איך בונים רבי קומות דוגמת מגדל בורג' ח'ליפה בן 800 המטרים בדובאי? מהי תורשה ומהו DNA? מהי שנת חלום ואיך המוח מתפקד באותו זמן? איך בנויה העין האנושית וכיצד נוצרת אשליית ראייה? לא, זו לא הקדמה לספר על נפלאות הטכנולוגיה או על פלאי גוף האדם, אלא חלק מהנושאים המגוונים שאפשר למצוא דווקא בספר על פרשיות השבוע, שראה אור לאחרונה ונקרא 'מעשה בראשית – חידושי מדע בפרשת השבוע'".
על הספר אחראים שלושה: אברהם נתיב מהנדס אלקטרוניקה, 37, אב לחמישה, בעל תואר בפיזיקה; לוי צכמייסטר, 33, מהנדס תעשייה וניהול, אב לשלושה, בוגר מכון לב – ונתי בן-דוד, 39, אב לארבעה, שעוסק בכתיבה ובעריכה של תכנים חינוכיים. השלושה, ביחד עם המאייר יוסי שחר, החליטו למזג בין השכלתם במדע ובטכנולוגיה עם השכלתם התורנית לתוך ספר לילדים ונוער – והתוצאה מרשימה.
"כמו הרבה מהרעיונות הגדולים, הספר נולד לגמרי במקרה", מספר צכמייסטר. "באחת השבתות הילדים שלי סיפרו על פרשת השבוע שלמדו בגן ובבית ספר, ואז אשתי אמרה לי: 'למה שלא תספר להם גם על דברים מעניינים שקשורים בידע כללי?'. לא הכנתי שום דבר מראש, והנושא הראשון שעלה הוא מה שראיתי על השולחן – תירס. סיפרתי להם איך הוא גדל, מה התוצרים שלו וכולי, והילדים היו מרותקים. מאוחר יותר דיברתי עם חבריי אברהם נתיב ונתי בן-דוד, וביחד חשבנו על כתיבת ספר שמחבר בין פרשת השבוע לעולם המדע הטכנולוגיה. הבנו שיש כאן צורך אמיתי – הורים שרוצים שהילדים שלהם ילמדו תורה בשילוב מדע, טכנולוגיה, רפואה, היסטוריה ועוד, ויבינו מכך שהתורה רלוונטית לחיי היומיום". את הספר ניתן להשיג כעת באמצעים דיגיטליים וברשתות החברתיות, כגון פייסבוק.
"הרעיון לספר היה לתת מענה לחוסר גדול", מוסיף נתיב. "לנו, בתור נערים שלמדו בישיבה תיכונית סטנדרטית, הייתה הפרדה מאוד ברורה בין החלק התורני של היום- לימודי הקודש, ובין חלקו השני שהתמקד בלימודי החול. החיבור בין הדברים בקושי היה קיים. גם במערכת החינוך היום, הקשר בין התכנים התורניים והערכיים לבין תכני המדע הטכניים הוא מלאכותי ואינו טבעי. לכן, החיבור בין הדברים, ובמיוחד הערכים המוסריים והמהותיים יותר, הם ממש דרכה של התורה בעידן המודרני, וחשוב לתת לכך ביטוי יותר נרחב".
איך אנשים שמגיעים בעיקר מהתחום הטכנולוגי מדעי, מחליטים להרים פרויקט כזה? מה היה הכוח המניע?
"המיוחד בשילוב בינינו הוא הרקע והמומחיות של כל אחד", משיב בן-דוד, איש החינוך מבין השלושה. "האחד היי-טקיסט ותיק שעוסק במדע מגיל מאוד צעיר, השני מהנדס תעשיה וניהול במערכת הבריאות ויזם צעיר, והשלישי מנהל בית ספר שעוסק בחינוך שנים רבות. למעשה, כל אחד הטמיע בספר את האני מאמין שלו. שלושתנו משולבים בכל פרשה בצורות שונות".
את הספר מלווים איוריו של יוסי שחר (שמאייר בעיתון בשבע ובמקומות נוספים). איך הייתה צורת העבודה איתו?
בן-דוד: "יוסי הוא אומן בתחומו, לכן היה חשוב לנו לתת לו יד חופשית כמה שניתן. כשסיימנו לכתוב את הפרשה, יוסי חשב כיצד יצליח לגרום לקורא להבין את העוקץ שבציור שלו, מה שאפשרי רק עבור מי שקרא את מה שנכתב. האיורים מאירים את הנושאים הלימודיים בזווית משעשעת שיכולה להעניק לנושא הכי כבד מין קלילות שכזאת. יוסי בחר בדמות בשם 'פרשיהו' שמלווה כל פרשה בשיתוף ילד וילדה שנקלעים איתו למקומות שונים ומשונים".
החבורה עבדה על הספר במשך כשנה וחצי, כשלא הכול הלך לפי התוכניות. "מההתחלה, לקחנו את הפרויקט הזה לכיוון היזמי, כדי להתנסות גם באלמנטים השיווקיים והלוגיסטיים שקשורים בו", מספר נתיב. "בתחילה, ניסינו לגייס מימון דרך הדסטארט, אך לא השגנו את הסכום המבוקש. לשמחתנו, במכון מש"ה (לחקר משנת הרמב"ם) התלהבו מהרעיון של הספר מתוך חיבור למשנת הרמב"ם, השקיעו בנו כספית וביחד הוצאנו את הפרויקט לפועל. בדיעבד, מעז יצא מתוק, באמצעות ההוצאה של המכון הצלחנו להוציא ספר איכותי יותר. הם היו לנו לעזר לאורך כל הדרך. השתדלנו ליהנות גם מהדרך, לא רק מהתוצאה".
הקושי העיקרי בהרמת המיזם מגלה בן-דוד היה "שכל אחד עסק בשוטף בעבודתו, ולא היה לנו הפנאי להיפגש באופן תדיר. העבודה בגוגל דוקס על החומרים גרמה לכך שעל כל פרשה עברנו כמאה פעם, בלי להגזים. הגהות, תיקונים, שאלות, ויכוחים, עד שהגענו לתוצר הסופי".
איך בחרתם בכל פרשה במה להתמקד?
בן-דוד: "היו לנו כמה עקרונות בכתיבת הספר: ראשית, להנגיש את הפרשה גם למי שאינו בקיא בפרטיה, ולהקדים על הנושא באופן הכי ברור. אחר כך הפרשה מובילה אותנו לשאלה מרכזית, כשהתשובה לה נמצאת בהבנת הנושא המדעי, הטכנולוגי, ההיסטורי, או כזה שקשור בגוף האדם וכדומה. לאחר שהקורא מקבל את כל המידע בשפה ברורה וזורמת, השאלות על הפרשה מתבהרות לו, והוא לומד בנוסף גם איזה מוסר השכל".
"במערכת החינוך היום, הקשר בין התכנים התורניים והערכיים לבין תכני המדע הטכניים, הוא מלאכותי ואינו טבעי. החיבור בין הערכים המוסריים והמהותיים יותר, הוא דרכה של התורה בעידן המודרני, וחשוב לתת לכך ביטוי יותר נרחב"
מצאתם בקלות נושאי 'חוץ' מעניינים לכל פרשה?
"האמת שבהתחלה חששנו שלא נמצא נושא מתאים לכל פרשה, במיוחד בפרשיות שנחשבות לפחות 'אטרקטיביות' כמו בחומש ויקרא. מה שקרה בפועל זה שהיו לנו כל כך הרבה נושאים להרחיב בהם, עד שלקח לנו הרבה זמן להחליט באיזה נושא נתמקד בכל פרשה. מפתיע לגלות, שכאשר קוראים את פרשיות התורה כאנשי מחקר ומדע, מגלים בכל פינה ופסוק נושא הקשור למדע, וכמו שניתן לראות בספר, ההבנה המדעית שופכת אור חדש על הבנת התורה והפירושים המסורתיים".
הספר מורכב מהמון פרטים, איך הפכתם את הכול ליצירה אחת שלמה?
נתיב: "די מהר הבנו שיש לחלק את העבודה בינינו בגלל מספרן הרב של הפרשיות, אך יותר מכך, שכל אחד יביא לידי ביטוי את הצד שיותר נוכח אצלו בחיים ובמקצוע. אני יותר בתחומי הפיזיקה, החלל, והנדסה, לוי בתחומים הנוגעים לרפואה וגוף האדם, ונתי כאיש חינוך על הפן החינוכי והערכי של המאמרים. בהחלט חשוב בפרויקט כזה לא לוותר, לדרבן את החברים לעמוד בלוחות זמנים ולנהל את בעלי המקצוע השונים. את תפקיד המנהל תפס לוי בהצלחה רבה".
התורה כמיזם
אף שמדובר בספר שעוסק בפרשיות השבוע ולכאורה מיועד לציבור הלומדים המסורתי שלהן, כותבי הספר מייעדים אותו לכלל הציבור. לשמחתם, זה גם מה שקורה בשטח, כפי שמספר צכמייסטר: "אנשים שאינם דתיים ולא מכירים כל כך את פרשת השבוע, אומרים לנו: 'הספר מנגיש את הפרשה ומחבר אותה לעולם ולשפה שאנחנו מכירים' או 'לא הבנו עד היום כמה חיכינו לספר כזה'".
ומה לגבי הציבור החרדי, הם מוצאים בו עניין?
"אין ספק שלהגיע לציבור החרדי זה אתגר לא קטן, אבל אנחנו עמלים על כך ומקווים שנצליח בעזרת השם. מעבר לזה, הספר נכתב עבור ילדים. הוא מנוקד, כתוב בשפה קלה והאיורים בו מחברים את הילדים לפרשה ולמדע. מה שמתרחש בפועל זה שהמבוגרים מצאו בו עניין רב. לא פעם כששאלנו חברים האם הילדים שלהם החלו לקרוא בספר, התשובה הייתה שהם עצמם כבר סיימו אותו".
מה החזון שלכם? מה אתם מתכננים לעשות בעתיד בכל הנוגע לספר?
צכמייסטר: "בתקופתנו, כמעט בכל יום שומעים על הקמת מיזמים. מושגים כמו חדשנות, יזמות ויצירתיות נשמעים כמעט בכל תחום. אנחנו חושבים שגם בתחום התורני דרושים מיזמים יצירתיים וחדשניים. מבחינתנו, הספר הוא מיזם. מיזם של חיבור בין עולם התורה לעולם המדע, בין עולם הקודש לעולם החול. אי אפשר זה בלי זה. אנחנו מרגישים כפורצי דרך בתחום. חיפשנו ולא מצאנו ספרים לילדים שהופכים את התורה ל'תורת חיים', למשהו שמחבר את הילדים לתורה באופן מוחשי ומסקרן. אולי זה נשמע קצת נדוש, אבל באמת חשוב לנו שהספר יגיע לכל בית. בתקופתנו יש בו צורך מהותי".
"הספר הוא מיזם. מיזם של חיבור בין עולם התורה לעולם המדע, בין הקודש לחול. אי אפשר זה בלי זה. חיפשנו ולא מצאנו ספרים לילדים שהופכים את התורה ל'תורת חיים'. משהו שיחבר את הילדים לתורה באופן מוחשי ומסקרן"
יש פרויקט חדש בקנה?
נתיב: "ברור! בעתיד המאוד קרוב, בהתאם לדרישה שהולכת וגוברת, אנחנו רוצים לתרגם את הספר לאנגלית. דווקא בחוץ לארץ, החיבור המיוחד שבספר יוצר קשר למקורות אצל אנשים שלא כל כך מחוברים למסורת בדרך כלל. בהמשך, אנחנו רוצים לקדם את רעיון המדע בתורה בעזרת אופנים פרונטליים כסדנאות ממש, וגם ללכת בכיוון יותר טכנולוגי של פיתוח משחקים או אפליקציות בנושא. אנחנו כל הזמן חושבים על רעיונות חדשים".
