בדיחה נושנה מגדירה את חגי ישראל כך: ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו – יאללה בואו לאכול. ואכן, המטבח היהודי עמוס במאכלי חגים אהובים יותר (מצה בריי) ופחות (עוגיות קוקוס). אבל עם כל הכבוד לאוזני המן, עוגות הדבש והגבינה – מי שבאמת לקחה את העניין צעד אחד קדימה היא הסופגנייה. המהדרין מתחילים לטגן עם קיפול הסוכה, העצלנים מעמידים את הכדורים השמנמנים בוויטרינה רק לקראת סוף כסלו אבל אין שום קונדיטוריה, פטיסרי או מאפייה שלא מציעה ללקוחותיה מהקסם השמנוני ונראה שמשנה לשנה מפלס היצירתיות (והמחיר) רק הולך ועולה. אז קבלו את שמונה הסופגניות שפשוט אסור לכם לפספס השנה.
המסוכרת
קרן קדוש היא ללא ספק מלכת הסופגניות. כבר שבועות שהתור מחוץ לבית הקפה הירושלמי ארוך מהרגיל, והכול תודות לכדורים המושלמים שהיא ממציאה. יש פה קרונאטים שמיימיים, סופגניות אפויות עטופות סבלה ועמוסות כל טוב, אך פופולריות מכולן הן סופגניות הספינג', בהשראת שורשיה המרוקאיים של קדוש: מצופות בגרגירי סוכר ומעוטרות כתר צבעוני שמבצבצץ מלמעלה, מרמז על התוך המרגש שמסתתר בתוכן. כרגיל, הכול מיוצר פה מאלף ועד תו – וזה אומר שגם טראפלס השוקולד, מרשמלו הפטל או מרמלדת האננס איתן הן מקושטות נרקחים במקום. אבל לפני כל הקישוטים, בקדוש נותנים כבוד לסופגנייה עצמה ומשקיעים בבצק אוורירי, שלא משאיר אותך עם טעם לוואי או צרבת. האמת שקשה לבחור מבין המגוון המסחרר, אבל מילוי קרם הקסיס הפירותי הסגלגל והמשגע לא הותיר אף נסיין אדיש וגם סופגניית הדגל של השנה – קרונאט במילוי ערמונים בהשראת הקינוח המדובר "הכלה מאיסטנבול" – הרגה אותנו. בשבילה אגב, תיאלצו להיפרד מלא פחות מ־21 שקלים (!).
//כמה: ריבה 7, מיוחדות 16, הכלה מאיסטנבול 21 //איפה: קדוש / שלומציון המלכה 6, ירושלים
המוגזמת
אימפריית הסופגניות של ישראל, הלא היא "רולדין", קצת מזייפת בשנים האחרונות ומשלמת את מחיר ההתמסחרות, ובאמת קשה לייצר סופגנייה ברמה הגבוהה ביותר בכאלו מאסות. ועדיין, מסורת זו מסורת, וזו לא חנוכה בלי לפחות סופגנייה מוגזמת אחת של הקונדיטוריה שהתחילה את טרפת המבחנות, הצ'ייסרים, הקצפות והגנאשים. מבין כולן, ה"בנופי פקאן" משכה את תשומת ליבנו. מילוי הקרמו־דולצ'ה־בננה היה טעים, הגלאסז' בינוני, צ'ייסר הטופי דומיננטי מדי והררי הקצפת שחנטו אותו (משל היה המלכה אליזבת ביום הכתרתה) היו ניטרליים בטעמם ולא מספיק טריים. כי עם כל הכבוד לקונסטרוקציות מושקעות ושלל אביזרים – מה שווה כל סיפור האהבה הזה, אם הבצק דחוס והמילוי עמוס?
//כמה: ריבה 6, ריבת חלב 7, מיוחדות 10־14 ש"ח //איפה: סניפי "רולדין" ברחבי הארץ
השוקולדית
בשבוע שעבר סיפרנו על זכרונת מתוקים מהסופגנייה של בייקרס ואנו שמחים לבשר שגם השנה היא לא הכזיבה. הבצק? רך, אוורירי ועם פס טיגון בהיר, נאה וחמדמד. המילוי? תועפות שוקולד משובח ועשיר. יש גם לימון, פיסטוק, קינדר, קרמל מלוח ועוד ועוד ואפילו גרסה טבעונית. ביס שהוא חלום, שוודאי עוד יהפוך לחלום על ביס. אהבנו במיוחד: סופגניות מיני עבור סופרי הקלוריות למיניהם (מי אתם, אנשים משונים שמצפים לצאת מחנוכה בלי תוספת של לפחות 2 ק"ג למשקלם?), או פשוט עבור כל השאר שרוצים לנסות כמה שיותר טעמים.
//כמה: ריבה וטבעונית 5, מיוחדות 9 //איפה: בייקרס / יצחק נפחא 3 , תל אביב
הממכרת
רוזליה הבית־שאנית היא אחת מתחנות החובה שלנו כל אימת שאנו מצפינים והיה כיף במיוחד לגלות שגם בגזרת הסופגניות היא לא אכזבה וסיפקה את אחד הליינים הכי מוצלחים השנה, כולל סופגניית פיסטוק נדירה וסופגניה חצויה ובתוכה מילוי קרם פטיסייר ורצועות תותים טריים. הילדים הכי אהבו את סופגניית השוקולד־חלב־קרמל שמולאה בקרם וניל שוקולדי ועוטרה במקלות מרנג קונקורדי; הגיסה התעלפה מסופגניית הפאי לימון שמולאה בקרם חמצמץ ועדין וקושטה בענן עצום של קצף מרנג חרוך ואילו אני לא יכולתי להפסיק לנגוס מסופגניית הקפה: תוך קפה שמנתי מענג וציפוי קראנצ'י קפאיני ממכר.
//כמה: תות וריבת חלב 8, מיוחדות 14 ש"ח //איפה: רוזליה / שטרומן 1, בית שאן העתיקה
האפויה
בפטיסרי הפסטורלית של דוד לאור מעדיפים להישאר באזור הנוחות הפריזאי. הסופגנייה שלהם עשויה מבצק בריוש, אפויה (מצוין לדיאטה), מגיעה בגודל בינוני (עוד יותר מצוין לדיאטה) ולא מתפרעת עם ציפויים מופרכים. תוכלו לבחור בין מילוי של ערמונים, קרם שקדים, שוקולד חלב, מסקרפונה־קפה, שוקולד מריר תפוז ועוד ועוד.
//כמה: 9 ש"ח //איפה: דוד לאור / היצירה 12, א.ת. מבשרת ציון
הנוסטלגית
כבר חשבנו שראינו הכול ואז הפציעה בחיינו סופגניית הבמבה. מסתבר שבביסקוטי החליטו לקחת את ההומאז' לקצה ויצאו בקולקצייה שלמה בהשראת ממתקים וחטיפים אהובים. תמצאו כאן סופגניית קרמבו, בפלה, באצ'י וגם בייגלה. ואיך הטעם? אז הבמבה היא גימיק נחמד, הביצוע פחות: מילוי קרם הבוטנים לא מספיק מתוק, ציפוי השוקולד הלבן לא דבוק כמו שצריך וממהר להתפרק עם הביס הראשון ופירורי הבמבה שמעליו דווקא חמודים ומוסיפים. הבייגלה לעומתו סומן מיד כפייבוריט שלנו – עם קרם קרמל־מלוח מצוין, שהיה יותר קרמלי מאשר מלוח וממש הזכיר לנו את הפאדג' שמוכרים בירידים קסומים בעיירות שכוחות־אל אמריקאיות. ציפוי הנוגט לגמרי עובד והשילוב בין הקראמבל לשברי הבייגלה הונדס בגן עדן.
// כמה: תות 5, ריבת חלב, קרם פטיסייר או שוקולד 6, מיוחדות 11 ש"ח //איפה: ביסקוטי / הירקון 67 א.ת. בני ברק; העצמאות 104 נווה עוז; הזמנות לכל הארץ: 03־5704015/8
המרובעת
אצל אלדד שמואלי הכול חייב להיות שונה, מקורי ומעולה, ולכן אין פלא שהסופגניות של "אלחנן" מרבעות את המעגל. הן מוגשות בתוך נייר חום של פלאפליות, הבצק שלהן רך ונטול שמנוניות (כמעט לא מרגיש מטוגן) ולא פחות חשוב: הן היו היחידות ששרדו כראוי את מבחן הבוקר שאחרי (לא שהגיוני שיישאר מהן משהו עד למחרת). באגף המילויים תוכלו למצוא לצד הסטנדרט (ריבת תות ביתית, פטיסייר ושוקולד) גם PB&J ע"ש כריך ארוחת העשר המיתולוגי – ריבת פטל, קרם בוטנים וזיגוג בוטנים; סמור'ס מושלמות – מרשמלו שרוף עם שברי עגיות ושוקולד; טארט לימון ואלפחורס שמיימיות עם קרם מתקתק עשיר ורך.
//כמה: גלייז 7, תות 9, מיוחדות 10־15 ש"ח //איפה: אלחנן תרבות לחם / דרך משמרות, פרדס חנה כרכור
וזו שהתחפשה
אזור הדרום ואפיית עילית לא ממש הלכו ביחד עד שהגיע חיים דמרי והביא את צרפת לפריפריה. הפטיסרי־בולנז'רי "ניחוחות חיים" שפתח בנתיבות הפכה זה מכבר למוקד עלייה לרגל, וכבר בחשוון אפשר לראות כאן לקוחות שמגיעים לטעום מסופגניות הבוטיק שהוא מייצר במקום. יש כאן חגיגת שקדים, שיר הלל למקופלת או מחווה לעוגיית האוראו, אבל מעל כולן זורחת הסופגנייה שהתחפשה לעוגת גבינה – מילוי שמנתי עדין, פירורים פריכים ומתקתקים ממעל, שפריץ של פטל חמצמץ או במילה: שלמות.
//כמה: 10 ש"ח //איפה: ניחוחות חיים / הגפן 23, נתיבות
