גילית חומסקי, גרה בגבעת–שמואל, סופרת. המחזה "על אהבה רציתי להגיד", שמבוסס על ספרה, יעלה ב–14.5 בתיאטרון גבעת–שמואל
זיכרון ילדות תרבותי. מוזיאון ראלי־רקנאטי בקיסריה. היינו בטיול עם ההורים, עצרנו בקיסריה וראינו שלט "למוזיאון". לא היו אז אינטרנט וגוגל, ופשוט נסענו בעקבות השילוט לבדוק מה זה. הגענו למוזיאון שעד היום אני חושבת שהוא מהיפים בארץ. בשיא האירוע מצאתי את עצמי עומדת מול פסל מקורי של סלבדור דאלי. לא חלמתי שיש לנו דאלי מקורי בארץ (טרום גוגל, כאמור), וכיאה לגודל המעמד פרצתי בבכי מרוב התרגשות.
ספר שקראת פעמיים. מיכאל שלי. קראתי בתיכון ושנאתי כל מילה. עשור אחר כך קראתי שוב, והוא הפך לאחד הספרים האהובים עליי. בקריאה הראשונה חשבתי שחנה גונן, הגיבורה, היא בלתי נסבלת. בקריאה שנייה חשבתי שהיא מורכבת וראויה להבנה. היום אני חושבת עליה את שני הדברים.
דמות שמעניקה לך השראה. מרגרט אטווד. כי היא גם סופרת מופלאה, גם משעשעת ולא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות, וגם אקטיביסטית שרואה את העולם. סופרים שהם גם פוליטיקאים פחות מרשימים אותי. זה חלק קטן מאוד מהתמונה השלמה. מודעות לשאלות הקיומיות הגדולות, החי והצומח והטכנולוגיה הדוהרת, זה הדבר האמיתי.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה? עם לאה אמנו. הדמות האהובה עליי בתנ"ך, והטרגית שבהן. יש לי הרבה מה להגיד לה. רצוי שהקפה יילגם בתחילת הסיפור שלה ולא בסופו. לא מבטיחה לא לעשות לה ספוילרים. בעצם מבטיחה כן לעשות.
באיזו סדרה היית רוצה להתארח? הייתי שמחה להיות אחות של רורי גילמור בבנות גילמור. או ניצבת אקראית ב"הנותרים", כדי להסתפח אל מה שהיא בעיניי יצירת מופת. אבל האמת היא שאין לי יצר משחק או חיבה לקהל, אני בעיקר אוהבת ספרים.
מי מצחיק אותך? אפרים קישון. קשה עד בלתי אפשרי לגרום לי לצחוק בקול רם אבל בספרים של קישון צחקתי בקול, לפעמים עד דמעות ממש. צחקתי מאוד גם ב"חברים", ולא נעים להודות, אבל זה קרה רק השנה. כשהם היו אופנתיים לא היו לנו כבלים ולא התעניינתי בטלוויזיה. כשצופים בקומדיה עשורים אחרי הזמן, יש בה גם חלקים עצובים. למשל הפרק שבו בראד פיט מגיע להופעת אורח, והוא עדיין בן הזוג של ג'ניפר אניסטון. בא לי לקחת אותה לקפה ספוילרים.
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? עם מישהו שעובד בעבודה פיזית וחווה את העולם בלי טקסטים וסימבולים ופרשנויות. מתלבטת בין פועל בניין לעובד נמל.
מאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו. שוקולד ועוגות גבינה. אני חושדת בשיר מסוים שהטמיע בי את שני המאכלים האלו דווקא. סעודת הגורמה האולטימטיבית בעיניי: עוגת גבינה אפויה וכוס קפה.
