אמו של מוטי מור (תומר קאפון) נהרגת בתאונת דרכים בבוליביה. מוטי, שבגיל 28 עדיין התגורר איתה, מוצא את עצמו במצב של שבריריות ואי־ודאות מבחינה אישית ומשפחתית. זו לא הפעם הראשונה שהוא מרגיש כך: אביו נטש את המשפחה כשהיה ילד, ומאז מוטי נוטר לאב טינה ולא שומר איתו על קשר. גם אחותו של מוטי כבר התחתנה, ואחיו הבכור, שהוא דמות אב עבורו, עוזב עם משפחתו לארה"ב.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
רשות מקרקעי ישראל תשווק קרקעות במחיר מופחת לבנייה ביו"ש
סגירת השמיים: למעלה מ-600 עולים ייאלצו לחכות
"לא רוצים לגדל אותו": בליכוד בוחרים להתעלם מסער
כדי להתפרנס ולשמור על שגרה, מוטי מחליט לתלות בשכונת מגוריו מודעות שבהן הוא מציע את שירותיו בתור מורה פרטי לתלמידי תיכון. במקביל, הוא גם מתחיל לעבוד בקפה שכונתי ומתאהב בלקוחה קבועה של בית הקפה, שעומדת להינשא לאדם אחר.
אך דווקא התלמידים שנענים למודעה של מוטי הם החלק המרתק בסדרה "אחד על אחד" שיצר מתן יאיר ("פיגומים", "בגרות", "רשום לך בתעודת זהות שאני אבא שלך"). מגלמים אותם שחקנים לא ידועים שעושים יופי של עבודה. לכל אחד מהם סיפור חיים מורכב אחר, והם נכנסים לדמויות שלהם בצורה משכנעת מאוד. מוטי רוצה לעזור להם וגם לדעת עליהם כמה שיותר. הסיפורים נוגעים בו והוא מתחיל בעקבותיהם לעסוק בכתיבה.
ישנו התלמיד שיושב כל הזמן עם אוזניות, עסוק במשחק מחשב ומוטי נאבק על תשומת ליבו כי יש שיעורים להכין, או התלמיד שנשאר כיתה שוב ושוב, לא מקבל שום תמיכה בבית. מוטי, שמשמש גם חונך שלו, הוא כנראה התקווה האחרונה שלו לעשות בגרות. עבור התלמידים האלה מוטי הוא המבוגר האחראי, אבל הוא יודע שגם הוא עצמו עוד לא באמת הספיק להשלים את תהליך ההתבגרות שלו.
אחד המשפטים הקשים בסדרה נאמר על ידי אביו של מוטי, בפגישה שבה אחיו הבכור רוצה להעביר את שרביט הטיפול באב המבוגר לפני שיעבור לגור בארה"ב. מוטי שואל את האב אם הוא לא התגעגע אל משפחתו לאחר שנטש, והאב עונה: "מה יש להתגעגע? אתם כולכם קיימים". מוטי ואחיו נותרים חסרי מילים. ללא ספק, משפט שמצלק ילד, לא משנה באיזה גיל. יאיר בנה דמות שמבוססת באופן חופשי על סיפור חייו המשפחתי. מהבחינה הזו, הוא כותב ומביים מדם ליבו, וזה עובר לצופים.
הפרקים נחתמים בסגיר מקסים של איורי הדמויות על רקע דפי מחברת שבהם מופיעים חומרים ממקצועות שונים שמלמד מוטי את תלמידיו. הסגיר הזה, ולמעשה הסדרה כולה, מוכיחים אילו אנשים יצירתיים ומוכשרים יש לנו בארץ, ומדגיש שוב את טעמם המשובח של מקבלי ההחלטות בכאן 11.
מוטי של תומר קאפון משכנע ונוגע ללב. כזה שכל אחד היה רוצה כחבר. הסיפור הוא קטן ופשוט, שכונתי־ישראלי מאוד, עם פסקול של שירים עבריים יפהפיים, והצופה מפתח סימפטיה כלפי הדמויות ורוצה שכל אחת מהן תמצא לבסוף את הדרך שלה בחיים. מוטי אמנם לא יודע מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול, והוא מודאג מזה שעוד לא הקים משפחה, אבל יש לו תבונת חיים ורגישות שיא שקרוב לוודאי יצילו אותו. הילד (כמעט) בן שלושים, יש לו חום גבוה, אבל הוא בטח יהיה בסדר בסוף.
אחד על אחד כאן 11, יום ב', 21:55, ארבעה כוכבים
