להעיר את הטוב: נועה קולר מתרגלת להצלחה

רגע לפני שנועה קולר מגיעה לריאיון, עוצרות אותה שתי נשים במעבר החציה ולא מניחות לה. הן חייבות להחמיא לה על התפקיד המצוין שלה ב"להעיר את הדוב", סדרת הדרמה שהיא מככבת בה בתפקיד ראשי. רק אחרי חיבוק חם הן משחררות אותה לדרכה. "זה נראה כאילו זה קרה בשביל הריאיון", אומרת קולר ומחייכת במבוכה קלה, אבל ברור שזה קורה לה בזמן האחרון לא מעט.

עד לפני כמה שנים לא היו עוצרים אותה יותר מדי ברחוב. למרות שבמשך עשר שנים שיחקה בתיאטרון גשר, ועשתה תפקידי משנה בטלוויזיה, היא פרצה לתודעה הציבורית רק לפני שנתיים בזכות תפקיד הכלה הנואשת בסרטה של רמה בורשטין, "לעבור את הקיר".

כמה שונה עכשיו העבודה שלך בטלוויזיה מהשנים בתיאטרון?
"עבדתי הרבה שנים בתיאטרון, כי בישראל התיאטרון הוא הלחם והחמאה, הפרנסה הקבועה של השחקנים. טלוויזיה זה עונתי ואופנתי, ואי אפשר לבנות על זה. אני עובדת עכשיו על פרויקט ולא יודעת מה יהיה הפרויקט הבא. לעומת זאת, בתיאטרון יש חיים נפרדים, והוא כל הזמן מייצר עבודה. זה ההבדל המרכזי בעבודה. הוא נותן ביטחון כלכלי וגם משאיר אותך במקצוע. ואתה גם כל הזמן חי את הקהל".

מתגעגעת לתיאטרון?
"בטח אחזור שוב לתיאטרון, אבל אני מאוד אוהבת מצלמה עכשיו. אני אוהבת את זה שהמצלמה היא רגישה, ואוהבת ניואנסים שנעלמים על במה".

וגם יותר אנשים רואים, אוהבים ומפרגנים. "להעיר את הדוב" קיבלה ביקורות מהללות. ידעת שהסדרה תתפוס כל כך?
"תוך כדי העבודה הייתי שקועה בפרויקט, והייתי מחויבת אליו בכל כולי. חייתי את התפקיד במשך תקופה, אז בכלל לא הייתי ברזולוציות של טוב או לא טוב. כשראיתי בסוף את התוצאה, זה היה נורא יפה בעיניי. זאת סדרה מקורית ואמיצה".

בסדרה מגלמת קולר את דמותה של הדס, מורה בתיכון שמגלה שיומני הטיפול הפסיכולוגי שלה נחשפו. "קרן מרגלית היא יוצרת מקורית ורגישה שנתנה לי כל מה שהייתי צריכה בשביל לגלם את הדס. היא ניקתה אותי ממניירות ויצרה דמות של אישה אמיצה וחומלת".

מזמן לא ראיתי סדרה שבה בית ספר נראה אמיתי כל כך.
"צילמנו בבית ספר ברנקו וייס עם תלמידים אמיתיים מבית הספר שקרן מרגלית לימדה במשך השנה. התלמידים שלה השתתפו בסדרה כחלק מפרויקט הגמר שלהם. זה בית ספר מאוד הארד קור, שנותן הזדמנות אחרונה לילדים שבאים מבתים מאוד קשים, והמורים שם באמת מגרדים את הילדים מהבית".

יש בסדרה גם החברה של הבת שלא אוכלת כלום, וברור שיש לה בעיות.
"כן. בסדרה יש בני נוער במצוקה. זה העניין. יש כאלה בלי כסף ויש עם כסף, אבל המצוקה אותה מצוקה".

הדס, הדמות שאת משחקת, היא דמות שעוברת שם דברים נורא קשים, מה הרגשת כשיצאת מהתפקיד?
"לסיים היה סוג של פרידה. אבל כל עבודה משמעותית שאני עושה משאירה את החותם שלה. בכל תפקיד יש משהו שנשאר. אחרי 'לעבור את הקיר', אחד הדברים הגדולים שנשארו לי זה הכלי של התפילה. להתפלל בלי לפחד לחזור בתשובה. להעז להאמין בטוב. ב'להעיר את הדוב', הדס לימדה אותי על חיים של חופש ועל חיים בלי הסתרה. משהו שאני מאמינה בו גם בעצמי".

אתן דומות?
"יש בה משהו שאין בי והייתי רוצה שיהיה בי, וזה שהיא לא פראיירית. היא לוחמת צדק. יש לה אג'נדה. היא חושבת שצדק צריך להיעשות והיא מוכנה להתעקש בשביל זה. זה קשור לדמות המחנכת שהיא. זה חלק מהמהות שלה. ואני שוחרת שלום, וצריכה שהכול יהיה בסדר וגם טיפה פחדנית".

צחוק בצד

אבל קולר לא משחקת רק בדרמות רציניות. היא משתתפת בימים אלה ב"קופה ראשית", סדרת סאטירה חדשה של החינוכית שמתארת את שגרת יומם של עובדי סופר מטורללים, בדרך כאילו דוקומנטרית. (ימי רביעי בשעה 21:30)  חוץ מקולר משתתפים בסדרה גם קרן מור בתפקיד הקופאית השתלטנית ודוב נבון בתפקיד הלקוח הבלתי נסבל. קולר מגלמת בסדרה את דמותה של שירה, במלעיל, מנהלת הסניף המתנשאת של שפע יששכר, שמעריצה את סטיב ג'ובס אבל לא יודעת שום דבר ממה שקורה בסניף. "הסדרה כתובה מעולה. התסריט נורא הצחיק אותי", אומרת קולר, "ומיד רציתי את התפקיד הזה של שירה".

מה משך אותך בתפקיד שלה?
"מה שכיף בקומדיות מוקצנות זה שאת נותנת מקום לתכונות מאוד פתטיות באופי שלך עצמך. אז אם אני בתוכי מרגישה לפעמים קצת צדקנית או חנפנית ואני מודעת לנטיות האלה, אז פה אני אומרת לעצמי, 'בואי נועה, ניקח את כל אלה ונעשה מזה מרכז האופי שלך'. אז את לוקחת בעצם תכונה מאוד מביכה ומעצימה אותה וזה נורא כיף ונותן חופש גדול במיוחד בעצם לחבק את התכונות המגעילות שלך ולא להתבייש בהן".

זאת סדרה שצוחקת על כולם.
"נכון, זה העניין. שכל הדמויות הן כאלה. יש שם ייצוג רחב במיוחד של החברה הישראלית, אבל הם קבוצה של חוליגנים קיצוניים. צוחקים על כולם, ואף אחד לא יוצא נקי. זה נורא מרענן".

ב"קופה ראשית" את נורא מצחיקה. שזה שונה מאוד מהדימוי הרציני שנוצר לך בתפקידים אחרים שלך. איפה את מוצאת את עצמך יותר?
"בתפיסה שלי את עצמי אני דווקא קומית. עשיתי תפקידים קטנים בכל מיני סדרות קומיות. ודווקא היה לי נורא ברור שקומדיה תהיה הדרך שלי לקבל חשיפה. וזה לא מה שקרה".

וזה הפתיע אותך?
"מאוד. תמיד נחשבתי שחקנית קומית. זה שימח אותי, כי הקומדיה מבחינתי הייתה פתורה. עניין אותי אם בכלל יוכלו לקחת אותי ברצינות. וזה היה ממש כיף".

לפעמים פחות מעריכים קומדיות.
"בעיניי קומדיות הן דבר מדהים. זאת אמנות גבוהה. סטנד־אפ איכותי הוא דבר גדול ואני נורא אוהבת קומדיות, אבל זאת הייתה הפינה הנוחה שלי והייתה לי נטייה לחשוב שאני אהיה החברה של הגיבורה, שמצחיקה מהצד. כי לדמות המצחיקה לא נותנים תפקיד ראשי. וזה היה לי נוח. רציתי להיות תפקיד ראשי, אבל לא חשבתי שזה יקרה".

ואיך ההרגשה עכשיו, כשאת מקבלת תפקידים דרמטיים ראשיים?
"עכשיו זה מתאים לי. עכשיו אני יכולה לבחור באיזו פינה אני רוצה להיות, דרמטית או מצחיקה. להחזיק על הכתפיים תפקיד ראשי זה משהו שאני כבר נהנית ואוהבת לעשות".

את "להעיר את הדוב" כולם רואים עכשיו. מאכזב אותך שלא רואים ככה את "קופה ראשית"?
"לא, דווקא להפך. אני אוהבת את זה שהיא תוכנית צדדית שמשודרת בחינוכית, וזה לא להיט מטורף בפריים טיים. הצופים מגיעים לאט, אחד מספר לשני, זה נבנה מלמטה. כשאנשים באים לדבר איתי ישנם אלה מ'להעיר את הדוב' אבל אני מזהה את אלה מקופה ראשית, אלה אחרים".

"קופה ראשית" היא סאטירה לצעירים. הבת שלך רואה את הסדרה?
"היא ראתה קצת, כשאני בסביבה, כי בכל זאת היא רק בת שבע".

ומה היא חשבה?
"היא אהבה וצחקה. היא מבינה דברים שילדים אוהבים. אבל אני גאה בסאטירה הזאת. וזה כבר בסדר שהיא רואה את אמא במסך. זה התפקיד הראשון שעשיתי שהיא רואה".

באמת?
"היא ביקשה פעם לראות את 'לעבור את הקיר', ממש התעקשה, ואפילו הזמנתי ושילמתי עליו בווי־או־די, והיא השתעממה אחרי רגע. אבל היא ידעה להגיד אחרי שזכיתי בפרס אופיר ש'זכיתי בגביע'".

מפרגנת.
"באופן כללי בעלי והילדים הם קבוצה מפרגנת. בעלי עובר איתי על טקסטים. אין לו ברירה. הוא מת לישון אבל אני מכריחה אותו".

את קוראת עכשיו ביקורות על עצמך? יש הרבה ביקורות טובות.
"כן, זה כיף. אבל קיבלתי גם ביקורות פחות טובות. ואסור לקרוא טוקבקים. זה מעליב. רק כשאני במצב של הרס עצמי, אני עושה גוגל על עצמי וקוראת טוקבקים".

את יודעת מה הבעיה לעשות עלייך גוגל? הגוגל כל הזמן שואל אם התכוונת לנועה קירל.
"כן, נכון! הייתי רוצה להרוויח כמוה או לפחות להצטלם לאינסטגרם שלה. אנחנו יכולות אולי להתאחד ולהתחלק בנטל. אם היא תרצה, נבדוק אם היא מתאימה לעשות לי בייביסיטר על הילדים".