לוּ הָיִיתִי חַיָּל בְּחֶבְרוֹן בְּפַטְרוֹל בִּשְׁעַת קֹר וְנִגַּשׁ אֵלַי אֵיזֶה אוֹרֵחַ עִם רֵיחַ שִׁכּוֹר וּדְחָפַנִי אוֹ מָה, בְּעוֹדִי מָגִנּוֹ עַל ...

תֶּכֶף רוֹתֵחַ אִירָאן הִיא הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם. לֹא הַצ'וּפְּצִ'יק מִמּוּל, שֶׁל קַטַר. עַל סַף רְתִיחָה שָׁם ...

שְׁלוֹשָׁה אָבוֹת. שְׁלוֹשָׁה אָבוֹת. וּלְבָבוֹת. וְלֶהָבוֹת. וּשְׁתֵּי זִירוֹת שֶׁל רְצִיחָה. וְהָרוֹצֵחַ רַק אֶחָד. שְׁלוֹשָׁה אָבוֹת. וְלֵב ...

זֶה יָצָא פַּעֲמַיִם מִסְפַּר הַשִּׁנַּיִם: לַלִּכּוּד חַבְרֵי כְּנֶסֶת שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם – וְכַנַ"ל בְּדִיּוּק לְשׁוֹלְפוֹת הַמַּגְלֵב, מִפְלְגוֹת הַלַּוְיָן שֶׁאִתּוֹ. לֵ"ב אֶל ...

אהוד פלמור מגיש לנו בעדינות פיסות ממשיות של חיים וחותר לעומקו של יצר לב האדם

וּמָה? הַאִם תְּמוּהָה הַמְּהוּמָה? כְּשֶׁעַם-שֶׁבַּשָּׂדוֹת סָחוּט מִשֹּׁד וְאֵשׁ וּדְמֵי חָסוּת,   מִשֶּׁחָדְלוּ אָרְחוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְעַם-שֶׁבַּדְּרָכִים בַּעֲקַלְקֶלֶת ...

זֶה נִשְׁמָע קְצָת מְבַלְבֵּל אֲבָל בֶּאֱמֶת־בֶּאֱמֶת שֶׁכָּכָה: הַשְּׁאֵלָה הֲכִי זְכוּרָה הִיא הַשְּׁאֵלָה הֲכִי נִשְׁכַּחַת. זוֹ שֶׁאֶת הַכֹּל הִתְחִילָה, שֶׁרוֹדָה בָּנוּ ...

כֵּיף לְקַפְקָא. כִּי בִּזְמַנּוֹ לֹא הֻמְצְאָה עוֹד עֲבֵרַת הַדַּפְקָא "הֲפָרַת אֱמוּנִים", אוֹתוֹ קָארְט בְּלָאנְשׁ, אוֹתָהּ פְּתִיחוּת־הַצֵּ'ק, אֲשֶׁר מְאַפְשְׁרִים לַמְּמֻנִּים לִשְׁפֹּט ...

"מחר ומה" מתרחש ביחידה צבאית, ביחד הכי יחדני שיש, אבל כולו בתוך היחיד. הוא אחר ומוזר, אך מוזרותו מתקיימת דווקא ...

מָה הֵם מְרִיחִים שָׁם בְּמִזְרַח יְרוּשָׁלַיִם, וּבִדְרוֹמָהּ וּבִצְפוֹנָהּ? מָה הֵם מְרִיחִים שֶׁהֵם עָטִים עַל הַשָּׁלָל עִם קִלְשׁוֹנִים? הֵם מְרִיחִים שֶׁסּוֹפְעוֹנָה? ...