באוגוסט האחרון דיסני שחררו סוף־סוף ליוטיוב את הטריילר הראשון לסרטם החדש "שלגיה", המיועד לצאת במרץ 2025, וחטפו קיתונות של צוננים. בתוך שבוע אחד בלבד צבר הסרטון כמעט מיליון דיסלייקים מול 68 אלף לייקים בלבד, והפך ללא תחרות לקדימון הכי שנוא בהיסטוריה של הפלטפורמה. חתיכת הישג מפוקפק, אך ממש לא מפתיע עבור מי שעקב אחר תהפוכות ההפקה הבעייתיות של הסרט במשך שלוש השנים האחרונות. אז איך קרה שהעיבוד לאחד מסרטי האנימציה האהובים והחשובים בהיסטוריה של הקולנוע הפך לכזה פיאסקו? ובכן, לשם כך צריך לחזור קצת לאחור ולהבין לא רק את מקבץ הטעויות הבלתי נגמרות של דיסני, אלא גם את האקלים הרעיל שהצטבר סביבם והסיבות להיווצרותו.
מעשה שהיה
הסרט המצויר המקורי "שלגיה ושבעת הגמדים" הוא לא רק עוד קלאסיקה של דיסני, זוהי ה־קלאסיקה שלהם. מדובר בסרט האנימציה באורך מלא הראשון של האולפן, שראה אור בדצמבר 1937 ושינה את פני הקולנוע. ההצלחה העצומה שלו פתחה בפני דיסני, שעד אז הפיקו אך ורק סרטי אנימציה קצרים, אפשרויות יצירתיות וכלכליות שהפכו אותם לשם נרדף לאנימציה וברבות השנים לאחד מתאגידי הבידור הגדולים והמצליחים בהיסטוריה. כיום, גם לאחר אינספור יצירות מצליחות ואהובות שהפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הפופולרית, דמויותיהם של שלגיה ושבעת הגמדים הן מהמזוהות ביותר עם דיסני ומיצירותיו האהובות ביותר של האולפן. ולראיה – הסרט עוד שומר על מעמדו כסרט האנימציה הרווחי ביותר שנוצר (בחישוב אינפלציוני). ב־1989 נחתם סופית מעמדו האיקוני של הסרט כשהוא נבחר להתווסף לארכיון הסרטים של ספריית הקונגרס האמריקני בטענה שהוא "משמעותי מבחינה תרבותית היסטורית או אסתטית".
ככל שנקפו שנות העשור השני של המילניום ועמן תנועות שהובילו להתעוררות הפרוגרסיבית, הפכה חדירת המסרים המודרניים לסרטי האולפן לאגרסיבית עוד יותר
נסיכה ללא צפרדע
דיסני תמיד נחשבו לאולפן שמרני שמקדש את ערכי המשפחה ונמנע מעיסוק בנושאים נפיצים. הדימוי המהוגן, השווה לכל נפש ולכל גיל, הפך לשם נרדף עבור האולפן ולמקור עוצמתו כמותג. במשך העשורים ידעו קברניטי דיסני לנווט את הספינה למים פוליטיים בטוחים, כשהם שומרים את האצבע על הדופק החברתי ומבצעים את השינויים הרלוונטיים הנדרשים כדי להתאים את עצמם לרוח הקהל המיינסטרימי. כך, בעידן הרנסנס של דיסני שהחל עם "בת הים הקטנה" ב־1989, הוכנסו שינויים הכרחיים באופיין של הנסיכות, שהפכו מדמויות פסיביות שנאלצו לחכות לבואו של הנסיך כדי שיגאל אותן מקיומן המדכא, לדמויות שבוחרות לפעול ולקחת חלק מהותי בעיצוב עתידן. יחד עם זאת, סרטי העידן הפמיניסטי הראשון עדיין תחזקו את המבנה האגדי הקלאסי, שראה בערך האהבה את העיקר ובסיומו עדיין מצאה הנסיכה אושר ועושר בחיק נסיך החלומות שלה. התבנית הזו החזיקה מעמד לא מעט שנים, אך ככל שרוחות הקדמה הלכו והתחזקו, שינויים נוספים התרגשו על סרטי הז'אנר. שנות העשרה של המילניום החדש כבר הציגו זן חדש של סרטי נסיכות, כאלו שגיבורותיהם העצמאיות היו עסוקות בענייניהן מכדי לחפש אהבה רומנטית. אך גם "לשבור את הקרח" מ־2013 ששם במרכזו את הקשר האמיץ שבין אחיות וגם "מואנה" מ־2016 שהתמקד בחיפוש אחר החיבור לשורשים, הצליחו מאוד אצל הקהל. קודם כול כי הם היו סרטים טובים, אבל חשוב לא פחות, כי הצלחתן של אלזה ומואנה הייתה ראויה ומעוררת הזדהות ולא באה על חשבונו של אף אחד, במיוחד לא איזה נסיך חלומות שמצא עצמו לפתע נחות ומיותר.
פעם נוספת בלי רגש
באותן השנים החל בדיסני אחד המהלכים היצירתיים והעסקיים המשמעותיים ביותר שלהם – גל עיבודי ה"לייב אקשן" לקלאסיקות האהובות. המטרה הייתה כמובן לחלוב עוד כמה דולרים מהזיכיונות המצליחים, והדרך לשם, להבנת דיסני, הייתה חייבת לעבור דרך התאמת האגדות הישנות להשקפת עולמו של הקהל המודרני "הנכון פוליטית". הבעיה הגדולה הייתה שאף אחד לא ידע לחזות את סערת הטרלול הפרוגרסיבי שעמדה להתרגש על העולם ואת מלחמת התרבות העקובה מדיו ומקשי מקלדת שתחל בעקבותיו. ככל שנקפו שנות העשור השני של המילניום ועימן ההתעוררות הפרוגרסיבית בחסות תנועות ה"מי־טו", "בלייק לייבס מאטר" וכמובן ה"ווק", הפכה חדירת המסרים המודרניים לסרטי האולפן לאגרסיבית יותר ויותר. השינויים שהמסרים הללו הכתיבו החלו לשנות ולעוות תכנים אהובים, ודורות רבים של מעריצים שגדלו על כל מה שהפך את דיסני לשם נרדף לילדוּת החלו לחוש נבגדים.
הטרלול הפרוגרסיבי
אגדות הלייב אקשן לא היו לבד. דיסני הוא תאגיד ענק וסערת הטרלול הפרוגרסיבי פגעה בכל חלקה טובה בו, לרבות זיכיונות ענק פופולריים נוספים כמו "מלחמת הכוכבים", "מארוול" ו"אינדיאנה ג'ונס". הופעתן של גיבורות נשיות מושלמות ללא חסרונות, יחס מחפיר לדמויות מקור אהובות והעדפה של סיפורים מזויפים על טהרת הגיוון וההכלה על פני תוכן ענייני החלו להשפיע על איכות הסרטים שהפכו למוצרים חנפניים חלולים וחסרי נשמה. קהלי הליבה הוותיקים הוואספים מצאו את עצמם לפתע מחוץ לדיון, ללא דמויות להזדהות עימן ואף יותר מכך, תחת מתקפה על עצם הווייתם.
בניגוד לאלזה ומואנה שקיבלו סיפורים תפורים למידותיהן כדי להפגין בהם את יכולתן ועצמאותן, רבות מהדמויות הנשיות החדשות פשוט נדחפו למרכז הבמה על חשבון הגיבורים המקוריים. דיסני, בניסיונם היהיר למצוא חן בעיני הקהלים המודרניים, רמסו את כל מה שהיה יקר לקהל המסורתי. הזעם עליהם הפך מהר מאד למרד צרכנים של ממש שקיבל רוח גבית חזקה מצידם של יוטיוברים פופולריים כמו The Critical Drinker I Nerdrotic שמרבים לבקר את הצביעות ההוליוודית. האולפן שהיה רגיל להיות יקיר המיינסטרים הפך לשנוא ומשוקץ על ידו.
עורה שחום כשוקולד
הצביעות הזו היא הקלחת הרותחת שאליה נכנסה, או נכון יותר יהיה לומר – קפצה ראש בעיניים עצומות, הפקת שלגיה, ובחוסר טקט משווע הצליחה ליפול לכל בור אפשרי של הפולמוס הפרוגרסיבי ולהרגיז פחות או יותר את כולם.
המוקש הראשון התפוצץ ביוני 2021 כשפורסם לראשונה כי לתפקיד הראשי של שלגיה נבחרה אחת, רייצ'ל זגלר. זגלר, בעלת השם המתעתע, היא אומנם חצי פולנייה אך החצי השני והדומיננטי בבריכת הגנים שלה הוא קולומביאני, ובהתאם מתהדרת לה הנערה במראה לטיני קלאסי. כמה קלאסי? מספיק כדי שתגלם את התפקיד האיקוני של מריה בעיבוד החדש של סטיבן ספילברג ל"סיפור הפרברים" מאותה השנה. למשמע הליהוק מיד קמה צעקה גדולה ברחבי הרשת על שינויה האתני של דמות שמקור סיפורה מחייב כי תהיה בעלת מראה אירופי קלאסי. ולכל אלו שיאשימו את הטענה הזו בקטנוניות או אפילו בגזענות, לעניינה של שלגיה דווקא יש דברים בגו.
במשך העשורים ידעו קברניטי דיסני לשמור את האצבע על הדופק החברתי ולהתאים את עצמם לרוח הקהל המיינסטרימי. אך ככל שרוחות הקדמה הלכו והתחזקו, שינויים נוספים התרגשו על סרטי הז'אנר
בניגוד לדמויות אחרות שאפשר לשחק עם מקורן האתני – כמו מקרה בת הים הקטנה שהפכה לדמות שחורה – טקסט אגדת שלגיה טורח לתאר את גיבורתו במדויק ואף גוזר את שמה ממראיה – שלגיה נקראת כך מכיוון שהיא בעלת עור לבן כשלג והמאפיין החיצוני הזה הוא חלק מהותי מזהותה. ליהוקה של שחקנית שחומת עור לתפקיד נתפס כניסיון בוטה ופתטי של דיסני לגזור עוד קופון פרוגרסיבי מיותר במחיר פגיעה מהותית ביצירה המקורית.
צרות של גמדים
קורבנותיו הבאים של הטרלול היו שבעת הגמדים האהובים, שבתור התחלה הוסר אזכורם משם הסרט. לא ממש ברור מה הייתה תוכניתם המקורית של דיסני לגביהם, אבל התייחסותו לנושא של השחקן קטן הקומה פיטר דינקלידג' (טיריון לניסטר מ"משחקי הכס") בינואר 2022 הכניסה את כל המערכת לסחרור. לצד מחמאות על ליהוקה הפרוגרסיבי של זגלר, תקף דינקלידג' את דיסני על עצם ההפקה "שממשיכה לקדם עלילה מעוותת על אודות שבעה גמדים שחיים במערה". דיסני מיד הבטיחו טיפול נכון בדמויות וכי ייוועצו לשם כך בנציגים מטעם קהילת הגמדים. התוצאה: ביולי 2023 נחשף העולם לצילומי ה"גמדים" מהסט והוכה בתדהמה. מתוך שבע הדמויות רק אחד היה גמד. שאר הדמויות גולמו על ידי שישה אנשים רגילים לגמרי ממקורות אתניים שונים ואחת מהן הייתה בכלל אישה. התגובות המזועזעות לא איחרו לבוא: הקהל הרחב שהיה בטוח שילוהקו שבעה שחקנים קטני קומה לתפקידים, הרגיש שוב שבשם הטרלול חוטפים ומשנים לו את האגדה האהובה מן היסוד. אנשים מתוך קהילת הגמדים תקפו את דינקלידג' ואת דיסני על כך שבמקום לעזור להם, הם למעשה מנעו פרנסה נאה משבעה שחקנים גמדים, והמבקרים ביוטיוב סיכמו בלעג כי ההתייחסות לגמדים בשלגיה כדומים במשהו לבני אדם עם "גמדוּת" היא מלכתחילה אידיוטית לגמרי, שכן ברור לכל ילד שהגמדים בסיפור הם יצורים דמיוניים אגדיים ואין בהצגתם שום זיקה פוגענית כלפי גמדות אנושית.
דיסני הבינו (מאוחר מדי כהרגלם) שהם לקחו שוב פנייה באין כניסה ומיהרו ללחוץ על הברקס. עוד כמה חודשים עברו ובאוקטובר 2023 פורסמה תמונה חדשה שהציגה את שלגיה כשסביבה דמויותיהם של שבעה גמדים דיגיטליים לגמרי בהשראת עיצובם במקור האנימטיבי. לרגע היה נראה שלפחות בסוגיית הגמדים דיסני הצליחו לעקוף את המכשול הפוליטי. ואז הגיע הטריילר.
טריילר טריילר שעל המסך
ממועד פרסומה של תמונת ההפקה האחרונה ועד לפרסום הטריילר הראשון עברה כמעט שנה, ובדיסני קיוו כמובן שהזמן הארוך ישכיח מעט את סערות הפולמוס. אוי התמימות. אם למישהו הייתה עוד תקווה ששילוב הגמדים הדיגיטליים יעבוד, רגעי הריקוד של שלגיה והגמדים שהוצגו בטריילר הבהירו עד כמה הרעיון היה איום ונורא. השילוב בין דמותה האמיתית של שלגיה ודמויותיהם הממוחשבות של הגמדים התגלה כדיסוננס שפשוט כואב בעין. גם אם אפשר להציג בהצלחה בעלי חיים דיגיטליים בסרט אמיתי, יצירת דמויי אנוש משכנעים במחשב היא עדיין משימה קשה מדי שתוצאותיה הן משהו שהמוח האנושי דוחה כלא מספיק אמין.
סוגיה נוספת שהפכה מטרה לחיצי הביקורת בעקבות הטריילר היא ההשוואה המתבקשת בין יופיין של המלכה הרעה ושלגיה. זה אולי מעט מרושע, אך בשלב זה עוינות הרשת כלפי הסרט בכלל וזגלר בפרט (על כך בפסקה הבאה) הייתה כה גדולה, שרבים לא היססו לציין בארסיות שהשהיית אי־האמון הגדולה ביותר שהסרט ידרוש מצופיו לא קשורה לגמדים המצועצעים, כי אם לקבלת העובדה המגוחכת שהמלכה הרעה של גדות, אחת הנשים היפות ביותר כיום בהוליווד, מקנאה במראה של זגלר הסימפטית ותו לא.
ליהוק קטלני
ואחרי כל זה, מרגע שפצתה את פיה לראשונה לפני כשנתיים בראיונות לקראת הסרט, הובהר לכול שהבעיה הגדולה ביותר של ההפקה היא ללא ספק אישיותה של רייצ'ל זגלר עצמה. בשילוב בלתי נסבל בין אנטיפתיות לטון מתנשא (שבשום אופן לא ניתן לתרגם כיאות למילה הכתובה ואתם יותר ממוזמנים לדגום ברשת), זגלר הזחוחה תקפה והשפילה פעם אחר פעם את כל מה שאהוב ויקר לחובבי גרסת האנימציה המקורית.
ביולי 2023 נחשף העולם לצילומי ה"גמדים" מהסט והוכה בתדהמה. מתוך שבע הדמויות רק אחד היה גמד. שאר הדמויות גולמו על ידי שישה אנשים רגילים לגמרי ממקורות אתניים שונים ואחת מהן הייתה בכלל אישה
הנה מבחר קטן מתוך פניניה: על הסרט המקורי לגלגה זגלר וטענה ש"אנחנו כבר לא ב־1937, ושלגיה לא עומדת להינצל על ידי הנסיך או לחלום על אהבת אמת. היא חולמת להיות המנהיגה שהיא יודעת שהיא יכולה להיות". בריאיון נוסף הרחיבה העוכרת ואמרה כי "הסרט המקורי יצא ב־1937 ובהחלט ניכר כך. יש בסרט (המקורי, י"ל) פוקוס על סיפור אהבה עם בחור שבפירוש היה סטוקר שלה".
בהמשך אותו ריאיון היא מתייחסת לתפקיד הגברי בסרט החדש ואומרת ברשעות משועשעת ש"כל הסצנות של אנדרו (בורנפ שמגלם את הדמות הגברית, י"ל) עלולות להיחתך מהסרט כי מי יודע, זו הוליווד בייבי".
יש עוד לא מעט ציטוטים, ובכולם ממשיכה זגלר להפגין יחס מזלזל כלפי הקלאסיקה המקורית, ערכיה והקולגות שלה על הסט. משפיענית הרשת לולו צ'אנג־מסרבי סיכמה היטב ב־X את הבעיה הקשה שנובעת מהראיונות הללו, והשוותה בין קמפיין השיווק של "שלגיה" לזה של "ברבי", סרט נוסף שהתמודד עם הצורך לעדכן עבור קהל מודרני דמות נשית ותיקה ועשה זאת בהצלחה רבה תוך מתן כבוד לכולם. וכך כתבה צ'אנג מסרבי: "השיווק של ברבי אימץ את הנוסטלגיה סביב המקור, גם בזמן שהכיר בכך שהזמנים השתנו. זה הפך ללהיט. שלגיה עושה את ההפך – הקמפיין לא רק לועג למקור אלא גם מבייש את כל מי שאהב אותו כשהוא מציג אותו כקריפי ומוזר. זה ייגמר רע עבור הסרט".
ובאמת, איך אפשר להתלהב מסרט כשהשחקנית הראשית מבהירה עד כמה היא מזלזלת בתפקיד שהיא מגלמת בו? כיצד ניתן להתרגש לקראת גרסה חדשה לאגדה אהובה כשברור שלא נותר בה ולו דבר מקסמו של המקור? ומדוע שצופים ישלמו ממיטב כספם כדי לצפות במוצר שכל תפיסת עולמו מבקרת ומבזה את אמונותיהם ודרך חייהם?
בינתיים, הבוסים בדיסני עשו לזגלר שיחת נזיפה רצינית ובעקבותיה נשלחה הסוררת למספר ראיונות "תיקון" שבהם טון דיבורה ותוכן דבריה השתנו מקצה לקצה. אלא שגם הניסיון הדלוח הזה התפוצץ להם בפרצוף. הרי הציבור אינו מטומטם, והצביעות הפתטית שהוצגה למצלמות רק הוסיפה לתחושות האיבה של הציבור כלפי הסרט והשחקנית.
ונוסיף גם קורטוב אנטישמיות
חשבתם שבזאת תמו צרות ההפקה? לדאבונם של דיסני, מלחמת 7 באוקטובר הציבה זרקור לא מחמיא על מערכת היחסים בין שתי כוכבות הסרט, שכן זגלר ידועה בדעותיה הפרו־פלסטיניות ומרבה להשמיע את קולה ברשתות החברתיות, ומנגד, גדות הישראלית מפרסמת תדיר פוסטים הקשורים בתמיכתה בישראל.
מלחמת 7 באוקטובר הציבה זרקור לא מחמיא על מערכת היחסים בין שתי כוכבות הסרט, שכן זגלר ידועה בדעותיה הפרו־פלסטיניות ומרבה להשמיע את קולה ברשתות ומנגד, גדות מפרסמת תדיר את תמיכתה בישראל
יודעי דבר משתפים שמזה זמן מה השתיים משתדלות להימנע ממפגש סביב מסע השיווק של הסרט בתואנות מפוברקות של לוחות זמנים בעייתיים. הריב הפוליטי חשף כהרגלו גם את כל זוהמת האנטישמיות ברשת כשאחת ההתחכמויות המבחילות ביותר גרסה שזה פשוט מדהים והגיוני שהנסיכה היא פרו־פלסטינית והמלכה הרעה היא ציונית.
לאחרונה, החיכוכים בין הכוכבות הפכו לקולניים עוד יותר כשבהמשך לפוסט שפרסמה על יציאת הטריילר, הוסיפה זגלר את הציוץ: "וזכרו תמיד – free Palestine". השמועות ברשת מיהרו ללחוש כי זגלר החליטה להוסיף את הציוץ כחלק משרשור בעניין הסרט רק כדי להרגיז את גדות. אנשים רבים פרסמו בתגובה פוסטים שבהם הבהירו שגם אם עד כה הם תכננו לתת לשלגיה צ'אנס בקולנוע, הריב המכוער הזה הוציא להם סופית את החשק.
סוף האגדה?
אז האם דיסני בדרך להתרסקות? עם תקציב של 209 מיליון דולר לפני הוצאות שיווק, שלגיה עומד להפוך לאחד הכישלונות הגדולים והכואבים בהיסטוריה של הוליווד. "שלגיה הראשון היה הסרט שהציל את דיסני. השני יהיה הסרט שיהרוס אותם", עקצה בהומור אחת המגיבות בעמוד הטריילר הרשמי של הסרט ביוטיוב. אבל האמת היא שלפחות כרגע, דיסני ישרדו.
לאחר שנת 2023 שהייתה נוראית במיוחד עבורם, עשה השנה האולפן קאמבק מדהים. "הקול בראש 2" ו"דדפול & וולברין" היו הצלחות ענק שהחזירו את הצבע ללחיי בעלי המניות, והחודשים הקרובים טומנים בחובם עוד שני שוברי קופות אימתניים בדמות "מואנה 2" ו"מופאסה: מלך האריות".
אך העתיד תמיד שברירי והשאלה המעניינת יותר היא האם בדיסני ילמדו סוף־סוף לקח ומקבלי ההחלטות יפנימו שהציבור שמגיע לסרטיהם אינו מעוניין במסרים לקהלים "מודרניים" ובהטפות שמאל פרוגרסיבי שבאים על חשבון עולמות, דמויות וסיפורים אהובים. הרי שלגיה הוא רק האחרון ברשימה ארוכה של סרטים וסדרות שכשלו בשנים האחרונות בדיוק מהסיבה הזו. אם האולפן לא ישכיל לכלכל כיאות את צעדיו בהקדם, הוא יכול לשכוח מלחיות באושר ועושר אחרי עצם היום הזה.
