עובדי גוגל עבדו כדי לספק לצבא ישראל גישה לטכנולוגיות הבינה המלאכותית המתקדמות ביותר של החברה כבר בשבועות הראשונים למלחמה בעזה, כך על פי מסמכים שהגיעו לידי ה"וושינגטון פוסט". המסמכים הפנימיים מראים כי גוגל סייעה באופן ישיר למשרד הביטחון ולצה"ל, למרות מאמצי החברה להרחיק עצמה באופן ציבורי ממערכות הביטחון הישראליות לאחר מחאות של עובדים נגד חוזה מחשוב ענן עם ממשלת ישראל.
גוגל פיטרה למעלה מ-50 עובדים בשנה שעברה לאחר שמחו נגד החוזה, שנודע בשם "נימבוס", מתוך חשש שהטכנולוגיה של גוגל תסייע לתוכניות צבאיות ומודיעיניות שפוגעות בפלסטינים. לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 של חמאס על ישראל, עובד של גוגל בחטיבת הענן שלה ביקש להגדיל את הגישה של משרד הביטחון הישראלי לטכנולוגיות הבינה המלאכותית של החברה, כך עולה מהמסמכים.
המסמכים, שמתארים פרויקטים בתוך חטיבת הענן של גוגל, מראים שמשרד הביטחון הישראלי רצה בדחיפות להרחיב את השימוש שלו בשירות של גוגל בשם Vertex, המאפשר ללקוחות להפעיל אלגוריתמי בינה מלאכותית על נתונים שלהם. עובד גוגל הזהיר במסמך אחד שאם החברה לא תספק במהירות את הגישה הנדרשת, הצבא הישראלי יפנה במקום זאת למתחרה של גוגל, אמזון, שגם היא עובדת עם ממשלת ישראל תחת חוזה "נימבוס".
בחודש נובמבר 2023, מסמך נוסף הראה עובד גוגל מודה לעמיתו על סיוע בבקשה של משרד הביטחון. המסמכים אינם מפרטים כיצד משרד הביטחון התכוון להשתמש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית של גוגל או כיצד היא עשויה הייתה לתרום לפעולות צבאיות.
מסמכים אחרים מאביב וקיץ 2024 מראים כי עובדי גוגל ביקשו גישה נוספת לטכנולוגיות בינה מלאכותית עבור צה"ל. בנובמבר 2024, לאחר שהמחאות נגד ישראל גברו, מסמכים הראו כי צה"ל עדיין ביקש להשתמש בטכנולוגיות הבינה המלאכותית החדשות של גוגל. בסוף נובמבר 2024, עובד גוגל ביקש גישה לטכנולוגיית הבינה המלאכותית "ג'מיני" (Gemini) של החברה עבור צה"ל, שייעד אותה לפיתוח עוזר בינה מלאכותית משלו לצורך עיבוד מסמכים ואודיו, כך נמסר במסמכים.
דוברים מטעם צה"ל, גוגל ואמזון סירבו להגיב. גוגל טענה בעבר כי החוזה "נימבוס" עם ממשלת ישראל "אינו מיועד לעבודה בנושאים רגישים, מסווגים או צבאיים שקשורים לכלי נשק או שירותי מודיעין".
המסמכים שנחשפו אינם מראים כיצד צה"ל השתמש ביכולות הבינה המלאכותית של גוגל, שיכולות לשמש למטרות כמו אוטומציה של תהליכים מנהליים הרחק משדה הקרב.
גבי פורטנוי, מנכ"ל מערך הסייבר הלאומי של ממשלת ישראל, אמר בכנס בשנה שעברה כי חוזה נימבוס סייע באופן ישיר ליישומים קרביים. לפי כתבה שפורסמה באתר התקשורת הישראלי "אנשים ומחשבים", פורטנוי אמר: "בעזרת הענן הציבורי של נימבוס, דברים פנומנליים קורים במהלך הלחימה, ודברים אלה משחקים תפקיד משמעותי בניצחון – לא אפרט מעבר לכך".
צה"ל מפתח במשך שנים את יכולות הבינה המלאכותית שלו במטרה לזרז עיבוד של צילומי מודיעין ובחירת מטרות צבאיות פוטנציאליות. לאחר שצה"ל פתח במתקפה על עזה בעקבות מתקפות חמאס ב-7 באוקטובר, הוא פנה לכלי בינה מלאכותית בשם "הבשורה" (Habsora), שפותח בתוך הצבא, שסיפק למפקדים אלפי מטרות פוטנציאליות, כולל בני אדם ותשתיות להפצצה.
לפי חקירה קודמת של ה"וושינגטון פוסט", "הבשורה" מבוססת על מאות אלגוריתמים המנתחים נתונים כמו תקשורת יירוט וצילומי לוויין ליצירת קואורדינטות למטרות צבאיות פוטנציאליות כגון רקטות או מנהרות. עם זאת, חלק מהמפקדים הביעו חשש בנוגע לדיוק הטכנולוגיה, ואחרים הזהירו שהסתמכות רבה מדי על המלצות הטכנולוגיה פוגעת באיכות ניתוחי המודיעין של ישראל.
לא ברור אם פרויקט "הבשורה" או פיתוחו נעשה באמצעות שירותי מחשוב ענן מסחריים.
בכיר בצה"ל אמר בראיון ל"וושינגטון פוסט" בקיץ האחרון כי הצבא השקיע רבות בטכנולוגיות ענן חדשות, חומרה ומערכות מחשוב אחרות בשיתוף פעולה עם חברות אמריקניות. הבכיר דיבר בעילום שם בשל רגישות הנושא הביטחוני.
עוד נאמר כי צה"ל בחן טכנולוגיות ממספר חברות תוך בדיקת יישומים פוטנציאליים לבינה מלאכותית גנרטיבית, הכוללת כלים לניתוח אודיו, וידאו וטקסט ממערכות צה"ל כחלק מבדיקה של פעולות הצבא לפני מתקפת חמאס באוקטובר.
גוגל היא קבלן מרכזי של ממשלת ישראל מאז 2021, אז נבחרה יחד עם אמזון לחוזה הענן "נימבוס" בשווי מיליארדי דולרים, שנועד לשדרג את הטכנולוגיות של משרדי הממשלה הישראליים. במסגרת החוזה, שתי החברות בנו מרכזי נתונים בישראל והתחייבו לספק תוכנות ענן ואחסון למשרדים הממשלתיים. בזמנו, פקידי ממשלה בישראל אמרו לכלי התקשורת המקומיים כי החוזה כולל גם שיתוף פעולה עם הצבא.
חוזה נימבוס עורר מחאות מצד עובדי גוגל ואמזון, שטענו כי החברות לא צריכות לעשות עסקים עם ממשלת ישראל בשל היחס שלה לפלסטינים. המחאות הרמות ביותר הגיעו מעובדי גוגל שחששו כי החוזה עשוי לאפשר לטכנולוגיות הבינה המלאכותית של החברה לשרת סוכנויות צבאיות ומודיעיניות בישראל, שלטענתם מפרות זכויות אדם בעזה וביהודה ושומרון.
כשגוגל רכשה את חברת הבינה המלאכותית הבריטית DeepMind בשנת 2014, נכלל בתנאי הרכישה סעיף שאוסר על שימוש בטכנולוגיות החברה לצרכים צבאיים או לצורכי מעקב. מייסד החברה, דמיס הסביס, אמר זאת בראיון בשנת 2015. כיום, הסביס הוא אחד המנהלים הבכירים בגוגל ומוביל את כל עבודת הפיתוח של הבינה המלאכותית תחת המותג Google DeepMind.
לגוגל יש מדיניות בינה מלאכותית שמבטיחה כי החברה לא תיישם את הטכנולוגיה שלה בצורה שעלולה להזיק לאנשים. מדיניות זכויות האדם שלה מציינת שהחברה בוחנת את מוצריה ומדיניותה בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים כמו הצהרת זכויות האדם של האו"ם, ומזמינה את עובדיה להעלות חששות הנוגעים לעבודתה.
בקיץ האחרון, קבוצה של יותר מ-100 עובדים שלחה מייל למנהלי גוגל ולחברי צוות זכויות האדם של החברה בבקשה לבחון מחדש את עבודת החברה עם הצבא הישראלי, כך מסר עובד בגוגל שביקש להישאר אנונימי. בקשתם לא נענתה, אמר העובד.
