01 זיכרון ילדות תרבותי. "אלוהי הדברים הקטנים" של ארונדהטי רוי, שאותו קראתי בזמן שהייתי בשנת שירות במרכז תל־אביב בשיא תקופת הפיגועים, ממש אחרי רצח רבין. הייתי בת 18 ובלי יכולת להכיל את הטירוף האלים הזה סביבי. באמצע הספר קיבלתי החלטה – להפסיק לקטר. וכששואלים אותי מה נשמע, לא להגיד שגרוע. להגיד "מצוין". אני זוכרת את הרגע הזה כל כך טוב, מה לבשתי, איפה ישבתי. זאת אולי קלישאה רוחניקית, אבל ההחלטה הזאת שינתה את חיי.
02 דמות שמעניקה לך השראה. בייבי מהסרט "ריקוד מושחת". האופן שבו היא מתנהלת בתוך עולם של גברים דומיננטיים – אבא, חבר, מנהל מלון, הבן שלו – בשכל, ברגישות, עם עקרונות ואמפתיה, כך שכולם ירקדו לפי החליל שלה, בעוד שהיא רוקדת עם פטריק סוויזי – זה המודל שלי.
03 שיר שנוגע בך במיוחד. "שירת העשבים" – השיר שנעמי שמר כתבה והלחינה המבוסס על טקסט של רבי נחמן מברסלב. המשפט הזה, "ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה". איך אפשר לומר אותו בלי לרעוד? זאת אמת מושלמת.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה/קפה? ביבי נתניהו. אני סקרנית לגבי אנשים עם סתירות פנימיות. אם הוא יסכים – מבטיחה לבשל. אם לא ביבי אז ג'ון קולטריין, ומאותן סיבות.
05 ספר שקראת פעמיים. קראתי לפחות חמישים פעם את "הזדמנות אחרונה לראות" של דאגלס אדמס, סופר המדע הבדיוני שהוציא ספר עיון אחד. זה תיאור מסעו האישי בעקבות חיות נכחדות ברחבי העולם. קורע מצחוק ומדמיע מעצב. הספר הטוב ביותר שאי פעם קראתי.
06 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? עם חתול בית שמנמן ומפונק, ביום חורפי, באמצע השבוע, כשכולם יוצאים לעבוד.
07 עם מה את נרדמת? עם המשחק הנורא "הומסקייפס" בסלולרי. אל תשאלו.
08 מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם? משפחת הרץ רוסו טוכעס. טוכעס היה שם המשפחה שהבת הגדולה שלי נתנה לפאפו, החתולה המיתולוגית שלנו.
09 מאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו. סלט שרועי מכין לשנינו. כופתאות מכל סוג שאמא שלי תכין. ובכלל, כל אוכל שמישהו הכין לי כי הוא רצה שאני ספציפית איהנה. אין דבר מזין יותר מכוונות טובות. זאת אולי גם המטרה שלי היום בחיים, וגם מטרת הספר שלי – להחזיר אותנו למטבח, לאוכל הפשוט שמכינים לבד, וכשמבשלים לחשוב על האנשים שיאכלו אותו. זה חלק שאף פעם לא מופיע במתכון, והוא הכי חשוב.
10 מה מצחיק אותך? אמא שלי. האישה הכי מצחיקה בעולם. פעם אחת התקשרתי אליה והיא עונה לי בלחישה. אני שואלת "מה קרה?! למה את לוחשת?" "הכול בסדר, אני פשוט ברכבת". "אה. אוקיי, לאן?". "לבירקנאו".
