תכולת הספרייה: בעולם שבו הידע הווירטואלי נגיש ויעיל ללמידה, הספרייה השימושית שלי היא תוכנת אוצר החכמה. שם אני לומד, חוקר וכותב. מלבד לשבתות וחגים, הספרייה הפיזית שלי נועדה להצהרה ולשמירה. להזכיר לעצמי ולבאי ביתי מה מקור הסמכות והחכמה של חיינו. לכן חשוב לי שיהיו בה ספרי היסוד היהודיים, גם אם חלקם לא תמיד בשימוש. מלבד ספרי היסוד, אני מעדיף שיהיו בה ספרים שימושיים על פרשת השבוע והלכות נחוצות לשבת.
מחלקה מיוחדת מכילה ספרים עם משמעות אישית: ספרים שהייתי מעורב בעריכתם, ספרים עתיקים שירשתי או רכשתי במשך השנים, ספרים שעצם המידע על אלו שלמדו בהם ורשמו הגהות בשוליהם מרגש אותי. יש גם מדף של ספרים עם הקדשות מרגשות ואישיות שקיבלתי מהמחבר, או הערות מעניינות.
ביידיש ישנה אבחנה לשונית בין "ספרים" קדושים ובין "ביכער" (חוברות) של חולין. ה"ביכער" שלי – ספרי מחקר וגם מעט פרוזה – דחוסים בערמות בחדר צדדי. לא משהו שהבית מתנאה בו.
מדף קרוב ללב: ספריהם וסיפוריהם של אדמו"רי וחסידי פולין הקונגרסאית קרובים אלי במיוחד. זה עניין של שפה וסגנון. החשיבה המבריקה שאינה כפופה למשטר ושיטה, הקריצות ביידיש, ואין־סוף הרמיזות שמסתתרות במילים כמו "והבן" או "וד"ל".
שיטת מיון: הספרייה נועדה כאמור לייצר אמירה ערכית. לפיכך גם בסדר יש אמירה חשובה, קצת כמו עריכת וסידור הכתבות בעיתון. לפי סדר החשיבות הערכית: חומשי "מקראות גדולות" במרכז, לצידם נ"ך מבואר, ש"ס בבלי, רמב"ם, שולחן ערוך, משנה ברורה, כתבי ראשונים ואחרונים וספרי חסידות. ויש גם כמה וכמה מדפים עם ספרי ביוגרפיות של צדיקים. גם בהם יש הצהרה.
על ארבעה ספרים
שיח שרפי קודש
הוצאת מסורה, פיוטרקוב תרפ"ג / מהדורת צילום
ר' יועץ קים קדיש מפשיטיק ליקט ואסף שני כרכים של אמרות, סיפורים ופרגמנטים מצדיקי וחסידי פולין הקונגרסאית. הדבר היפה בספר הוא הבלגן שלו (לכן אני מעדיף לא להשתמש במהדורה החדשה שקוטלגה וסודרה לפי נושאים). היתרון של הספר הקטן, הצפוף והמבולגן, שחסידים קראו לו בראשי תיבות "שש"ק", שהוא לא נלמד על הסדר. אתה פותח ואין לך מושג איזו הפתעה רעיונית אתה עומד לקבל. אולי סיפור, אולי מכתב. סוג של הגרלה, שאתה תמיד זוכה בה.
משלי יעקב
רבי יעקב קרנץ מדובנא
משליו של המגיד מדובנא סובלים מיחסי ציבור גרועים ומעיבודים שטחיים למדיות נחותות רעיונית – קומיקסים וקלטות ילדים. לקח לי שנים להבין שמדובר במרבץ חוכמה והברקה מפתיע למדי. את "משלי יעקב" ערך הסופר וחוקר ארץ ישראל הרב משה ניסבוים (ריישר), שהטביע בו חותם של רמה תורנית ומחשבתית מרתקת.
אהל רא"ם
הרב יעקב משה הלל / תשע"ח/ קהלות ישראל – המרכז למורשת העם היהודי
מפגש מרתק בין רבי חסידי, חוקר קבלה אקדמי ותלמיד חכם ספרדי בן זמננו. הספר, מעין קטלוג כתבי־היד שהיו בספריית האדמו"ר ה"אמרי אמת" מגור, נכתב על ידי הרב יעקב משה הלל, ראש מוסדות אהבת שלום. כבן למשפחת חסידי גור זה דורות, הקריאה בו היא חגיגה מפתיעה של ביבליופיליה, ביבליוגרפיה, היסטוריה, גיאוגרפיה ואפילו חסידות. לחסידי גור שורשיים, הוא מגלה פרספקטיבה חיצונית לדמות שחשבנו שאנחנו מכירים.
נגד כיוון ההיסטוריה
אהרון לנסקי / כתר, 2004
יומן הרפתקאותיו של המחבר, סטודנט צעיר, שהחליט יום אחד, בלי שום אמצעים ויכולות, לצאת למסע של הצלת ספרים מכליה פיזית, וכך להציל תרבות שלמה שעמדה להיכחד. אם יש היום ספרות יידיש בעולם, הרי זה בזכות פעילותו. חוץ מאהבת ספר ואהבת יידיש, הספר מוכיח שלפעמים אפשר לשנות את המצב.
