היסטוריה
היא נולדה בנתניה למשפחה חמה, עם אמא ואחות אחת שלדבריה התעניינו באופנה לא פחות ממנה. "כל היום הן היו תופרות ומתלבשות הכי מעודכן ויפה שיש ואני, איך לומר בעדינות, לא הייתי בכיוון. הייתי יותר בקטע של משחקי כדורגל עם הבנים. בתור ילדה לא מצאתי את עצמי חברתית, אפילו עשו עליי חרם. הייתי קצת אבודה. אני זוכרת שיום אחד הוזמנתי לבת מצווה ואמרתי לאמא שלי ולאחותי, יאללה בואו תלבישו אותי יפה. הגעתי לבת מצווה כולי זוהרת והרגשתי ממש טוב עם עצמי, כולם הסתכלו עליי. יום למחרת שאלו בכיתה למה לא באתי. המהפך היה כל כך גדול שלא זיהו אותי באירוע. שם הבנתי את הכוח שיש לבגד ומה זה יכול לעשות לביטחון העצמי".
בגיל 24 חימי כבר עבדה כאסיסטנטית של סטייליסטים מובילים. אבל 11 שנים אחרי כן, בגיל 35, היא חוותה משבר, "הלכתי לקואוצ'רית והתחלתי להתפתח ולדייק את העבודה שלי. התחלתי לקלף קליפה אחרי קליפה והבנתי שאני רוצה לייצר דמות לאנשים. ממש במקרה שירי מימון פנתה אליי וביקשה שאהיה הסטייליסטית שלה, עשיתי איתה עבודה מטורפת. תמיד הלבשתי טאלנטים אבל פה עשיתי לה ממש מהפך ואז הבנתי שאני נמצאת בדיוק במקום שנכון לי, הבנתי שאני לוקחת נשים ומייצרת עבורן דמות בזכות הבגד שאני מלבישה להן".
הקולקציה
"הרבה פעמים אנחנו רוצות שקט, הקולקציה שלי מייצרת את השקט הזה. שקט שאת מרגישה לבושה ומטופלת ולא חלק מכל הטרנדים שמסתובבים בחוץ. רציתי לעצב בגדים שאיתם אפשר להרגיש גם נינוחה וחזקה וגם אופנתית, בלי ליפול לקלישאות של כל הטרנדים. היא מורכבת מפריטים שיתאימו לעבודה מצד אחד אבל גם לאירוע בערב. ולכן היא מותאמת למגוון נשים ולצרכים השונים והייחודיים שלהן.
"אני לא נופלת לטרנדים, לא בקולקציה ולא כשאני מלבישה מישהי. אני כמובן מעורה במה שהולך היום, אבל אני לא אלביש לקוחה שלי בטרנד אם הוא לא מתאים לה רק כדי שתהיה לבושה לפי צו השעה. יש לי עניין כזה, לדבר עם הלקוחה, להבין מה היא צריכה ורוצה ומה נוח לה, ולא פשוט להלביש אותה בסגול כי עכשיו כל החנויות בצבע סגול".
המעבר לעיצוב
"זה היה טבעי מאוד. נהניתי להשתעשע בנושא התפירות והגזרות לאורך כל הקריירה שלי. ההשראות שלי הגיעו מתוך זיהוי שלי לצורך שקיים בשוק. אני עובדת עם הרבה אנשים והרבה חברות אופנה כך שאני יודעת מה הצרכים, ואת כל מה שחסר בעיניי השלמתי בקולקציה הזאת".
סיפור ישראלי
"אופנה ישראלית זה בעיקר להיות קוּל ולא מתאמץ, ובאופן כללי קצת אנדרדרס. הייתי שמחה אם הייתה פה קולקציית ערב, כי לפעמים אני נדרשת לספר סיפור דרך התלבושות שלי וגם לייצר אותו. דרך לוסי באירוויזיון ורותם בכוכב הבא, אני מייצרת סיפור שלא היה מבייש את השטיח האדום".
הדבר הבא
"תמיד החלום שלי היה להצליח בארץ, וזה ממשיך להיות אותו חלום. אין לי עניין להתפתח לחו"ל. טוב לי ונעים לי פה".
