תֹם אהרון, בן 27, רווק, גר בתל–אביב. קומיקאי ומגיש תוכנית סאטירה שבועית בכאן 11
זיכרון ילדות תרבותי. בתור ילד (ועד היום) הייתי מעריץ ענק של טיפקס. היינו שומעים בבית את הדיסקים שלהם, בעיקר את "החיים שלך בלאפה" ו"נשיקה לדוד", והייתי מדקלם שירים שלמים, במיוחד את "יש לי חברה". לא ידעתי לתפוס אז את עומק הכתיבה של קובי אוז אבל הרובד הזה ביצירה נוסף ככל שהתבגרתי.
דמות שמעניקה לך השראה. מיילס דיוויס. הבנאדם המציא את המוזיקה מחדש איזה ארבע־חמש פעמים.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה? עם ביבי, כי אחרי הכול הוא בנאדם מבריק ומעניין אותי לשמוע את תפיסת העולם שלו. וגם כדי לראות מי מאיתנו ישלם.
באיזו סדרה היית רוצה להשתתף בתפקיד אורח? משחקי הכס, בשביל ההזדמנות לפגוש את אניה בוקשטיין.
יוצר שאתה אוהב במיוחד. סטיבי וונדר. המוזיקאי הכי גדול אי פעם, שזכיתי גם לראות בהופעה.
רגע בלתי נשכח על הבמה. הופעתי בהתנדבות באירוע של עמותה שפועלת לשילוב בעלי מוגבלויות, ועל הבמה הייתה מתורגמנית שתרגמה לשפת הסימנים את כל מה שאני אומר. כל ההופעה חיכיתי בהתרגשות לראות איך היא תגיד בשפת הסימנים "תימנים".
מה מצחיק אותך? ההבנה שהכול שכונה. שאנחנו יכולים להתנהג כל היום כאילו לדברים וסמלים ומוסדות יש משמעות, ואז פתאום לגלות שיעקב פרי המציא שהוא היה בתזמורת צה"ל, או שאורן חזן כופה על טראמפ סלפי. בנוסף, חתולים שנכנסים בקירות.
עם מה אתה נרדם? עם מוזיקה ברקע והמשחק "קלאש רויאל" שבו אני מפסיד לילדים בני 11 מכל רחבי תבל.
מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו? טבית.
מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם? "מה נשמע מור?", כי סבתא שלי שינתה את זה בטעות כשניסתה לכתוב הודעה לאחותי.
