"אף פעם לא ויתרתי כשהיו לי קשיים"

חלומו של כל כדורגלן ישראלי הוא לקבל באחד מימות הקיץ טלפון מהסוכן שמבשר לו על קבוצה בחו"ל שחפצה בשירותיו, ומוכנה להעניק לו בתמורה שדרוג כלכלי ומקצועי. אבל לצד הרשימה הארוכה של כישרונות ישראליים שעשו קריירה יפה וארוכה מעבר לים, קיימת גם רשימה אחרת – זו של אלו שמיהרו לקפל את הזנב וחזרו לארץ הקודש ולאוכל של אמא.

גם החלוץ גיא מלמד, שחתם בקיץ האחרון בקבוצת סט. ג'ונסטון מהליגה הסקוטית הבכירה, היה קרוב מאוד להתחיל לארוז את החפצים ולחזור לארץ אחרי כמה חודשים מתסכלים. אבל אז הוא החליט לקחת נשימה. "עברה עליי תקופה מאוד קשה בחודשים האחרונים ואני חושב שהתחושה הפכה לקיצונית יותר בגלל שאני לבד במדינה זרה, רחוק מהמשפחה והחברים, ולא נתנו לי לעשות את מה שאני הכי אוהב – לשחק כדורגל", מסביר מלמד.

"בחודשים האלה עלתה לי בראש הרבה פעמים המחשבה – למה בעצם שלא אחזור לארץ? לנוחות שלי, ולמקום שבו מכירים אותי. קיבלתי הצעות מבני יהודה, ממכבי פתח־תקווה ומקבוצה נוספת מסקוטלנד, ומבחינתי האופציה לעזוב הייתה על השולחן, למרות שאני לא יודע אם הקבוצה שלי הייתה מסכימה למהלך הזה. ועדיין, לאורך כל הקריירה שלי אף פעם לא ויתרתי כשהיו לי קשיים, והבנתי שאם כבר יצאתי להרפתקה הזו, אני רוצה ללכת עליה עד הסוף. אני לא יכול לשפוט אף אחד אחר, אבל אני מסכים שיש משהו ישראלי בלוותר ולחזור מהר. ואני הרגשתי שעדיין לא קיבלתי הזדמנות אמיתית".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
נציב הביקורת על הפרקליטות: כשלים בניהול תיקי נתניהו
מותר לאכול אצל אדם המחלל שבת ושומר כשרות?
סעודת הלב: איך הגיע סעד אל המסעדה?

רגע לפני שחלון ההעברות נסגר בפניו, הגיעה ההזדמנות לה חיכה מלמד – והוא לקח אותה בשתי ידיים. באמצע ינואר הוא עלה בפעם השנייה בלבד בהרכב הקבוצה, בדרבי מול דנדי יונייטד, והבקיע שער בכורה נהדר בנגיחה אחרי הרמת כדור מהקרן. "אחרי הגול הרגשתי כמו מישהו ששתה מים אחרי יומיים הפסקה", הוא נזכר, "זה הדבר הכי כיפי שיש, שמחה בערבוב הקלה ואבן גדולה שירדה מהלב. הרגשתי טוב ושאני מתחיל להיכנס לעניינים".

"אני לא ילד"

שבועיים לאחר מכן, הצליח מלמד שוב להוכיח את עצמו מול קבוצת קילרמנוק. היריבה כבר הובילה 0:2 על קבוצתו, תרם מלמד שער מצמק ובישול שהוביל למהפך ולניצחון גדול 3:2. היכולת שהציג זיכתה אותו בציון הגבוה ביותר באותו שבוע ובתואר שחקן המחזור בליגה.

וזה לא נעצר שם. לפני שבועיים, מול מאת'רוול, הוסיף החלוץ צמד שערים, כולל שער מרהיב מבעיטה מ־16 מטר, בנוסף לכדור עונשין מ־11 מטר, בניצחון 0:3. סך הכול מאזנו עומד כרגע על ארבעה שערים ושלושה בישולים בכמה שבועות בודדים.

"כרגע החיים שלי נעים סביב הבית, המגרש והסופרמרקט. אני מעביר את הזמן בשיחות עם משפחה וחברים, ומשחק איתם בפיפ"א אונליין כמה שעות ביום. במקביל אני עובד על שיפור האנגלית שלי. יש לי סך הכול אנגלית טובה אבל המבטא הסקוטי חריף מאוד"

"אלו היו שבועות מדהימים", הוא אומר, "אגרנו הרבה נקודות והרגשתי שאני כבר בקצב, אבל בין לבין עדיין היו משחקים שבהם לא שיחקתי וכל הזמן קיים המאבק הזה לנסות לחזור שוב לעניינים. יש רוטציה גדולה בין השחקנים בסגל, בנוסף להרבה שינויי מערכים. לפעמים משחקים רק עם חלוץ אחד כי רוצים לשחק יותר הגנתי ויש מכלול של סיבות מקצועיות. כמובן שאני לא מרוצה כשאני לא משחק אבל אין לי מה לעשות, אלא לכבד את ההחלטה של המאמן. אני לא ילד ולא שחקן שעושה בעיות במצבים כאלה ואני פשוט מרוכז בלהיות טוב כשאני מקבל את ההזדמנות. בכדורגל המקצועני אין 'בטוח' אבל כרגע לפחות אני מרגיש כחלק מהרוטציה ומתרכז בעבודה קשה".

בגלל משבר הקורונה, המשחקים בסקוטלנד מתנהלים בלי קהל. אוהדי הקבוצה נאלצים להסתפק ברשתות החברתיות, והשבוע הם פרסמו תשבחות רבות למשחק של מלמד, לצד קריאות להחתים אותו מיידית לשנים קדימה ולהעלות אותו בהרכב מדי שבוע. "באופן טבעי אין לי קשר ישיר עם האוהדים של הקבוצה, אבל כשדברים כאלה קורים הסוכן שלי מעדכן אותי. אין ספק שבגלל הקורונה, אני מפסיד פה כרגע בענק את כל האוהדים בסקוטלנד, שזה דבר מאוד מיוחד, אבל המצב פה עדיין לא טוב. יש הרבה חולים ואנחנו בתוך חודשיים של סגר, בתקווה שזה ישתנה בקרוב. הקורונה זה הדבר הכי רע שיכול היה לקרות לכדורגל, ולשחק בלי קהל זה גרוע מאוד. אני מקווה שבתחילת העונה הבאה יהיו כבר אוהדים במגרשים. אפילו אלף או אלפיים צופים".

איך החיים עבורך בתקופה הזו?

"כרגע החיים שלי נעים סביב הבית, המגרש והסופרמרקט, אין הרבה מה לעשות חוץ מזה. אני מעביר את הזמן בשיחות עם משפחה וחברים, ומשחק איתם בפיפ"א אונליין כמה שעות ביום. במקביל אני עובד על שיפור האנגלית שלי. יש לי סך הכול אנגלית טובה אבל הבעיה היא שהמבטא הסקוטי חריף מאוד".

לעדכן גרסה חדשה

קבוצת סט. ג'ונסטון, המכונה "הקדושים", מייצגת את העיר פרת' במרכז סקוטלנד, השוכנת על גדות הנהר טאי. היא הוקמה ב־1884, זכתה עד היום בגביע אחד ונחשבת בשנים האחרונות לקבוצת מרכז טבלה. "לפני כמה שנים הכרתי סוכן אנגלי יהודי בשם קלייב הארטס. בפגרה האחרונה חיפשתי אפשרויות באירופה, פניתי אליו והוא זה שהביא אותי לכאן. אני גר ברחוב המרכזי, ממש על הנהר, עם נוף מקסים. יש כאן גם המון מסעדות ובתי קפה אבל כרגע כמובן הכול סגור".

לפני שחתם על החוזה, שוחח מלמד עם קאלום דוידסון, מאמן הקבוצה, שסיפר לו שהתלהב מהקלטות שראה ושהוא מחפש חלוץ בדיוק כמוהו. "אני כבר מכיר היטב את עולם הכדורגל וכבר קיבלתי בעבר הבטחה ממאמן שאהיה חלוץ ראשון, ואז בששת המשחקים הראשונים של העונה לא שיחקתי. למדתי שמאמן יגיד לך הכול כדי שתשתכנע ותחתום בקבוצה, גם אם הוא בונה עליך רק כחלוץ שני או שלישי. אין הבטחות בענף הזה, ככה זה עובד וצריך לקבל את זה בהבנה".

"הייתי צריך לעדכן פה גרסה במהירות, לשפר את הכושר הגופני, להתחזק מבחינה פיזית ולהבין שאין כאן עברות, ושזה בסדר גם להיכנס חזק יותר בשחקנים, לא רק כשנכנסים בך. אני מבין הרבה שחקנים שמתקשים להתרגל לזה, אבל אני הצלחתי"

איך הייתה ההתאקלמות שלך מבחינה אישית מקצועית?

"המסע שלי פה התחיל בבידוד של שבועיים במלון, מה שמנע ממני להשתלב מוקדם באימונים. אבל אני לא אדם בעייתי, וההתאקלמות שלי הייתה סך הכול מהירה. הדירה שלי קרובה למגרש ודואגים לי להכול. יש לנו אפילו שפית בקבוצה, שמכינה לנו אוכל, ובאמת אפשר להתרכז פה אך ורק בכדורגל. גם מבחינה חברתית לא היה לי קשה להתחבר. ועדיין, מדובר באתגר עבורי כי חדר ההלבשה בסקוטלנד שונה מכל מה שהכרתי עד היום. אני אוהב את זה שלפני משחקים משמיעים אצלנו מוזיקה, וסך הכול מעבירים את רגעי הלחץ בצורה קלילה יותר".

עד כמה שונה הכדורגל הסקוטי מהישראלי?

"הכדורגל הסקוטי הרבה יותר מהיר ופיזי, עם פחות דגש על טכניקה והמשחקים הרבה יותר אגרסיביים. השופטים שורקים פחות, המשחק פחות נעצר ויותר שוטף ואי אפשר לקחת את הזמן כמו בארץ. הייתי צריך לעדכן פה גרסה במהירות, לשפר את הכושר הגופני, להתחזק מבחינה פיזית ולהבין שאין כאן עברות, ושזה בסדר גם להיכנס חזק יותר בשחקנים, לא רק כשנכנסים בך. אני מבין הרבה שחקנים שמתקשים להתרגל לזה, אבל אני הצלחתי. ולראיה, כל פעם שאני על המגרש אני מביא תוצאות".

הליגה הסקוטית נשלטת לאורך השנים בידי שתי קבוצות על – סלטיק, שזכתה בתשע האליפויות האחרונות, וגלאזגו ריינג'רס, שדוהרת העונה לאליפות ראשונה מזה עשור. "שתי הקבוצות הללו הן ברמה אחרת משאר הליגה, ושתיהן טובות יותר מהקבוצות הבכירות בישראל. שאר המועדונים אצלנו פחות או יותר באותה רמה".

הליגה הסקוטית מארחת שחקנים ישראלים דרך קבע. ניר ביטון משחק בסלטיק מאז שנת 2013, וכבר ארבע שנים שאופיר מרציאנו מגן על השער של קבוצת הצמרת, היברניאן. "אני מאוד מעריך את העובדה ששניהם נמצאים פה כבר כמה שנים, זה לא דבר מובן מאליו. דיברתי עם ביטון כמה פעמים בטלפון, ועם אופיר אני בקשר רציף יותר ואפילו נסעתי לבקר אותו. שניהם נמצאים במקומות מכובדים ואני שמח שהם מצליחים".

מיקיר האוהדים לשחקן מנודה

גיא מלמד, 28, נולד וגדל ברעננה לזוג הורים שעלו מליטא בגיל צעיר ונפגשו בארץ. העובדה הזו העניקה לו אזרחות ליטאית, שמקלה על האפשרות שלו לשחק באירופה. בתחילת העונה אף קיבל פנייה מנבחרת ליטא, שהציעה לו להצטרף לשורותיה. "החוקים שם לא מאפשרים ששחקן יחזיק בשתי אזרחויות ואין סיכוי שאוותר על האזרחות הישראלית שלי, אז זה ירד מהפרק".

ספורט היה חלק מחייו מהרגע הראשון. "הייתי ילד מאוד ספורטיבי, השתתפתי בחוגי ג'ודו וטניס ובקייטנות כדורסל. אבא שלי אוהב מאוד כדורגל, ואחרי שהוא רשם את אחי הגדול להפועל כפר־סבא, החלטתי בגיל שבע שגם אני רוצה. מהר מאוד הכדורגל הפך לחלק מרכזי בחיי. שיחקתי כל היום, וכשסיימתי אימון, הייתי הולך עם חברים לספורטק וממשיך לשחק שם".

מלמד התקדם עם השנים בקבוצות הצעירות בכפר־סבא, ובעונה השלישית בקבוצת הנוער, בשנת 2010/11, רשם עונת פריצה, שבמהלכה כבש 14 שערים וסיים כמלך השערים. "אחרי העונה הזאת התחלתי להאמין שיש לי סיכוי לעשות משהו טוב עם הכדורגל", הוא נזכר, "התפתחתי אז פיזית ומקצועית והביטחון שלי עלה. אני חושב שסך הכול קיבלתי בסיס טוב בכפר־סבא, אבל היום הכול כבר הרבה יותר מתקדם – המתקנים, חדרי הכושר, התזונה, רמת האימון והמודעות הכללית למרכיבים השונים והחשיבות שלהם".

בסוף אוקטובר 2011 רשם מלמד הופעת בכורה בקבוצת הבוגרים של הפועל כפר־סבא, ששיחקה אז בליגה השנייה. הבכורה הסתיימה עם שער ראשון במשחק מול מכבי אחי נצרת, במסגרת גביע הטוטו. "זה היה רגע ענק בשבילי, מטורף לגמרי ומאוד מרגש. לא אשכח את זה לעולם. שנה אחר כך כבר הפכתי לשחקן הרכב בכפר־סבא, כבשתי עשרה שערים אבל הורידו לנו תשע נקודות וירדנו לליגה א', מה שהוביל למעבר הראשון שלי לליגת העל במכבי פתח־תקווה".

מלמד כבש את השער הראשון שלו בליגת העל בנובמבר 2013, אבל התקשה להשתלב בקבוצה, ירד שוב לליגה השנייה וסיים את העונה בהרצליה. הוא חזר לפתח־תקווה ובשתי עונות הפך את עצמו לחלוץ לגיטימי בליגת העל, עם יותר מ־20 שערים בכל המסגרות. בסיומן, כשהוא בן 24, קיבל הצעה ראשונה מאירופה, לחתום במדי אוסטריה וינה. "הייתה לי כאן הזדמנות מקצועית טובה לצאת לאירופה בגיל צעיר, אבל לצערי סבלתי מאיזו בעיה ברגל, נכשלתי בבדיקות הרפואיות והעסקה נפלה".

הפיצוי שקיבל מלמד היה מעבר להפועל באר־שבע, שחגגה אז זכייה באליפות שנייה ברציפות. הדרומיים שילמו עבור כרטיס השחקן שלו 300 אלף אירו והחתימו אותו לחמש שנים. "ברגע אחד הגעתי לליגה של הגדולים, במקום הכי איכותי ותחרותי שיש. היה לנו סגל חזק עם שחקנים מדהימים, כולל טוני וואקמה, שהוא השחקן הכי טוב ששיחקתי לצידו, שחקן עם טכניקה נהדרת, פיזיות וחוכמת משחק".

למרות ההתלהבות הגדולה, קיבל מלמד אשראי מאוד מוגבל בבאר־שבע ובילה זמן רב על הספסל. "לא הבטיחו לי כלום כשהגעתי אבל ציפיתי לקבל הרבה יותר קרדיט ודקות משחק, אבל גם כשקיבלתי הזדמנויות, כבשתי שערים והוכחתי את עצמי – זה לא קרה".

בסיטואציה כזו מבקשים לדבר עם המאמן כדי להבין איפה הדברים עומדים?

"זה פחות הסגנון שלי ובשנה וחצי שלי בבאר־שבע דיברתי עם ברק בכר אולי פעמיים. הוא איש מקצוע מצוין ולא צריך אותי שאגיד את זה. הקבלות שלו מדברות בעד עצמן".

ועדיין זכית עם באר־שבע באליפות, הרגשת חלק ממנה?

"הייתי שמח אם הייתי מעורב יותר בהשגת התואר הזה אבל עדיין הרגשתי שייך, כי כן תרמתי את שלי ועזרתי כשנתנו לי הזדמנות. היה מרגש לזכות באליפות וזה באמת ציון דרך מכובד בקריירה. זו גם הייתה קבוצה שכיף היה להיות חלק ממנה, היינו מגובשים מאוד, הייתה אווירה טובה בחדר ההלבשה ותושבי העיר היו נהדרים".

בסופו של דבר עזב מלמד את באר־שבע בתחילת העונה השנייה במועדון, לאחר שהועבר למכבי נתניה, בעסקה שהעבירה את דיא סבע דרומה. הוא סיים את הקדנציה הדרומית עם 17 הופעות ושישה שערים. "בסופו של דבר התחושה שלי מהתקופה בבאר־שבע היא של פספוס וקצת חוסר מזל, כי מדובר באמת בעילית של הכדורגל שלנו וקיוויתי להשיג שם יותר. מצד שני, הכרתי שם את בת הזוג שלי ניקול, ככה שיש לי גם זיכרונות טובים משם".

המעבר לנתניה החזיר את מלמד מיידית לעניינים, והוא הפך במהרה לחלוץ החם בליגה. "זה היה עבורי סוג של טוויסט בקריירה, צעד חיוני שלקח אותי קדימה, עם החוויות הכי טובות שעברתי בקריירה". בעונת הבכורה בצהוב כבש מלמד 15 שערים בכל המסגרות, כולל שער היתרון בגמר גביע המדינה, מול בני יהודה, שהסתיים לבסוף בהפסד של נתניה בפנדלים.

בעונה החולפת כבש מלמד תשעה שערים, אבל אז פרץ משבר הקורונה, ששינה ברגע אחד את העלילה. מלמד, יקיר האוהדים, הפך ברגע אחד לשחקן מנודה, שלא הורשה להתאמן עם הקבוצה. הסיבה: הסירוב שלו לקיצוץ חד של 50 אחוז משכרו, מה שהוביל לסכסוך עם אייל סגל, בעלי הקבוצה. "זו הייתה תחושה מאוד לא נעימה והתאכזבתי מאוד מהדרך שבה הנהלת נתניה בחרה לפעול, למרות שכבר למדתי שזה חלק מהכדורגל. מדובר פה בעסקים ובכסף ולא צריך לקחת את הדברים אישית. הקורונה הובילה את הקבוצות להחלטות פיננסיות ולאו דווקא מקצועיות, וזה מה שקרה. נתניה זה מקום שתמיד יהיה לי בלב, עם אוהדים נפלאים וקהילה תומכת. בסופו של דבר לא סיימנו את הקשר בטעם רע. היה לי חוזה לעוד עונה אבל החלטנו להיפרד יפה, ואני בהחלט רואה את עצמי חוזר לשם בעתיד".

אתה מסיים חוזה בקיץ ויכול לנהל כבר משא ומתן, יש כבר תוכניות לעתיד?

"אני רוצה לסיים את השנה כאן כמו שצריך ולראות מה האפשרויות. חד־משמעית אני רוצה להישאר באירופה. אני מתגעגע לבית שלי ואין כמו בארץ אבל אנסה למצות את הקריירה פה כמה שאפשר".

אם יכולת לבחור, איפה היית רוצה לשחק?

"בליברפול ובפרמייר ליג, זה החלום הגדול. אבל כרגע אני רוצה להמשיך לשחק כמה שיותר, ליהנות ולהבקיע, בתקווה להגיע כמה שיותר רחוק. אני שמח שההחלטה שלי להישאר בסקוטלנד התגלתה כנכונה".

בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?

"אני עובד במה שאני אוהב, מתפרנס בכבוד וחי את החלום שלי. אני מעריך את זה ונהנה מזה, ואני בחמש".