ביהודה ושומרון אולי מצטיינים ביינות וביקבים (כפי שעם ישראל זכה לראות כשוורד בן־סעדון מיקב טורא המצוין השיאה משואה), אך בכל הנוגע לבתי קפה, ההיצע בהחלט לוקה בחסר. פה איזו קונדיטוריה משודרגת, שם נציגות לרשת חסרת השראה.
לכן אין זה מפתיע שכאשר יצא מכרז להקמת בית אוכל חדש בברוכין, במקום עוד פיצרייה או פלאפלייה, הזוכה היה בית קפה בוטיקי בשם "הלל'ס". מאחוריו עומדים תושבי היישוב ירון פישר וגגו קלוגמן, שני יזמים שהניסיון שלהם בעולם הגסטרונומיה הסתכם עד לאותה נקודה בעיקר באכילה. אז הם רתמו את אהבת האירוח שלהם, שכרו יועצים קולינריים שהמליצו על הציוד החדיש ביותר ושפית שבנתה להם תפריט מוקפד.
נסענו לכאן באחד מערבי אמצע השבוע. אחרי מעט התברברות בכניסה ליישוב, הגענו אל מעין מרכז מסחרי מאולתר, ועל אף שהמקום עדיין בהרצה, השמועה כבר עברה מפה לוואטסאפ והוא היה מלא באנשים. חלקם בביקורם הראשון, חלקם כבר פוקדים אותו על בסיס יומיומי.
מאחורי השם "הלל'ס", שעלול לבלבל עם הרשת הירושלמית הוותיקה, עומד סיפור יוצא דופן. חברם הטוב של השניים מנערוּת, הלל רוזנר, נפל בשירותו הצבאי בלבנון. אחרי שהכוח שבו שירת נתקל בחוליית מחבלים, הוא הסתער קדימה ונהרג בקרב. על אף שעברו כמעט שלושים שנה, דמותו של הלל מלווה את הצמד בכל אשר הם עושים. כשהגיע הרגע לתת שם לבית הקפה, לכל אחד מהם בנפרד היה ברור שזה חייב להיות קשור אליו.
כאמור, המסעדה נמצאת בתקופת ההרצה, מה שאומר שהמנות עדיין מתחלפות, אזור הישיבה עוד צפוי להתרחב ולבעלים יש עוד שלל רעיונות כיצד להפוך אותו למיוחד וחברתי יותר.
התפריט מורכב ממנות בסיסיות כמו כריכים, טוסטים וסלטים (קלאסיקות לצד יציאות מקוריות), וגם פיצות, כריכי קרואסון מושחתים, פלטת גבינות מושקעת או פיש אנד צ'יפס. בהתאם לחתך האוכלוסייה המקומית יש כמובן גם מבחר יחסית רחב של מנות ילדים (ספגטי עגבניות לנצח).
פתחנו עם שקשוקה ירוקה שהייתה תקרובת לוהטת של עלי תרד ושעועית ירוקה בשמנת קרמית וסמיכה ובמרכזה שתי ביצים רכות עשויות לכדי שלמות: נוזליות אך שומרות על מרקם כללי יציב. מעל פוזרה בנדיבות גבינת פטה ואת כל העסק ליוותה פוקאצ'ה חמימה שספחה היטב את הטעמים. שימו לב שמחירה כולל גם שתייה חמה או קלה. יש גם כמובן שקשוקה אדומה וגם בלקנית ואפילו טבעונית ונטולת ביצים. המשכנו למנת קרפצ'יו סלק. פרוסות הסלקים המקורמלים יכלו להיות דקיקות יותר אבל זיגוג הבלסמי הביתי (המשובח) והשילוב עם פיסטוקים קלויים ופירורי הגבינה פיצה בהחלט.
מאגף הסלטים התחשק לנו לנסות שתי אפשרויות הכי שונות שיש: סלט ארץ אדמתי – בסיס של קינואה אדומה, חיטה לבנה ועדשי בזלת שאוזנו היטב עם עגבניות קצוצות, פלפלים קלויים, בצל ירוק ועלי נענע. לצידם הגיע גם שיפוד חלומי צרוב וכיפי, טוסטון וגבינת יוגורט רעננה. מן העבר השני – סלט אסייתי שהורכב מפטריות שמפיניון, שעועית מוקפצת, כרוב לבן וסגול, אטריות שעועית וצ'ילי חריף עטופות במרינדת סויה־טריאקי־שמן שומשום. חרפרף, קליל, בנגקוקי. לקינוח הלכנו על הכנאפה שהוגשה בקערת מתכת מסורתית והייתה מצוינת (קדאיף פציח ומענג, תערובת גבינות מלוחה־מתוקה שנמתחת ומי סוכר שהידקו הכול ביחד); וגם מוס שוקולד שנחשב למנה האחרונה הפופולרית ביותר פה והצדיק את המוניטין שלו.
הלל'ס מביאה לגבעות השומרון ניחוחות פריזאיים, אווירה כיפית ומחירים אטרקטיביים. היא אולי נמצאת עדיין בשלבי גדילה אבל הראש שלה לגמרי במקום הנכון, ובעיקר הלב.
