תכולת הספרייה: בעיקר ספרי עיון בתחומי ההיסטוריה, המדע והטכנולוגיה, לצד נוכחות בולטת של ספרי מדע בדיוני, באנגלית ובעברית, שאת רובם רכשתי בעצמי בחנויות יד שנייה (שהן המקומות הכי נעימים בעולם ללכת בהם לאיבוד). אני חושב שהשילוב בין שני הז'אנרים האלה, העיוני והבדיוני, מייצג את האופי שלי בצורה לא רעה. מחד, אני מאוד מחובר למדע הנוכחי ולרעיונות ולתובנות המדהימים שעולים ממנו, ומאידך אני אוהב לגלות מה קורה כשלוקחים את הרעיונות האלה ורצים איתם עד הקצה, כפי שקורה במדע הבדיוני.
מדף קרוב ללב: ללא ספק מדפי המדע הבדיוני. המד"ב הוא השער שדרכו נכנסתי לעולמות המדע והטכנולוגיה. רציתי להבין טוב יותר את הבסיס המדעי מאחורי הרעיונות הפרועים שמצאתי בספרי המד"ב, וכמעט תמיד הופתעתי לטובה מכך שמה שנדמה כפנטזיה מוחלטת, למעשה נטוע במציאות. כנער צעיר חלמתי להיות סופר מד"ב כמו אייזיק אסימוב, לארי ניבן וסופרים נוספים שהערצתי, ולאורך השנים אפילו כתבתי לא מעט סיפורי מד"ב קצרים. אף שפרסמתי כבר שלושה ספרי עיון, עדיין לא כתבתי ספר מד"ב – חלום שאני מתכוון להגשים בעתיד הלא רחוק.
שיטת מיון: עיקר המיון נעשה בין ספרות עיונית ופרוזה על גווניה השונים – כלומר, בין מדע למדע בדיוני ופנטזיה (עוד ז'אנר שאני אוהב). אבל מעבר להפרדה הטכנית בין סוגות ספרותיות שונות, אני גם משתדל לשים את הספרים האהובים עלי ביותר במקומות בולטים על המדף. הסיבה היא שהספרים האלה משמשים עבורי תזכורת קבועה לסיבות שבגללן אני עושה את מה שאני עושה. כשהמבט שלי חולף על פני ספר של אייזיק אסימוב או קארל סאגאן, אני נזכר לרגע בפליאה ובהתרגשות שאחזו בי בתור נער צעיר כשבלעתי את הספרים האלה ונחשפתי לרעיונות שבהם. אני מקווה שאני מצליח להעביר את אותן תחושות גם לקוראים ולמאזינים שלי.
על ארבעה ספרים
המשפט האחרון של פרמה
סיימון סינג / תרגום: עודד שכטר / ידיעות ספרים, 1997
סיפורה של חידה מתמטית בת מאות שנים. את הספר קנתה לי חברתי דאז (ואחר כך אשתי) לקראת טיול בחו"ל, ואפשר לומר שהוא שינה את חיי. מתמטיקה ידועה לשמצה כנושא מורכב ומאתגר שקשה מאוד להסביר לקורא ההדיוט בצורה מעניינת, אבל העבודה המדהימה שסינג עשה בספרו שכנעה אותי שאין ידע בעולם הזה שאי אפשר ללמד בצורה מעניינת, וגרמה לי להבין שאני רוצה להיות זה שיחשוף את הדור הצעיר ליופי של המדע והטכנולוגיה. כשסגרתי את הספר של סינג התחלתי לכתוב את הספר הראשון שלי.
המוסד
אייזיק אסימוב
סדרת מד"ב שנחשבת לקלאסיקה של הז'אנר. כילד, זו הסדרה ששאבה אותי לעולם המדע הבדיוני, למרות ואולי בגלל שאסימוב שילב בה מעט מאוד טכנולוגיות פנטסטיות, רובוטים מתוחכמים וקרבות חלל מרשימים. דווקא העובדה שהעלילה נשענת על רעיונות "רכים" מתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה, ועדיין מצליחה לסחרר אותנו בהשלכות ובתובנות שלה, היא שגרמה לי להבין עד כמה עשיר ומתוחכם הוא ז'אנר המדע הבדיוני, וכיצד הוא עשוי להרחיב את אופקיי.
סיפור
רוברט מקי / תרגום: נועה מנהיים / גורדון ספרים, 2005
ספר עיוני על הטכניקה והמקצוע של כתיבה. מעולם לא למדתי כתיבה באופן רשמי, באוניברסיטה או בקורס. כשהחלטתי שאני רוצה להיות סופר כשאגדל, הבנתי שאני חייב להרחיב ולהעמיק את הידע המקצועי שלי. "סיפור" השפיע עמוקות על האופן שבו אני חושב על מקצוע הכתיבה, בעיקר משום שמקי ניגש למלאכת הכתיבה בצורה מאוד "טכנית" – ממש כמו אדם שפותח את מכסה המנוע של המכונית ומצביע על הרכיבים השונים שבו. כמהנדס במקצועו ובאופיו החשיבה הטכנית הזו מתאימה לי מאוד, ו"סיפור" הקפיץ אותי כמה וכמה דרגות מבחינה מקצועית.
עולם הדיסק
טרי פראצ'ט
סדרת פנטזיה שמצטיינת בכתיבה הומוריסטית ובדמיון פורה במיוחד, כולל שימוש לא שגרתי במדיה הכתובה עצמה. פראצ'ט משתמש בגופנים שונים, אותיות גדולות וקטנות ועוד אלמנטים עיצוביים כדי להכניס בסיפור שכבה נוספת של מורכבות – כמו צייר שמשתמש בצבעים שאף צייר לא חשב עליהם לפניו. אף שהעלילות של פראצ'ט מתרחשות בעולם פנטזיה בדיוני, הן מתכתבות ללא הרף עם העולם האמיתי שלנו, ופראצ'ט נעזר בהן כדי להשמיע אמירות נוקבות ואבחנות מעניינות על החברה והתרבות שלנו.
