אז מה עשית לפני הקורונה?
"בעלים של סטודיו לנשים בשם פוטינ'ס, לאימוני כושר וריקוד".
סכם לי במילה אחת את השנה האחרונה.
"במשפט: רכבת הרים מטורפת בלי חגורות בטיחות".
כשאומרים לך דברים כמו "תמציא את עצמך מחדש", מאחת עד עשר, כמה אתה רוצה לחנוק את מי שמולך?
"השנה נאלצתי להמציא את עצמי מחדש ארבע פעמים. בשלוש הפעמים הראשונות רציתי לחנוק את הממליץ (חבר המליץ שאהיה שליח). לאחרונה אני כבר מעדיף שיחנקו אותי".
ובכל זאת. היו מחשבות או ניסיונות לשנות כיוון, או להתאים את עצמך למציאות החדשה שנוצרה?
"פחות לשנות כיוון, כי אני חי ונושם את התחום מהבוקר עד הלילה וזה גם הביזנס וגם האהבה שלי, אבל בהחלט נדרשת התאמה למציאות החדשה".
אז איך שורדים? כלכלית, מנטלית?
"שורדים עם הרבה יצירתיות. זאת תקופה מאתגרת מצד אחד ותקופה של הזדמנויות מצד שני. בפן הכלכלי שורפים חסכונות, ובפן המנטלי מנסים לא להישבר".
איך ההרגשה לגלות בוקר אחד שאתה כביכול "לא חיוני"?
"אני רווק שמתקרב ל־40 ומרגיש מאוד חיוני. אם אין אני לי, מי לי".
נניח שמחר הקורונה נגמרת. מה תעשה? האם תמשיך מהנקודה שבה עצרת לפני שנה?
"ממשיך מאותה הנקודה בשיא הכוח. מבחינתי הזמן פשוט קפא. אני כמובן מקווה לשרוד כלכלית כדי להצליח להיפתח מחדש".
יש תחביבים מוזרים שצצו בזמן הזה?
התחביב שמצאתי הוא הכנה לתחרות פיתוח גוף. שעות של אימוני כוח ואימוני אירובי, שהסתכמו בטיול של ארבע שעות כדי לא להשתגע בבית".
