האיש שלא הבחין בשום דבר תיאטרון תמונע
"ככל שהסופר נזקק לפחות עלילה ולפחות מרחב כך כישרונו ניכר יותר… הדברים היומיומיים יפים ועשירים מספיק כדי להפיק בהם ניצוצות" – כך כתב הסופר רוברט ואלזר, אך האם מה שיאה לספרות יעבוד גם על הבמה? נמר גולן וג'וזף שפרינצק, שעיבדו את כתביו של ואלזר להצגה בשם "האיש שלא הבחין בשום דבר" (שהציטוט הנ"ל פותח את התוכנייה שלה) מוכיחים שבהחלט כן, ומצליחים להעמיד על הבמה את המרחב הדק אך העמוק שבו מתחוללת יצירתו של ואלזר.
קצת כמו צמדים קומיים קלאסיים (מרטין ולואיס, אבוט וקוסטלו וכו') גם בצמד זה לכל אחד תפקיד מובהק – שפרינצק הוא אמן קול ומילה שמוביל את הצד הסיפורי, וגולן הוא אמן להטוטים וקרקס שאמון על הצד הפיזי. אבל חלק מהעניין נובע גם מכך שהם חורגים מתפקידיהם, ונכנסים זה לממלכתו של זה, אבל בעיקר מאיך שהם מפיקים ניצוצות מדברים יומיומיים.
כך, באחד הקטעים, דברים מופיעים ונעלמים עם כיבוי האור, הקהל יודע שהשינוי מתרחש באופן טבעי לחלוטין בחסות החשיכה, אך למרות זאת הקסם עובד. קסם אחר מתרחש דווקא כשאנחנו רואים את העמל – את העובדה ששפרינצק, שפניו מכוסות באחד הקטעים, לא משחק מישהו שלא רואה אלא באמת לא רואה ומגשש ונתקל ונחבל, בזמן שגולן מאזן על גופו חפצים שונים. הערב מלא בהפתעות קטנות שהִפּנטו אותי, סחפו אותי לעולם הייחודי של ואלזר והעניקו לי ולשאר הצופים ערב ייחודי, מסקרן ומתגמל ביותר.
לאה קבוצת אנסמבל פספורט, מוזיאון תל–אביב
עיבוד בימתי מוצלח נוסף ליצירה ספרותית, מתרחש בהצגה "לאה" שעיבדה וביימה יעל קרמסקי על פי ספרה של לאה גולדברג "והוא האור" וקטעים מיומנה. "והוא האור" הוא רומן אוטוביוגרפי של המשוררת האהובה שיצא בשנת 1946, אך באותה העת קהל הקוראים והמבקרים לא הסבירו לו פנים.
למרות שמדובר בספר פרוזה, הפיוט שורה על העיבוד של קרמסקי, שכמו הסירה את פיגומי התיאטרון
המוכרים – התלבושות היפות של דינה קונסון כולן בצבע בז', התפאורה הופשטה למסך עגול בצד הבמה שכמעט ריקה לחלוטין (איריס מועלם) ואשר סביבה במרחק נגיעה מהשחקנים יושבים הצופים. כך שמשא הקמתה לתחייה של ליטא בתקופה שבין שתי מלחמות העולם מוטל על כתפי השחקנים בלבד.
למרבה השמחה מדובר בארבעה שחקנים רחבי כתפיים ביותר. למרות שלעיתים היה קשה לעקוב אחר העלילה (דיוק בעריכת הטקסט היה יכול לסייע), המשחק הנפלא של דינה בליי־שור בתפקיד האם, ירדן גלבוע בתפקיד נורה, אייל זוסמן בתפקידים מתחלפים ורונן יפרח כארין, טורף אותך אל תוך ההצגה, והעבודה הקולית והתנועתית נותנת לנו טעימה מרה ומרגשת מהשיגעון והחשש ממנו המקיפים את הדמויות. מדובר בהצגה מעט מאתגרת, אך הצופים בה בלב פתוח, יֵצאו נשכרים.
תנועה חופשית
פרויקט מחול משולב של רקדנים עם וללא מגבלה פיזית יועלה במרכז למחול רמת–אביב. הערב יכלול תערוכה, מופע וג'אם קונטקט פתוח לקהל. ניהול אמנותי והפקה של תמר מייזליש והדר פרנק. הכניסה חופשית.
1.7, המרכז למחול, רמת–אביב, תל–אביב
השחור החדש
"חריידי מייד", תערוכה שנפתחה כחלק משבוע העיצוב בירושלים ומביאה מבט אמנותי על המוצר בחברה החרדית.
אוצרת: נועה לאה כהן. עוד באכסדרת התיאטרון עבודות הקולאז' של פרידה ששון.
עד 7.7, תיאטרון ירושלים
דרך העדשה
שתי תערוכות צילום חדשות נפתחו השבוע במוזיאון הנגב. "היפה מכל הכוכבים" של חנה סהר ו"אורות" של דליה אמוץ. בנוסף מוצגת התערוכה "גלגל צבעים" של האמן אוסוולדו רומברג, עם הגיעו לגבורות.
מוזיאון הנגב לאמנות
