הנה עיקר היצירות הכלולות ברומן שלפנינו:
(א) נובלה הומוריסטית, במסורת ההומור המרכז־אירופי, על התרחשויות מסעירות במפעל ממשלתי לייצור עפרונות בימי המצאת מכונת הכתיבה. שמה כשם הרומן, "האיש שנתקע לו הפרצוף הזועף". נכתבה לכאורה בידי סופר צ'כי שלא היה ולא נברא.
(ב) נובלה עתידנית בת כמאה עמודים, שהיא בו בזמן סיפור מתח בלשי. מתרחשת בעולם שרוב אוכלוסייתו הפכה לסייבורגים, אנשים שמוחם הוא חלק מרשת מחשבים. מחווה עכשווית לסופר הצ'כי שהמציא את המונח רובוט, קארל צ'אפק.
(ג) סיפורי־עם. אחד, בנוסח המרכז־אירופי של אגדות האימים, מפליג אל המצאה של מכונה לכתיבת חלומות ולשתילתם. שני בנוסח אלף לילה ולילה האוריינטלי. שניהם וריאציות פראיות על יצירה א. בכל היצירות עד כה נתקע פרצופו של הגיבור בהבעת פנים זועפת, בכל סיפור מסיבה אחרת.
(ד) סיפור היסטורי, הנע בין הביוגרפיה הממוסמכת של יצחק כץ, ממקימי כפר־עציון ואחד מעשרות הלוחמים שנרצחו שם ערב הכרזת המדינה – לבין פנטזיית ריגול שהוא שותף בה. במרחב שבין עולמו האישי של כץ, עולה מפראג, לבין עלילותיהם המופלגות של יהודים וערבים הנעים בין הרי חברון לבוסתני יפו של תש"ח, נכתבת יצירה א ומצילה זמנית את המצב.
(ה) סיפורו של אורי יצחק כץ, הנכד של יצחק כץ הנ"ל, על ילדותו, על משפחתו, על מסעו לגילוי יצירה א, על קשריו עם צעירה צ'כית המתגלה כחלק מהעניין הזה, וגם על קורותיו כטירון בצה"ל בתקופת מלחמת המפרץ וערכות המגן עם מסכות הגז, במחווה לעוד רומן צ'כי ידוע, "החייל האמיץ שוויק" של ירוסלב האשק.
(ו) פואמה אישית ארוכה של כץ, כתובה ברצף אחד בלי חלוקה לשורות ומחורזת למחצה, ובה זרם תודעה של מחשבות על החיים ועל האהבה. כפזמון חוזרת בה הסיסמה "השיטפון יבוא משום מקום", וכולה שזירה של קלישאות דיבור ישראליות ומשחק בהן. יצירה עמוקה ומצחיקה שיכלה להחזיק לבדה מופע שירה־מדוברת איכותי בן שעתיים.
כל אחת מהיצירות הללו משובבת נפש (אולי חוץ מכמה חלקים ביצירה ה, השוקעת מדי פעם לתפלוּת חולפת או להיעדר ליטוש). זהו מגוון שכמעט כל קורא ימצא בו את חפצו: חובבי ספרות קלאסית כמו גם שוחרי תולדות הארץ בכלל וגוש עציון בפרט; אוהבי הומורסקות כמו גם עכברי מדע בדיוני; אוהבי אהבות וציניקנים; קוראי שירה וכל מי שיש לו שריטה לצ'כיה. אך כפי שאפשר היה להירמז כבר ברשימה שלעיל, לא אוסף יצירות לפנינו כי אם יצירה אחדותית, שחלקים בה כותבים חלקים אחרים בה, מבצעים אותם בווריאציה, או עונים לה.
ופה קבור הכלב: במבנה הזה, שהוא סבוך ומשוגע ועשוי לתלפיות. מערכת הזיקות הנפתלת בין איבריו של הרומן היא מקור בלתי־נדלה לחדוות גילוי בעת הקריאה. שמות האנשים והמקומות החוזרים ומופיעים בהם (בשינויים תלויי שפה), מצבים מקבילים, השלמות של פערים מסיפור אחד בסיפור אחר, אמירות המתגלגלות כאילו בלי משים מאיבר לאיבר – כל אלה הם חוטים שבצבוצם על פני האריג הוא לעיתים חידה ולעיתים פתרון.
למרות כל הקשרים הללו, ואף כי כל הספר סובב סביב הנובלה האבודה "האיש שנתקע לו" וגו', אין לומר שכל חלקי הספר עוסקים בנושא עקרוני אחד. אפשר לומר זאת רק על רובם. נושא עקרוני זה הוא המשולש שקודקודיו הם דחף הכתיבה היוצרת, טעם החיים, והמהפכה הטכנולוגית בנגיעתה בתודעה ולשפה. האם האדם משתנה באופן מהותי בעקבות פריצות הדרך בטכנולוגיות הכתיבה והתקשורת? והספרות? וכיצד משנה הספרות את האדם (ואת ההיסטוריה)? הספר שלפנינו הוא ניסיון מקורי למענֶה.
האיש שנתקע לו הפרצוף הזועף
אורי יצחק כץ
כתר, 2019, 443 עמ'
