אל תשאלו אותי מה אני עושה כשהבית סוף–סוף ריק מילדים. תשאלו אותי מה אני לא עושה, זה הרבה יותר חשוב

בכל שנה, כשאני קוראת את מגילת אסתר, מכאיבה לי המסגרת הגברית שלה

פורים הגיע מוקדם מדי. עדיין לא הצלחתי להתארגן על המאגרים של השמחה וההשתטות

האם באמת לא התקדמנו מאז דור ההורים כך שעצם קיומה של בעיה הוא עוד בושה? די! שום דבר אינו מושלם

לנוח אצל אמא ואבא. לקבל תמיכה ממעגל האמהות בגינה. להיות לבד בבית, רק אתן והתינוק. את כל זה לקחה מכן ...

תזכורת מהעבר גרמה לי לחשוב: אולי מדידת הציונים של פעם באמת כבר לא רלוונטית לעולם החדש?

חצי שנה לפני שנכנסתי להיריון קניתי שמיכה לתינוק, מתוך תקווה. הלוואי שגם בתקופה הזו אמצא את הביטחון והאמונה שהיו לי ...

דווקא כשחטפתי צינון, הילדים נזכרו שהם לא עצמאיים ולא הפסיקו להמטיר עליי שאלות ובקשות

נתנאל קופרמן | הלהקה | 45, גבעת־שמואל, נשוי + 4

שמחה שפירא (בלנגס) | מורת דרך | 33, ירושלים, נשואה + 2