לאורך כל חודש פברואר, השיר "It's the End of the World as We Know It (And I Feel Fine)" של להקת REM הושמע רק פעמיים בכל תחנות הרדיו בישראל. בחודש מארס הוא כבר קפץ ל־19 השמעות. זה סוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו, אמרו לעצמם העורכים המוזיקליים וזמזמו המאזינים. אילו מישהו היה נוחת עכשיו מכוכב אחר ונחשף לנתון הזה, הוא בוודאי כבר היה מבין לבד שמשהו אינו כשורה. אבל זה עוד כלום לעומת מה שהתחולל עם "יחד" של חלב ודבש. בחודשיים שגרתיים ומנומנמים בין אמצע דצמבר לאמצע פברואר הושמע השיר הזה 35 פעמים בסך הכול, ובחודשיים שלאחר מכן הוא זינק ל־114 השמעות בתחנות הרדיו – כך מראים הנתונים שהפיקה חברת מדיה פורסט, המספקת דיווחי השמעות ומחקרי מדיה עבור תעשיות המוזיקה והפרסום בארץ ובעולם.
עוד נדע ימים טובים מאלה, כתבה שמרית אור בשירה האופטימי. ימי הקורונה מטלטלים את עולמנו במגוון תחומים, והשפעות הנגיף לא פוסחות על המוזיקה שאנחנו שומעים. תחנות הרדיו השתדלו להגיב ולהיערך בהתאם. אבל אם מישהו ציפה למוזיקת נכאים כמו בימי פיגועים, הוא התבדה מהר מאוד.
"אנשים מחפשים משהו שמנחם אותם, שמשמח אותם, ולכן שמנו דגש הרבה יותר גדול על מוזיקה ש'מרימה' ועושה מצברוח טוב", אומר נדב רביד, מנהל גלגלצ. "זה ממש ההפך מפלייליסט פיגועים. זה לא מוד מוזיקלי כמו במבצע צוק איתן למשל, זה משהו שונה מאוד. בצוק איתן עוד לא הייתי בתחנה, אבל אני זוכר שגם אם הקו של השידורים לא היה ממש יום הזיכרון, לא עלו אז למקומות שמחים מדי ומסיבתיים – כי הייתה לחימה, נהרגו חיילים ונפגעו גם אזרחים. עכשיו, כנראה מאחר שזה לא מצב ביטחוני קלאסי וזה משהו שכולם חיים אותו, אנשים ממש רצו מוזיקה שמחה".

כמנהל תחנת הרדיו הפופולרית במדינה, רביד מספר שהוא ניסה להיות קשוב לדעת הקהל. "בכל פעם שהמוזיקה טיפה 'ירדה' והושמעו שירים עצובים יותר קיבלנו המון תגובות של אנשים שאמרו: 'מה קרה? תרימו חזרה, אנחנו רוצים מצברוח טוב'. התחושה שעלתה מקהל המאזינים הייתה ברורה", הוא מספר.
"בכל פעם שאנחנו קצת יורדים בקצב, מגיעה תלונה לאולפן", מחזקת את דבריו יסמין ישבי, העורכת המוזיקלית הראשית של גלגלצ. "אנשים אומרים: 'מה קרה, למה ככה? תרימו את המורל'. בחיים שלי לא ערכתי מוזיקה קצבית כמו שערכתי בתקופה הזו".
בקיצור, מבחינת האווירה ברדיו זה לא מלחמה, מה שקורה עכשיו.
"נכון. אולי אווירה של נלחמים יחד. אני לא שמה שירים כיפיים שהם ממש של מסיבות, אלא יותר שירים משמחים מבחינת האופטימיות שבהם. אגב, גם בסבבי לחימה מסוימים יש אנשים שמבקשים להרים את המורל. שם זה הרבה יותר מורכב. אבל מאז שאני בגלגלצ המצב הכי מובהק שאנשים רצו בו מוזיקה קצבית זה המשבר הנוכחי".
אם כבר לבד
בגלגלצ הוחלט להפחית את נפח המוזיקה החדשה שמושמעת בימים אלה. "הייתה לנו אינטואיציה, שהתבררה כנכונה לפי התגובות, שלאנשים יש הרבה פחות סבלנות וקשב לדברים חדשים בתקופה הזאת", מסביר רביד. "אנחנו רואים את זה גם מהעולם, ורואים את זה גם בספוטיפיי, שם הנתונים של השירים החדשים נמצאים בירידה. אנשים שומעים פחות מוזיקה חדשה עכשיו, וחוזרים אל המוכר והאהוב. אנחנו רואים את זה גם מנתוני האפליקציה של גלגלצ, איך אנשים מגיבים על השירים.
"אנחנו כן מנגנים שירים חדשים, יש גם מחויבות לתעשייה המקומית. לפעמים יש שירים שמצליחים לתפוס את המצב ולייצר אמירה תרבותית מתוכו. גם כאן אנחנו שמים לב שהשירים החדשים שזוכים ליותר אהבה בציבור, כמו 'אם תרצי' של חנן בן־ארי או 'מורידים את הירח' של שלומי שבת ואליעד, הם שירים יותר משמחים. לא בגזרה של הבלדות העצובות".

יש שירים מסוימים שתעדיפו להשמיע יותר בתקופה הזו?
"יש המון שירים שפתאום מקבלים משמעות אחרת. דוגמה קלאסית היא השיר 'The Rhythm of the Night' של ההרכב 'קורונה' שמנוגן הרבה עכשיו, או 'אם כבר לבד' של החברים של נטאשה, לצד שירים חדשים כמו 'להמשיך ללכת' של גיא ויהל, שנכתב לפני המשבר אבל המילים שלו מתאימות מאוד למצב".
בתחנות של תאגיד השידור דווקא לא שינו את המדיניות בנוגע למידת השילוב של שירים חדשים בתקופה הזו. "בניגוד לתחנות אחרות אנחנו ממשיכים להכניס מוזיקה חדשה כרגיל וכך מחבקים את תעשיית המוזיקה", אומר עפרי גופר, מנהל חטיבת המוזיקה בתחנות הרדיו של כאן (גימל, כאן 88 וקול המוזיקה). "אנחנו מקבלים שירים חדשים ומכניסים מוזיקה חדשה אל תוך התמהיל הכללי, גם ב־88 וגם בגימל".
השדרן אבנר נעים, כאן: "אנחנו מקריאים הרבה יותר ד"שים מהרגיל, כי חשוב שאנשים יברכו זה את זה בתקופה הזו. מגיעים אלינו עשרות אלפים, אנחנו לא משתלטים על זה. מה שמצליחים לקרוא בשידור, מכניסים. למשל ילדים ונכדים שמוסרים ד"ש לסבתא או לסבא"
בכאן גימל ובכאן 88 שינו את הקו המוזיקלי, אבל בצורה מתונה. "השינוי הוא מינורי, בעיקר בניסיון להדק את הקו המוזיקלי ולגרום לו להיות משפחתי יותר, מתוך הבנה שההאזנה בתקופה הזו היא בעיקר של אנשים שפותחים רדיו בבתים", אומר גופר, "צריך לעודד אותם, לגרום להם להרגיש שעוטפים אותם, עם מוזיקה שפונה לכולם, מחבקת ומשפחתית. מוזיקה שמרימה את מצב הרוח. ב־88 הטבע של התחנה הוא יותר אלטרנטיבי ואינטליגנטי, ובתוך זה אנחנו מנסים למצוא את האיזון עם שירים שגורמים לכולם להרגיש שהם יכולים למצוא את עצמם".
אתם מעדיפים להשמיע עכשיו יותר שירים משמחים?
"עדיין יש שילוב, אנשים רוצים לשמוע גם שירים שפורטים על מיתרי הלב ובלדות. בשתי התחנות משודרים גם שירים שקטים, אבל ברצפים אנחנו משתדלים שלא יהיו יותר מדי בלדות קורעות לב – כי בסופו של דבר אנשים בבתים רוצים שיהיה להם נעים וכיף, רוצים להתרפק ולהתנחם במוזיקה. מוזיקה צריכה להיות דבר מנחם ולא דבר שמעציב אותך או גורם לך ליותר סטרס או עצב, מעבר למצב הרוח הקיים. מוזיקה היא מפלט מכל ערוצי החדשות".

גם זה יעבור
אבנר נעים, עורך ומגיש התוכנית "אגן הים התיכון" בימי שישי עוד מימי רשות השידור וכבר במשך 17 שנה, נוהג לקרוא בתוכניתו ד"שים של מאזינים – ובימים אלה זה הפך לדבריו למבצע של ממש. "אנחנו מקריאים הרבה יותר ד"שים מהרגיל, כי אנשים מבודדים וספונים בבתים. אנחנו מוסרים יותר ד"שים למרות שזה מבזבז לנו קצת זמן למוזיקה, כי חשוב שאנשים יברכו זה את זה בתקופה הזו", הוא מספר. "יש לנו מספר טלפון, אפשר לשלוח בקשות לד"שים דרך הווטסאפ, ואני מקריא את זה בשידור. כאמור, עכשיו אנחנו עושים את זה ביתר שאת. מגיעים אלינו עשרות אלפים, אנחנו לא משתלטים על זה. מה שמצליחים לקרוא בשידור, מכניסים".
יש עכשיו ד"שים מרגשים במיוחד?
"ברור, ילדים ונכדים שמוסרים ד"ש לסבתא או לסבא… 'אנחנו מתגעגעים, לא ראינו אתכם כל כך הרבה זמן, אנחנו מתים לבוא לראות אתכם, נמאס לנו לבוא ולהגיד שלום מרחוק'… כל מיני כאלה. מרגשים מאוד־מאוד".
היה שינוי בהרכב המוזיקה שאתה משדר?
"אני משתדל לעשות עוד יותר שמח ממה שעשיתי. בימים רגילים אני נותן קצת שמח, קצת שקט, קצת עצוב… מכל הסגנונות. דווקא בתקופה הזו של הקורונה אני עושה הרבה יותר שמח, עם שירים שמחים כדי להעלות את מצב הרוח".
אתה מרגיש שיש אחריות מיוחדת לשדרנים בימים כאלה?
"אני רואה את עצמי שליח. ממש ככה. יש לשדרן ערך מוסף בימים האלה, הוא חייב להיות הרבה יותר רגיש וקשוב".
מבט בנתוני ההשמעות מראה שיש כמה וכמה שירים שנהנו מנוכחות מוגברת ברדיו בעקבות המגפה (ראו בטבלה). למשל שירים שמשדרים אופטימיות כמו "היום" של אהוד בנאי או "הלוואי" של בעז שרעבי, "גם זה יעבור" המנחם של הראפר טונה, וכמובן "אוהב להיות בבית" של אריק איינשטיין.
יסמין ישבי חושבת שמדובר בנסיקה רגעית. "זה כמו עורך מדור ספורט שאוהב לתת כותרות מסוימות. זה פשוט המובן מאליו, ולפעמים זה מצחיק ומשמח. אלה השירים המתבקשים. יש שיר של להקת פיפת' הרמוני בשם 'Work from Home', ובימים הראשונים של המשבר השמענו אותו הרבה, אבל בשלב מסוים המושג של עבודה מהבית כבר לא היה מתאים, כי הרבה יצאו לחל"ת. נכנסנו לשגרה, אנחנו כבר לא ברמה של הכותרות האלה. לדעתי השירים האלה יחזרו למצב הרגיל שלהם. בסדר, 'אוהב להיות בבית', כמה פעמים אתה יכול לתת את הכותרת הזאת? אגב, 'יחד' של חלב ודבש עלה לדעתי בהשמעות גם כי הוא מופיע בפרסומת בטלוויזיה".
נדב רביד, מנהל גלגלצ: "עברנו לשדר בימי רביעי רק מוזיקה ישראלית כדי להביע סולידריות עם האמנים ועם תעשיית המוזיקה המקומית, שנמצאים עכשיו במצוקה גדולה. יש מאזינים שרוצים את זה, אבל מבחינת האזנה אנחנו רואים דווקא ירידה קלה ברביעי ביחס לימים אחרים"

נתון בולט הוא שבימים אלה יש יותר מוזיקה ברדיו, באופן כללי. בתקופה שבין 19 במארס ל־19 באפריל נרשמו 140,519 השמעות שונות של שירים ברדיו הישראלי; לשם השוואה, בכל חודש ינואר היו 119,640 השמעות. צמרת רשימת השירים המושמעים מראה שאכן המגמה היא השמעת שירים משמחים וקצביים (ראו בצד את הרשימה המלאה), והלהיט המושמע ביותר בתקופה הזו הוא "אם תרצי" של חנן בן־ארי, עם 547 השמעות בתחנות השונות.
חוזרים הביתה
השינוי המרכזי ביותר בלוח השידורים של גלגלצ בימים אלה נוגע ליום רביעי, שבתקופה הזו מוקדש כולו למוזיקה ישראלית בלבד. נוסף על כך, גם בשעות שבין שתיים בלילה לשש בבוקר לאורך השבוע מושמעים בתחנה רק שירים ישראליים.
"האמת היא שההחלטה הזו היא בראש ובראשונה כדי לתמוך בתעשייה המקומית ובאמנים. אם בכל ימות השנה אנחנו עובדים קודם כול בשביל המאזינים ולא בשביל המוזיקאים, פה זו ממש שעת חירום", מסבירה ישבי, "יש המוני אנשים שהפרנסה שלהם נחתכה בבת אחת. יש רצון לעזור לתעשייה הזו, שאנחנו חלק ממנה. אנחנו אמנם לא באותו צד של המתרס, אבל גם אנחנו לא יכולים להתקיים בלעדיהם. חוץ מזה, אני חושבת שגם למאזינים זה נותן משהו. כולם בבית, וזה זמן לחזור הביתה גם מבחינה רוחנית. במוזיקה ישראלית יש משהו מאחד, חגיגי. אז נכון, לא כולם אוהבים את זה, אבל הרבה מאזינים שכן פתוחים לזה מפרגנים מאוד. זה לא רק עניין פנים־תעשייתי".
"לא אגיד לך שזה מה שהמאזינים רוצים. יש כאלה שרוצים את זה, אבל מבחינת האזנה אנחנו רואים דווקא ירידה קלה ביום רביעי ביחס לימים אחרים", מודה רביד. "זה כן בשביל להביע סולידריות עם האמנים ותעשיית המוזיקה המקומית שנמצאים עכשיו במצוקה גדולה".
ההחלטה הזו תרמה לעלייה החדה במספר השירים הישראליים המושמעים בכלל תחנות הרדיו בתקופה האחרונה. אם בחודש ינואר, שבו המדינה עוד לא הושפעה מהקורונה, היו בכל התחנות 74,724 השמעות של שירים ישראליים, בפרק הזמן שבין 19 במארס ל־19 באפריל הנתון עמד על 94,517 השמעות של שירים מתוצרת מקומית – 19,793 יותר מאשר בינואר. בפרק הזמן שנבחן (19.3 עד 19.4), כשהאזרחים הונחו להסתגר בבתים בעקבות הקורונה, 67.3 אחוזים מהשירים שהושמעו בתחנות הרדיו היו ישראליים – עלייה משמעותית של 4.8 אחוזים לעומת ינואר.
גם המגוון התרחב: 6,119 שירים ישראליים שונים נוגנו ברדיו בתקופה שנבחנה, לעומת 5,928 שירים ישראליים שונים שהושמעו בחודש הראשון של 2020. ברשימת 20 השירים המושמעים ביותר בתקופה האחרונה שנבחנה היה רק שיר אחד שאינו ישראלי, במקום ה־20. לשם השוואה, ברשימת 20 המושמעים של חודש ינואר היו ארבעה שירים בינלאומיים, כולל שלושה שירים בעשירייה.
היוזמה בנוגע למוזיקה ישראלית לא הייתה השינוי היחיד בלוח השידורים של גלגלצ. "בימים רגילים יש בלילה תוכנית יותר אלטרנטיבית, ושמנו כרגע את הרצועה הזו בהקפאה. כל האנשים שמשדרים שם התגייסו לרצועה חדשה שנקראת 'אלבומים לקחת לבידוד'. כל אחד מגיש פעם בשבוע תוכנית המוקדשת לאלבום שהוא קלאסיקה בעיניו. זה קורה בחצות בראשון עד רביעי, ובימי חמישי אנחנו משדרים לילה שלם של מוזיקה אלקטרונית ודי־ג'יי", מספר רביד.
באילו עוד דרכים המצב משפיע על התחנה?
"ביצעו שינויים זמניים שנובעים מהמצב. הם נובעים גם מהשאלה איפה אנשים נמצאים כשהם מאזינים לרדיו וגם מרצון לתת לנו יותר גמישות עם השדרנים. במקום רצועות של שעתיים עברנו לרצועות של שלוש שעות, כדי לחסוך בכוח אדם. אפשרנו לחלק מהאנשים לשדר מהבית, בהתאם למגבלות של ציוד. למשל עומר גפן, שיש לו אסתמה ולכן נמצא בקבוצת סיכון, משדר מהבית".
איך מתנהלות ישיבות הפלייליסט?
"אלה שמגיעים למשרד יושבים בחדר מרוחקים זה מזה, אחרים מצטרפים בזום, אבל כרגע אנחנו לא עושים את זה בהרכב המלא כי זה בלתי אפשרי".
זו תקופה שיש בה תגובות רבות יותר ממאזינים? אתם מרגישים שאנשים מתכנסים יותר להאזנה לרדיו?
"אני יכול להגיד לך שלפי הנתונים שלנו יש עלייה ביחס לימים רגילים בהאזנה לדיגיטל. אני מניח שביחס לימים רגילים יש פחות האזנה לרדיו, כי המסה הגדולה של המאזינים מקשיבה לרדיו במכוניות, אבל אנשים כן מחפשים אותנו בדיגיטל".
אביעד רוזנבוים, מנכ"ל eco99fm: "עשינו ברשתות החברתיות פרויקט של בית ספר מוזיקלי, פנינו לאמנים ישראלים וביקשנו מהם להראות איך מנגנים שירים שלהם – למי שאוהב אותם ומנגן ורוצה ללמוד. השתתפו בזה עילי בוטנר, אליעד, יובל דיין, נרקיס ועוד"

ערב מול הגלעד
המוזיקאי גלעד כהנא, סולן להקת "ג'ירפות", היה מהראשונים שזיהו את הצורך להגיב להתרחשויות ברדיו. "הרגשתי שיש צורך להגיב למשבר שהתחיל. התקשרתי ללי־אור אברבך (מבכירי חטיבת הרדיו בתאגיד השידור כאן, ש"מ) ואמרתי לו: 'שמע, חייבים תוכנית תגובה ליומיום המשוגע'. עשינו 14 תוכניות של ספיישל קורונה בכאן 88. קראנו לתוכנית 'COVID 88'. שידרתי מהבית, והתוכנית עסקה בכל יום בענייני הקורונה: בהיבט הלאומי, האישי, הפוליטי וגם התקשורתי. אם תשמע את כל 14 התוכניות ברצף, יש מצב שתגיע להארה. זה נשמע קצת יומרני, אבל לשם זה מכוון".
במסגרת התוכנית, ששודרה בעשר בלילה, השמיע כהנא שברי שיחות ומונולוגים סהרוריים, ונכנס לנעלי דמויות שונות שהן למעשה קולות בתוך ראשו – ממאזין שמעריץ את קרן מרציאנו ועד לאחד שלא קם מהמיטה מאז שהודיעו על הסגר. כן, קצת מסובך להסביר. הצגה של איש אחד. אה, והיו גם שירים מרחבי העולם.
איזו מוזיקה השמעתם בתוכנית?
"השמענו הרבה דברים. מוזיקה אקלקטית מאוד. בחלק גדול מהתוכנית דיברתי ושרתי כשהמוזיקה ברקע, אז העדפתי לרוב מוזיקה חיובית מבחינת הסולמות והמקצבים, והתכנים לפעמים היו דווקא אפלים. אם אני רוצה לדבר על משהו שהוא קצת אפל, אני מעדיף לעשות את זה על רקע מוזיקה שנותנת דווקא תחושה חיובית. נוצר סוג של דיסוננס, פער מסוים, שיוצר נפח. בעריכה המוזיקלית שיתפתי פעולה עם ניר גורלי. היה שילוב – זה יכול לנוע משירים של פופ איטלקי ועד למוזיקה אלקטרונית ומינימליסטית ועד פאנק ברזילאי".
כהנא היה נחוש לפרק את המשבר ביצירתיות, ו"COVID 88" הפסיכדלית לא דומה לשום תוכנית אחרת שתשמעו ברדיו. "גם בסבל יש איכות, גם במשהו רע שקורה יש איכות. יש פה סיפור לספר, יש אפילו הרבה סיפורים", הוא אומר, "הקורונה היא אמנם משהו חיצוני, אבל לדברים שהיא עשתה לאנשים ולמשפחות יש המון השלכות. לפעמים כשבאתי להכין את התוכנית הייתי מתפקע מרוב קווי עלילה".
תתארו לכם
אם הנחת העבודה הרווחת היא שאנשים צמאים עכשיו למוזיקה יותר מתמיד אבל רוצים לחזור אל המוכר והאהוב, ואם יש עכשיו נטייה לקדם מוזיקה ישראלית יותר מהרגיל, לא פלא שאפילו התוכנית "לא נפסיק לשיר" חזרה לאחרונה למסך בקשת 12.
ישנם שירים שכבר הספיקו להיכתב בהשראת הימים האלה – ורובם נוטים לאופטימיות. בזירת המוזיקה המקומית אפשר לציין את "כתר מלוכה" של ישי ריבו, "געגועים לבני אדם" של חנן בן־ארי ואפילו שיר חדש של להקת תיסלם, "איזה עולם משוגע". יצאו גם שירים מרובי משתתפים, כמו "ילדי המרפסות" בביצוע אייל גולן עם בתו אלין וכוכבי נוער רבים, או "שיר עידוד" ביוזמת תיאטרון הבימה ובהשתתפות שלל שחקנים וזמרים.
כמו בתחנות הארציות, גם בתחנות הרדיו האזורי בוצעו התאמות למציאות החדשה. "מבחינת מוזיקה אנחנו תחנה שמשדרת להיטים מכל הזמנים, וכך גם היום. השינוי המרכזי הוא שאנחנו מנסים בימים האלה לחזק ולשדר למאזינים משהו שמוצא אופטימיות במצב הזה, עד כמה שאפשר", אומר אביעד רוזנבוים, מנכ"ל eco99fm. "באפליקציה שלנו יש תוכן וסטים של מוזיקה שמותאמים למצב, למשל להורים וילדים שנמצאים עכשיו בבית, או פלייליסט לפעילות ספורטיבית בתוך הבית. אנחנו מנסים ללוות את האנשים בשגרת החיים החדשה, עם מוזיקה שמותאמת במיוחד בשבילם".
גלעד כהנא: "לתוכנית בכאן 88 קראנו '88 COVID', והיא עסקה בכל יום בענייני הקורונה: בהיבט הלאומי, האישי, הפוליטי וגם התקשורתי. אם תשמע את כל 14 התוכניות ברצף, יש מצב שתגיע להארה. זה נשמע קצת יומרני, אבל לשם זה מכוון"

מעבר לכך הפיקה התחנה יוזמות מיוחדות ברשתות החברתיות. "עשינו פרויקט של בית ספר מוזיקלי, פנינו לאמנים ישראלים וביקשנו מהם להראות איך מנגנים שירים שלהם – לקהל הצעיר יותר, ולמי שאוהב אותם ומנגן ורוצה ללמוד. השתתפו בזה עילי בוטנר, אליעד, יובל דיין, נרקיס ועוד אמנים", מספר רוזנבוים. "ביוזמה אחרת ביקשנו מהמאזינים שלנו לשלוח לנו ביצועים שלהם לשיר 'תתארו לכם' של שלמה ארצי, הרבה מאזינים שלחו לנו והדבקנו יחד סרטונים שונים לקליפ. חשבנו על שיר שמתאים למצב ויכול לעודד ולהביא רוח קצת אחרת".
"כשהטירוף פה ייגמר נתחיל לחיות בלי צעקות", שרים גיא ויהל ב"להמשיך ללכת", השיר שנדמה כאילו ניבא את משבר הקורונה. "ומה בכלל אני רוצה לראות" – הם שרים בפזמון – "לשבור את החומות ולהוריד ת'מסכות". עד שנוכל להוריד את המסכות במרחב הציבורי, המוזיקה תוסיף להיות מקור לנחמה עבור מיליונים.
מה קורה בספוטיפיי?
שאלנו את שירת סטרקמן, הנציגה הישראלית של "Believe Digital" – חברה להפצת מוזיקה בשירותי הסטרימינג והדיגיטל, מה המצב בשירותי המוזיקה הדיגיטליים, כמו אפל מיוזיק וספוטיפיי? "אפל מיוזיק שינו את הפורמט שלהם, ובמקום שיהיה קידום פרטני לאמנים שמוציאים שירים חדשים בחנות הווירטואלית, מופיעים פלייליסטים שהם יצרו עם מוזיקה מרגיעה או כזו שמתאימה לעבודה בבית – כל מיני דברים שיהיו נעימים לאנשים שנמצאים בבתים. הכול כללי יותר, גלובלי".

זאת אומרת שפחות מקדמים מוזיקה חדשה?
"לגמרי. ישנם הלהיטים הגדולים מחו"ל שכן נמצאים שם עדיין למעלה במסך – אבל בימים רגילים משתמשים בארץ רואים פרצופים ישראליים שמקודמים בחנות, וזה נכנס להפסקה. זה נבע גם מאסטרטגיה של אפל מיוזיק, שבמסגרתה הם מחליטים עבורנו מה כיף לנו לשמוע בבית. הם גם זיהו שהייתה עלייה בהאזנה לקלאסיקות ולדברים כלליים יותר, או שמקשיבים לדברים משפחתיים יותר שמתאימים למגוון רחב של גילים. יש ממש רשימות השמעה עם שמות כמו 'מוזיקה שתעזור לך להתמודד עם הריחוק החברתי'".
בספוטיפיי רואים שינויים בהעדפות של המשתמשים?
"קשה לי להצביע על מגמה מוחלטת בעניין הזה. ספוטיפיי פועל באופן שונה מאפל, יש שם הרבה יותר התייחסות לטעם אישי של אנשים. השרת מציע פלייליסטים אישיים לפי הטעם שלך. קשה להצביע שם על מגמות כאלה. ביוטיוב ללא ספק יש שינוי. סרטונים שמקבלים פתאום הרבה יותר חשיפה מהרגיל הם סרטונים שפונים לילדים, ורשימות ההשמעה משתנות בהתאם".
כשמדברים על הפגיעה במוזיקאים בעקבות הקורונה מתעכבים בדרך כלל על ביטול ההופעות, וזו אכן המכה הקשה ביותר, אבל סטרקמן מספרת שהמצב משפיע גם על מועד היציאה של שירים חדשים. "הרבה אמנים שתכננו להוציא בתקופה הזאת מוזיקה דחו את זה. היו בקנה רשימות שלמות של אלבומים ושירים שעומדים להשתרר, אבל כולם ביקשו לשנות תאריכים", היא אומרת. "המוזיקאים הגדולים רגילים שכאשר הם מוציאים שיר הם מגיעים לאולפנים, יוצאים להופעות, מתראיינים לכתבות וקורים דברים סביב היציאה של השיר. עכשיו זה הצטמצם לרשתות החברתיות וזהו בערך. הם מרגישים שזה יהיה בזבוז של המוזיקה שהם עבדו עליה. אין להם את תיק יחסי הציבור שהם רגילים אליו, אז הם מעדיפים לא לשחרר את המוזיקה בזמן הזה".