01 זיכרון ילדות תרבותי. המחזה "אל תגעו בנוימן" שכתב אבי ז"ל, שבתי טבת, וביים ניסים אלוני בתיאטרון העונות. הייתי בת שמונה, והרשו לי לבוא לבכורה אבל רק עד ההפסקה, כי למחרת היה בית ספר. הקהל בחושך, השקט הדרוך באולם הילכו עלי קסם. על הבמה נאמרה שורה גסה והייתי בהלם שאבא שלי כתב אותה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פנייה למתאם הפעולות בשטחים: "לפעול נגד מי שקורא להשמדת ישראל"
– ארדואן מחזק את אחיזתו והמוחות הטורקים בורחים ליוון
– ארץ נהדרת, אבל קלישאתית
02 דמות שמעניקה לך השראה. אמא שלי. טוב הלב, השכל והעוצמה שלה. ההוויה שלה ושלנו כילדיה שהיא בראש ובראשונה אמא שלנו. חושבים ש"חתן הפרס" הוא ספר על אבא שלי אבל די מהר מבינים שיש לו מתחרה רצינית.
03 ספר שקראת פעמיים. "יומנים מאתמול", שכתב אבי על ימי ילדותו בתל־ אביב של שנות השלושים והארבעים. הוא מלא הומור, נוגע ללב ומציג פן אחר שלו ככותב: אדם רגיש היודע לזהות את הרגע הנכון ולהשהות עליו את המבט. לצערי הוא לא עשה בפן הזה מספיק שימוש ולכן אני חוזרת אליו שוב ושוב.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס יין? הערצה היא לא מילה בלקסיקון ההרגשות שלי אבל אני הכי קרובה לזה כשמדובר בזמר לאונרד כהן. בעיניי הוא משורר ומבצע בחסד עליון, והטוטאליות שלו נדירה. אם (הלוואי!) הייתי פוגשת אותו, זו כנראה הייתה אחת הפעמים הבודדות בחיי שבהן לא הייתי מוציאה מילה מהפה.
05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? הייתי רוצה להתחלף עם עצמי כאמא של הילדים שלי כשהם היו קטנים. אם יש דבר שמשגע אותי בכך שאי אפשר לסובב את הגלגל לאחור, זה שאני לא יכולה לחוות אותם שוב קטנים ואת עצמי מגלה את העולם דרכם כאם צעירה.
06 באיזו סדרת טלוויזיה היית שמחה להשתתף בתפקיד אורח? הייתי שמחה להיות השדכנית ב"שטיסל". הייתי עושה את זה מתוך תחושת שליחות ורואה ברכה בעמלי. עד כדי כך שהיו מבקשים ממני להשתתף כאורחת קבועה.
07 שיר אהוב במיוחד. "ליל חניה", מילים של נתן אלתרמן ולחן של יאיר רוזנבלום. בשיר הכה יפה ונוגע הזה שהפך לקלאסיקה ישראלית יש שורה: "המחנה אשר דינו להיות שופך דם האדם ומגינו", שלמרבה הצער נכונה עד עצם היום הזה, ועוד שורה כה נכונה לימים אלה: "לזכור לא רק לרע, ימי רעה".
08 מי מצחיק אותך? מצחיקים אותי אנשים שחושבים שלא "רואים להם". אגב, זה גם מעציב אותי באותה מידה.
09 מהו המאכל שקשה לך לעמוד בפניו? מדובר במשפחת מאכלים שלמה: משפחת הפחמימות. ואם חייבים לבחור רק מאכל אחד: פיצה.
10 מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם? המשפחה הגדולה של שין טית. אבא שלי כתב ספר הומורסקות בשם "המשפחה הגדולה של שין טית". המשפחה שלנו במציאות דווקא קטנה אבל בהחלט מצחיקה, לרוב כשהיא לא מתכוונת.
