גיבור "מה שאחרים חושבים בי" הוא קורא מחשבות: הוא שומע את המחשבות של אחרים כאילו היו שלו. ליכולת זו יש כמה יתרונות – בעבר הרוויח בעזרתה סכומים עצומים במשחקי פוקר, וכיום המשטרה נעזרת בכישוריו לחקירת פשעים מורכבים במיוחד – אבל יש לכך גם מחיר גבוה: קוראי מחשבות קופאים בסיטואציות חברתיות, וחייבים לחיות בבידוד כדי להגן על עצמם מפני מחשבות תועות; וגרוע מכול, הם לעולם לא יודעים בוודאות אילו מחשבות הן באמת שלהם ואילו נשתלו בהם.
בדומה לספרים קודמים של יואב בלום, מדובר בסיפור מתח: בפתיחת הספר, הגיבור נטול השם – מאפיין שמצביע על היעדרו של גרעין אישיותי מוצק וקבוע – נחטף מביתו בידי קוראת מחשבות מעברו. היא מובילה אותו למסיבה שהשהות בה גורמת לו ל"הצפה" ולסוג של התמוטטות עצבים. בהדרגה מתברר שהתופעה רחבה יותר: מישהו מנסה לחסל קוראי מחשבות, מה שמחייב אותם להתאסף יחד כדי לשמור על ביטחונם. אך מאחר שקוראי מחשבות לא מסוגלים לקרוא זה את זה, אין להם דרך לדעת האם – כפי שהולך ומסתמן ככל שהעלילה מתקדמת – הרוצח הוא למעשה אחד מהם.
ברמה העמוקה יותר, זהו ספר שמשתמש בכלים בדיוניים כדי להציף שאלות פילוסופיות שקשורות בזהות ובגורל. מנגנון קריאת המחשבות המבריק שעומד במוקד הספר מציף את השאלה מה הופך אדם למי שהוא, מהי מידת הקרבה והאינטימיות הנכונה בין בני אדם, והאם זהות אותנטית היא אפשרית או שמא כולנו, כמו קוראי המחשבות, איננו אלא אוסף של מחשבות ודעות שאנו סופגים לאורך חיינו.
הכתיבה של בלום קולחת, ובעיקר מצליחה לקחת רעיון לכאורה מופרע לחלוטין ולחקור את השלכותיו באופן שווה לכל נפש, ומתוך זיקה לשאלות יסוד שכל אדם מתמודד איתן. המקומות שבהם מתוארת קריאת המחשבות עצמה מעניינים במיוחד: בפרק הראשון מוצג "זרם תודעות" – פסקה ארוכה שמחשבות שונות נשזרות בה זו בזו, ולקראת הסוף הערבוב של מחשבות ותודעות מיוצג בטכניקה גרפית שבה האותיות נדחסות זו אל תוך זו. קצת מצער שאין יותר קטעים כאלה.
לצד זאת, הספר סובל מאפיון שטחי של רבות מן הדמויות, וכן מבעיה מבנית: התעלומה שעומדת במרכזו פשוטה למדי, ולא קשורה באופן הדוק למנגנון קריאת המחשבות או לתמות המרכזיות של הספר. החקירה של שאלות המפתח מגיעה ברובה דרך סיפורי רקע של הדמויות או מהשיחות ביניהן, עד כדי כך שלעיתים מתקבלת ההרגשה שיש כאן שני ספרים – הראשון תעלומת רצח והשני קבוצה של קוראי מחשבות המעלים תהיות פילוסופיות – שבמידה רבה כל אחד מהם נותר עומד בפני עצמו.
נראה שהתמות הנבחנות בספר משקפות רגע היסטורי שמתאפיין בתחושות של בדידות וניכור ובדומיננטיות של רשתות חברתיות ובעלייה של "תודעת רשת" – עולם שבו נדמה לעיתים שהמחשבות של מיליוני אנשים גלויות לחלוטין ומאיימות להציף בכל שיטוט אקראי ברשת, ושבו גוברת התהייה עד כמה המחשבות והרגשות שאנו חווים הם באמת שלנו. ואם בלום לא מציע תשובה, לכל הפחות הוא עושה עבודה טובה בחידוד השאלות.
מה שאחרים חושבים בי
יואב בלום,
כתר,
288 עמ'
