01 זיכרון ילדות תרבותי. הופעה של להקת הצ'יזבטרון בקיבוץ יגור, שהמריצה אותי לכתוב פזמונים ולא שירים, לשם אבי כיוון אותי. היצירות הראשונות שכתבתי היו שירים, שפורסמו בעיתוני ילדים ונוער: דבר לילדים, ניבים, במעלה. עד היום שמורים אצלי מכתבי הדרכה שקיבלתי מעורכי העיתונים, המשוררים שמשון מלצר ומשה בן־שאול. רק לאחר מותו של אבי, בהיותי בן 25, אזרתי אומץ לכתוב פזמונים.
02 יוצר שאתה אוהב במיוחד. מרדכי גבירטיג, גדול הפזמונאים היהודים בין שתי מלחמות העולם. חי בפולין וכתב ביידיש. אהבתי אותו משום שידע לשלב הומור ורגש באותו שיר, ולצבוט את לב מאזיניו. השיר המפורסם ביותר ששרד אחריו היה "העיירה בוערת". אך אבי השמיע לי גם שירים נפלאים אחרים, כמו רייזלה, אברמל'ה הגנב, אבא שלי כהן, ועוד ועוד. גבירטיג נרצח בקרקוב בזמן השואה.
03 דמות שמעניקה לך השראה. יהודה הלוי, שמייצג בעיניי יהדות נאורה ופתוחה. מצד אחד היה רב, רבי יהודה הלוי, שכתב שירים ופיוטים, חלקם שירי קודש שנכנסו לספרי התפילה וחלקם שירי חול, ובהם שירי אהבה, אפילו שירים ארוטיים, ומצד שני כתב את אחד מספרי ההגות החשובים ביותר של עם ישראל, "הכוזרי". זאת היהדות שמדברת אליי.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה. עם המגיד מדובנא, שהיה דרשן חכם ומקורי במאה ה־18, אך ידע לשלב בכתיבתו גם משלים מלאי הומור מחיי היומיום של יהודי ליטא. אני מניח שגם הגאון מווילנה היה מצטרף למפגש בשמחה, כי גם הוא העריץ את המגיד.
05 ספר שקראת פעמיים. את הספרים שאני כתבתי קראתי אינסוף פעמים כדי לתקן פגמים ושגיאות, וחלקם אני מצטער שלא קראתי פעם נוספת… ספרים שקראתי שוב ושוב: "הטור השביעי" של אלתרמן, "מלחמה ושלום" של טולסטוי, "ספר הבדיחה והחידוד" של דרויאנוב, "ספר האגדה" של ביאליק ורבניצקי ועוד ועוד.
06 מי מצחיק אותך. שייקה אופיר, אך לצערי הוא אינו מופיע בשנים האחרונות.
07 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. אין כזה. אפילו תוכניות הבישול אינן מעוררות לי את התיאבון.
08 עם מה אתה נרדם. שנת הצהריים חוטפת אותי כשאני צופה בטלוויזיה, בתוכניות של ערוץ הטיולים ותוכניות טבע שבהן אני רואה כמה מסכנה הלביאה שצריכה לרדוף אחרי האוכל לגוריה כל יום מחדש, וכאשר היא לא בבית בא איזה אריה מלהקה אחרת ואוכל את הגורים שלה. בלילה אני נרדם ברגע שאני מכבה את האור.
