רמי גרינברג, בן 40, רווק. מתגורר בפתח תקווה, ומכהן כראש העיר שלה.
זיכרון ילדות תרבותי. אני זוכר כשהייתי בבית הספר היסודי, היינו הולכים כל התלמידים לבתי גמלאים בעיר, עוזרים להם, משוחחים איתם, משחקים משחקי קופסה ובעיקר מקשיבים לסיפורים שלהם. החיוך על פניהם והתחושה הטובה שהייתה במהלך הביקורים האלה גרמה לי לראשונה להבין את משמעות הנתינה וחשיבות הקשר הבין־דורי.
דמות מכוננת שהשפיעה עליך. ללא ספק מנחם בגין. איש אמיץ, נחוש בדרכו, כריזמטי, שאהב אדם ואהב את המולדת. אני מאוד מאמין בדרכו ומעריץ את אישיותו ואת מורשתו הפוליטית. הייתי נוהג להקשיב לנאומים שלו והוא תמיד נסך בי תחושת ביטחון ונטע בי הרבה אמונה.
יוצר שאתה אוהב במיוחד. נעמי שמר. אני אוהב לשמוע את השירים, המילים והמנגינות. שירי ארץ ישראל המתארים את נופי הארץ וההווי הארץ־ישראלי.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה? הייתי שמח לשוחח עם נשיא ארה"ב לשעבר ג'ון פ' קנדי. הוא היה נשיא צעיר מאוד כשנבחר, והיה חרוץ מאוד ונלהב. בזמנו הוא הביא איתו רוח חדשה ומרעננת לבית הלבן, ואני מעריך את המוטיבציה והחדשנות שהוא ייצג באותה תקופה.
פינה סודית בפתח־תקווה שאתה אוהב. השטח הפתוח שבין שכונת הדר המושבות לבין כביש 5, הוא אזור פתוח עכשיו ולא מטופח. בעתיד נהפוך אותו לפארק גדול ומושקע. היום יש שם, לצד השטח העזוב, בריכות חורף – שהן נדירות בארצנו, ועליהן כמובן נשמור. אני אוהב לסייר שם. הרבה טבע ושקט.
מה מתנגן אצלך באוטו? שלומי שבת. אני אוהב לשמוע אותו, את כל השירים שלו, במיוחד את השיר "אבא". מרגש אותי כל פעם מחדש וגם גורם לי לחשוב על אבא שלי, ניצול שואה ואיש עמל.
תמונות על הקיר שלך. מאחוריי על הקיר נמצאים מילות ההמנון ומפת ארץ ישראל, תמונה של המשפחה המורחבת ומזכרות מגני ילדים שאני מבקר בהם והילדים מכינים לי יצירות פרי ידיהם. זה תמיד כיף להסתכל וגורם לי לחייך.
מה מצחיק אותך? שצלמים מבקשים ממני לחייך בתמונות, כשאני כבר מחייך! זה קורה לי כל הזמן וזה באמת כבר מצחיק אותי.
מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. החריימה המצוינת של אמא שלי. אמא שלי ממוצא מרוקאי, והחריימה שלה חריפה בדיוק במידה הנכונה. אין מישהו במשפחה שלא מחכה לחריימה שלה בארוחת שישי.
