העבודה הראשונה שנתקל בה המבקר בתערוכה "אבדות ומציאות" – מיד לאחר המזגן החבוט התלוי על הקיר – היא מעין קיטון המורכב מארבעה קירות, הממוקמים במדויק בכיווני ארבע רוחות השמיים: על הקיר הצפוני ישנה תמונה של קרחון, על הדרומי – חדר מדרגות בדרום תל־אביב שנשטף במי ספונג'ה, במזרחי בור תבואה, ובמערבי קיר הפנתיאון ברומא. העבודה נקראת מצפן.
לפני המצאת המצפן המגנטי, כוונו המפות בעולם העתיק לכיוון מזרח ולא לצפון, ומכאן פירוש המילה אוריינטציה (אוריינט=מזרח) במובן "התמצאות". נדמה שהמילה הזאת, בשני המובנים שלה, יכולה לשמש ככותרת לביקור בתערוכת היחיד הנהדרת של אלי פטל.
המזרחיות הישראלית היא הפריזמה שדרכה בוחר פטל לעסוק בסוגיות אמנותיות, והיא גם הנושא של רבות מהיצירות. כך העבודה "פלטה" היא תצלום של מִפתח חולצתו של גבר, שבה על החזה השעיר תלוי – במקום תליון ה"חי" הסטריאוטפי – תכשיט בצורת לוח צבעים, שאבני חן משובצות במקומם של צבעי השמן. בעבודה "דיוקן שלילי", הכהה פטל את עורו והלבין את שערו, כך שצילום התשליל יספק דיוקן נאמן פחות או יותר למציאות. ב"תשע באפילה" הוא יוצר מעין קמעות יהודיים, שחלקם הזכירו לי בצורתם דווקא עבודות מודרניות של יצחק דנציגר, ממייסדי הפיסול הכנעני.
באולם נוסף מוצגים דיוקנאות של דודו טופז, אבי טולדנו ואלברט אילוז, נומה ועראק (אוהדי בית"ר מיתולוגיים), מירי מסיקה ומאיה בוסקילה. אלו דיוקנאות שנעשו בטכניקה של צבעי עיפרון או טושים על נייר, והם מבוססים על תצלומים שפטל בחר. פטל עוסק ישירות בסוגיות פנים־אמנותיות שנמצאות במוקד האמנות המודרנית והעכשווית: מקור ושעתוק, גבוה מול נמוך, רדי מייד – המזגן החבוט מהכניסה הוא למעשה פסל המחקה בדייקנות מזגן, כדי שייטמע בסביבת הגלריה – ועוד.
הנושאים הללו, שפעמים רבות מכוונים ליודעי ח"ן, הופכים בתערוכה זו לנגישים. זאת בזכות הנושאים המקומיים והמוכרים שבהם עוסק פטל, בזכות הכישרון של האמן שיוצר עבודות שמצליחות לעמוד בפני עצמן גם ללא ההקשר הפנים־אמנותי שמעניק להם משנה כוח, ולא פחות מכך – בזכות ההסברים הנהירים והפשוטים של האוצרת אפרת לבני, שמעניקים אוריינטציה בסביבה הזו גם למי ששפת האמנות אינה שפת אמם. כך לדוגמה בסדרת העבודות "מכולת הילה", שבמרכזם כתמי צבע מטושטשים. ההסברים של לבני מעניקים להם סיפור מסגרת וקונטקסט, בלי להידרש לז'רגון אמנותי ולאקדמיזציית יתר.
פטל, שסיים השנה את כהונתו כראש המחלקה לאמנות בבצלאל, נמנע מלהציג תערוכות יחיד מאז מינויו לתפקיד בשנת 2011. התערוכה הנוכחית היא תערוכה ראשונה שלו בישראל מאז סיום התפקיד (הוא הציג השנה בלוס־אנג'לס), ואין בה עבודות חדשות. היא מציגה מבחר מיצירותיו המקודמות מתוך אוסף האמנות של "הארץ". הזדמנות מצוינת עבור מוקירי האמן למפגש מחודש עם יצירתו, ולהיכרות מוצלחת – לקהלים חדשים שלא ידעו את פטל.
אבדות ומציאות, גלריה מינוס אחת
