עידן הספק והייאוש: התנועה הנצחית שנעמדת מול הפוסט-מודרניזם
הכחשת האני הפנימי, ויתור על התקווה האוטופית, וסילוף כוונת המחבר: הפוסט־מודרניזם אינו יכול להתיישב עם עולמה של היהדות
הכחשת האני הפנימי, ויתור על התקווה האוטופית, וסילוף כוונת המחבר: הפוסט־מודרניזם אינו יכול להתיישב עם עולמה של היהדות
מסלחנות לאפליית נשית בחברות מסוימות, ועד שכתוב ההיסטוריה הציונית
בעידן הנוכחי מתמודדת הדת עם אתגר חדש: הפוסט־מודרניזם. החשד כנגד כל התיאוריות הגדולות, הופך לכפירה בעצם קיומה של האמת
מהחוק המוחלט במשנתו של קאנט, ועד הקול הפנימי בעולמו של הראי"ה קוק
מקורותיו של הציווי המוסרי העסיקו הוגים ופילוסופים, מקאנט ועד דוסטויבסקי. בעקבות החסידות, הראי"ה קוק מזהה אותם בנפש האדם פנימה
בעולם האלילי התייחסו לא־לוהים כמו לחפץ. בפילוסופיה הוא נתפס כאידיאה. עד שבא האקזיסטנציאליזם והעניק לו אישיות
אחד הפתרונות לפער בין השפה האנושית למונחים הדתיים הוא שימוש בסמלים, דרך שיש לה מסורת ארוכה ביהדות
הוגה הגעות הפנים את הביקורת מצד הפילוסופיה של השפה, וסבר שלא ניתן לומר דבר על אלוהים
הפילוסופים של השפה במאה העשרים תקפו את הדת על כך שמושגיה ריקים מתוכן. ויטגנשטיין, בבגרותו, הגן עליה
האם המטמון נמצא בתוכנו ועלינו לגלותו, או שתפקידנו ליצור אותו בעמל כפינו?
כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©