחקנים בגובה שלו, שרבים מהם גם יצאו ממנה לליגה הטובה בעולם.
גם במישיגן וולף ממשיך במגמת ההתקדמות שלו, רק שהפעם הוא מציג את היכולות שלו מפעם לפעם בשידור ישיר ארצי בטלוויזיה, מה שהפך אותה משחקן אלמוני שלא היה אפילו ברשימת 100 השחקנים המובילים בשנתון שלו, לממוקם במקום ה־15 בתחזיות בדראפט ברשימה שפורסמה לפני שבועות אחדים. "וולף הוא אחת התגליות הגדולות של העונה שמציג יכולת מסירה יוצאת דופן ותחכום רב, בטח ביחס לגובה שלו כשלעיתים הוא משמש גם כרכז עבור קבוצתו", נכתב עליו באתר ESPN היוקרתי. "הוא עדיין יצטרך להוכיח את עצמו בשל הפרופיל הלא שגרתי שלו כשחקן והתחרות הגדולה בליגה, אבל הנהלת קבוצה ב־NBA שתעריך את התכונות שלו בצורה יצירתית תוכל לקצור את הפירות בטווח הארוך". עד כה מספק וולף 12.5 נקודות בממוצע, 10.2 ריבאונדים ו־3.9 אסיסטים ב־28.7 דקות בממוצע, כאשר השנה הוא משחק בעמדה 4 על המגרש. "אחת הסיבות שלדעתי גורמות להרבה קבוצות להתעניין בו היא העובדה שבשלוש השנים האחרונות הוא עשה בהצלחה שלושה תפקידים שונים על המגרש", מסביר חסין. "אני עדיין חושב שבתור סנטר הוא יהיה אפילו אפקטיבי יותר, אבל מישיגן הפתיעה כשהציבה אותו בתור 4, מה שאמור היה להקשות עליו אבל עדיין הוא מציג יכולת פשוט מדהימה".
המאמן אלעד חסין: "באותה תקופה היה יותר סיכוי שהוא יסיים ארבע שנות לימוד ויעבוד בוול סטריט מאשר שיהיה מועמד ל־NBA, אבל כבר אז הבנתי שאין הרבה שחקנים יהודים בממדים האלה עם יכולות כל כך גבוהות, ושצריך לעשות הכול כדי לגרום לזה לקרות"
אם לא יקרה משהו יוצא דופן לכדורסל הישראלי צפויים להיות שלושה נציגים בעונה הבאה בליגה הטובה בעולם. לצידו של דני אבדיה שפורח כרגע בקבוצתו החדשה פורטלנד לאחר פתיחת עונה מהוססת, צפויים להצטרף בן שרף (כרגע ממוקם 13 בהערכות לדראפט), שמשחק בהצלחה באולם הגרמנית, וכן וולף עצמו. "ההייפ סביב וולף גדול כרגע ולאחרונה פנו אליי נציגים מכמה קבוצות NBA כדי לשאול עליו", מספר חסין, "חלקן הביעו דאגה שקשורה ליכולות הקליעה וההגנה שלו ובשיחות איתו סיפרתי לו על הספקות האלה והוא נחוש להראות לכולם שהוא יכול לעשות מה שאחרים לא בטוחים שהוא יכול. במשחקים האחרונים הוא בהחלט מראה שיפור באספקטים האלה, שיכריעו לבסוף עד כמה גבוה הוא ייבחר. הוא צריך להיות מספיק מהיר כדי לשמור על שחקנים בעמדה 4, ומספיק חזק בשביל לשמור סנטרים ויש מעט מאוד שחקנים שמשפיעים על המשחק כמוהו. הוא יודע למצוא את החברים שלו ולשפר את זרימת ההתקפה ואני מעריך שהוא ייבחר בסיבוב הראשון בין המקומות 20 ל־30".
באופן אירוני מי שנפגעת כרגע מהפריצה של וולף היא נבחרת ישראל עצמה שתרמה לה רבות וראשיה פנו באחרונה לארגון פיב"א בבקשה שירשמו אותו על תקן ישראלי ולא כזר. בקיץ האחרון ויתר וולף על חזרה לנבחרת העתודה והעדיף להתמקד במעבר לתחנה החדשה במישיגן ועכשיו כשהוא בדרך ל־NBA, מי יודע מתי נהנה ממנו בפעם הבאה. "חשוב לדעת שעד שהחליט לעבור למישיגן הוא מאוד רצה לבוא ולהשלים את המשימה, הוא הרגיש מחויבות לנבחרת וחלם לזכות איתנו בזהב, אבל כל הזמן עפו פה טילים והמלחמה גרמה לו לחששות רבים, בטח כשאתה יושב בארצות הברית, רואה את החדשות ושומע שיש התראות על פגיעה בישראלים בכל העולם", מסביר חסין, "בנוסף במישיגן לחצו עליו שיישאר אצלם וחלילה לא ייפצע בקמפיין עם הנבחרת. בניגוד לשנה הראשונה, עכשיו אצלם הוא מקבל תשלום ויש להם זכות ראשונים עליו. ועדיין אני מאמין שנבחרת ישראל עוד תיהנה מאוד מדני בשנים הבאות. הבשורה המשמחת היא שגדל עכשיו דור חדש ומוכשר של ישראלים ויהודים ואני מאמין שבשנים הקרובות תהיה לנו נבחרת נהדרת עם שחקנים שמייצגים אותנו ברמות הגבוהות ביותר".
