צבים רוקדים הוכיחו לראשונה כי בעלי חיים מסוימים משתמשים בשדה המגנטי של כדור הארץ כדי ליצור מפה אישית של המקומות המועדפים עליהם, כך פרסמו אתמול (ד') חוקרים בתחום.
בעלי חיים שנודדים ברחבי העולם – כגון ציפורים, סלמונים, לובסטרים וצבי ים – ידועים כמי שמנווטים באמצעות קווי השדה המגנטי המשתרעים בין הקוטב הצפוני לדרומי של כדור הארץ. המדענים ידעו שבעלי החיים משתמשים במידע המגנטי הזה כמצפן כדי לקבוע את מיקומם. כעת הם מאמינים יותר ויותר כי הצבים מסוגלים גם למפות אזורים מגנטיים הכוללים מקומות חשובים כמו אתרי קינון או אזורי האכלה. לשם כך, בעלי החיים הנודדים יצטרכו "ללמוד את הקואורדינטות המגנטיות של היעד", על פי מחקר שפורסם בכתב העת Nature בראשות קיילה גופורת' מאוניברסיטת צפון קרוליינה.
המחקר קובע כי הממצאים מספקים "עדות ישירה ראשונה לכך שבעל חיים יכול ללמוד ולזכור את החתימה המגנטית הטבעית של אזור גיאוגרפי". כיצד בדיוק הם מצליחים בכך נותר בגדר תעלומה. החוקרים גילו כי כישרון הצבים ליצירת מפות נפרד מהמצפן הפנימי שלהם, דבר המעיד על שני סוגי "חישה מגנטית" הפועלים בדרכים שונות.
לצורך הניסוי, המדענים שמו צבי ים צעירים ממין לוגרהד במיכל מוקף סליל מגנטי ששחזר את השדה המגנטי של האוקיינוס האטלנטי. הם שינו את השדה המגנטי של המיכל בכל יום במשך חודשיים בין החוף הצפון-אמריקאי לבין מפרץ מקסיקו.
הצבים, עם זאת, קיבלו אוכל רק כאשר הם נחשפו למידע המגנטי של אחד האזורים. כאשר הצבים ציפו לאוכל, הם החלו לנופף בסנפיריהם, לפתוח את פיותיהם ולהסתובב במים במעגלים. החוקרים צילמו התנהגות זו, שכונתה "ריקוד הצבים". הצבים רקדו בהתלהבות הרבה ביותר כאשר הרגישו את השדה המגנטי המתאים ל"אזור" בו ידעו שהם יקבלו מזון. הדבר היווה "עדות חזקה" לכך שצבים יכולים ללמוד את החתימות המגנטיות של "אזורים גיאוגרפיים מסוימים", אמרו החוקרים. גם כעבור ארבעה חודשים, הצבים עדיין זכרו היכן עליהם לרקוד.
איש אינו יודע בדיוק כיצד בעלי החיים קולטים את המידע המגנטי הזה. אחת התיאוריות היא שחלקם מסוגלים לחוש את השפעת השדה המגנטי במהלך תגובה כימית בין מולקולות הרגישות לאור. אך כאשר החוקרים ניסו לשבש תהליך זה באמצעות שדות בתדרי רדיו, הצבים המשיכו לרקוד, ללא הפרעה.
ניסוי נפרד שבדק את המצפן הפנימי של הצבים היה מוצלח יותר. במיכל ששחזר את התנאים המגנטיים של ארכיפלג קייפ ורדה שבמערב אפריקה, גלי הרדיו נראה כי שיבשו את מצפן הצבים, וגרמו להם לשחות לכיוונים אקראיים. החוקרים הסיקו כי "השערה סבירה היא שהחישה המצפנית מבוססת על קליטה מגנטית כימית, בעוד שהחישה המיפויית נשענת על מנגנון אחר".
השערה זו נתמכת על ידי סימנים לכך שגם בעלי חיים נודדים אחרים, כגון ציפורים ודו-חיים, עשויים להחזיק בשני סוגים של חיישנים מגנטיים.
