01 זיכרון ילדות תרבותי. הספר "חבלי יוצר" שנכתב על סבי (מצד אבי), ר' יצחק גרשטנקורן ז"ל, ועוסק בקורות חייו. הוא גדל בפולין ולמד בישיבה של הרב ריינס, ואחריה בישיבה של החפץ חיים. אחרי נישואיו, אסף סביבו קבוצה של משפחות ששוכנעו על ידו לעזוב את פולין ולעלות וליישב את ארץ ישראל. בשנת 1924 עלתה הקבוצה באונייה לארץ ישראל, והקימה את המושבה הציונית החרדית הראשונה על אדמות בני־ברק. סבי, על אף היותו חרדי, היה ציוני בכל מאודו. בכל שנות תפקידו כראש המועצה ואחר כך כראש העיר בבני־ברק, ביום העצמאות תלו דגלי ישראל ונאמרה תפילת הלל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– משרד הבריאות בעזה: איבדנו שליטה על הקורונה
– חזרה בתשובה מתוך כפייה היא העמוקה ביותר
– התפילה במנייני חצרות מוכרחה להתבצע בזהירות ועם הכנסת אורחים
02 דמות שמעניקה לך השראה. בעלי היקר מוטי ז"ל. מוטי הזכיר לי את סבי בהרבה מובנים – במעוף, בהעזה, ביכולת הביצוע, ובכך שלא ויתר לעצמו ולאחרים. וכשהמטרה הושגה, מוטי היה שואל: "מה הלאה?". מוטי גם היה איש של אנשים. אהבת הבריות הייתה תכונה בולטת מאוד אצלו. עזרה עצומה לזולת בהקשבה, במילה טובה, בלקיחת אחריות, במתן תעסוקה ובמתן צדקה בלי סוף. ההתגייסות הבלתי מתפשרת שלו להקמת בנק מח העצם הביאה אותנו היום למצב שיש לנו את בנק מח העצם היהודי הגדול ביותר, שהוא גם בנק מח העצם החמישי בגודלו בעולם.
03 יוצר אהוב עלייך במיוחד. יוסי גרין. יוסי הגיע לביתנו כשמוטי חלה בסרטן בפעם הראשונה. מאז נרקמה ידידות חמה בין יוסי למוטי והוא שהה אצלנו מעת לעת. בעת שהותו היה יושב על הפסנתר ומלחין לחנים שלמים שהפכו לשלאגרים. בכל פעם חבורת הטיש התכנסה סביב הפסנתר בביתנו לערב שירה עד אור הבוקר.
04 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? עם מישהו שנמצא מתאים לתרום מח עצם לחולה. בימינו לתרום זה ממש לא מסובך ולא כואב. התורם מגיע בבוקר, לאחר שקיבל במשך ארבעה ימים זריקה ביד המגבירה את ייצור כדוריות הדם הלבנות, ואז בישיבה על כורסה, במשך 4־5 שעות, מחובר למכונה שדומה לדיאליזה ותורם מח עצם. עצם הידיעה שבמעשה הזה הוא מציל חיים – אין הרגשה יותר נעלה ומשמעותית בחייו של אדם!
05 מי מצחיק אותך? אל בית אורנית מגיעים אמנים רבים בהתנדבות, כדי להופיע ולשמח את החולים. אבל ישנו אחד, עמי אנידג'ר, שמצליח גם בימים קשים, שהלב נחמץ והעין דומעת, לחלץ חיוכים וצחוקים ממני (וזה לא קל!) ומכולם. עמי, נשמה טהורה, המתנדב שלנו בה"א הידיעה, מעביר סדנאות צחוק למבוגרים וילדים, וגורם לכולנו להתגלגל מצחוק.
06 מאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו. זה יישמע בטח מוזר מאוד, אבל… דג מלוח על קרקר.
07 תמונה על הקיר שלך. אני מחוברת לירושלים בכל נימי נפשי. לולא הייתי גרה בפתח־תקווה הייתי שמחה לגור בירושלים, בבית מול חומות העיר העתיקה. זה נוף שפותח לי את הלב. בסלון ביתי נמצאת תמונה מקורית עתיקה שבה מצויר הכותל, בימים שלא הייתה רחבה והתפללו נשים וגברים ביחד.
08 עם מה את נרדמת. אני הולכת לישון בשעות הקטנות של הלילה, כששקט מסביב והעולם ישן. אני מנצלת את הזמן לשוחח עם ילדיי המתגוררים בחו"ל, עם כוס מים חמים, לימון ומלא נענע, וספר טוב.
